מקסיקו – יצאנו לחופשה "בקריביים"

בשנים האחרונות, בכל פעם שילדי שאלו אותי "אמא, איפה את?" כשהתשובה לשאלה מן הסתם הכי ברורה מאליה כמו: אמא בעבודה, אמא בשירותים, אמא מנקה… עניתי בחדווה "יצאתי לחופשה בקריביים!" הפעם כפיר הביט בי בקונדסות ואמר תוך כדי שהוא נשען על מעקה המעבורת וברקע מתנגנת מוזיקה מקומית עליזה. "אמא, איפה את?" "יצאתי לחופשה בקריביים" צחקקתי.

Holbox

"אי קטן הנמצא בים הקריבי, בשטחה של מקסיקו. האי קסום ורגוע, בעל חופי ים זהובים, ים טורקיז, ללא כבישים סלולים ורק מכוניות גולף מהוות תחבורה". הנחתי מידי את הברושור והשקפתי אל האופק.

עד מהרה, המעבורת עגנה ורבבות תיירים נשפכו החוצה. מוזיקת טכנו נשמעה מהמסעדות ברחוב הראשי של האי. תיירים קולניים ושתויים, צבאו על הברים בשעת צהרים מוקדמת, המסעדות היו עמוסות לעייפה ותור ארוך השתרך לשכירת מכוניות גולף.

היו אלו הימים שלפני חג המולד. מחירי הלינה האמירו לשחקים. הצלחנו אך בקושי למצוא מקום לינה ליומיים הקרובים בהוסטל נידח כלשהו בקצהו של האי.

חופי הים הזהובים התגלו כחופי אצות ירקרקות חומות שהדיפו צחנה עזה וכבישי העפר הצרים היו בוציים ולעיתים בלתי עבירים בשל הגשמים הרבים שירדו לאחרונה.

"תחזיקי מעמד עוד קצת" חשבתי באכזבה. מציצה בחשש בחבורה שלצדי, נראה היה שלא הבחינו באכזבתי. שחף התלהבה מטיול הרכיבה על סוסים שתכננו ואם היא מאושרת, אז על מה אני מלינה?

יצאנו בשעת צהריים מאוחרת לסיור רכיבה. סוף סוף התרחקנו מהמולת התיירים. רכבנו בשבילים החוליים, המוקפים במנגרובים, עד מהרה נחשפו לעיננו חופי האי היפים. גוון הטורקיז זהר בקרני השמש הרכות, עצרנו לתצפית על Isla de la Pasiom, אי קטנטן ובתולי. בהמשך הגענו ל- Bioluminescencia, לגונה רדודה.

"בשעת שפל ניתן לחצות רגלית מצדה האחד לצידה האחר. בשעת לילה, אפשר לראות פלנקטון זוהר במים." סיפר לנו המדריך.

חדורי התלהבות, שבנו בשעת שקיעה לצפות בפלנקטון הזוהר. השמש שקעה לאיטה והיתושים, תקפו אותנו באכזריות. נמלטנו על נפשנו, מותירים מאחורינו את המחזה המרהיב לאמיצים מאתנו.

למתכננים לבקר באי: הצטיידו בפנסים, עם רדת השמש, רוב האי שרוי בעלטה מוחלטת. חומר דוחה יתושים איכותי, יהיה חברכם המועדף.

Cancún

ערב חג המולד, עד לרגע האחרון לא הצלחתי למצוא מקום לינה במחיר הגיוני. לבסוף, אחת הדירות באתר Booking.com משכה את תשומת ליבי. המחיר שלה היה במסגרת התקציב שלנו, התמונות יפות. ביקורות מעולות. הזמנתי.

נהג המונית הוריד אותנו בכתובת המעודכנת באתר.

הייתה זאת שכונת מגורים ישנה ומוזנחת, מרוחקת מאוד ממרכז העיר. נהג המונית נפרד מאתנו ונסע לדרכו. ניסיתי לאתר את הדירה. מיקומה לא ממש היה ברור. התקשרתי שוב ושוב למספר הטלפון שנשלח אלי בעת ההזמנה אולם לא היה מענה. שעה חלפה וניסיתי לחשוב על תכנית חלופית.

"ערב חג המולד, יהיה קשה למצוא פתרון בזק" לחשתי לאיציק.

צלצול הטלפון קטע את שיחתנו. הבחור מעבר לקו נשמע מופתע כשהבין שהזמנו את הדירה שלו. הוא ביקש שאסביר לו לאן בדיוק הגענו ולאחר שהבין באיזה כתובת אנו נמצאים, ביקש שנמתין לו. כעשר דקות אחר-כך הוא הגיע והציג את עצמו כמנהל נכסים של מספר דירות בעיר. עד מהרה הבנו ממנו שהדירה כבר הושכרה לדיירים אחרים. הוא הצביע לעבר הדירה המדוברת ואני נחרדתי לגלות שמדובר בדירה שנמצאת בתוך אתר שיפוצים.

"כמו לגור בבניין שעושים בו תמ"א 38" סיננתי בשקט.

הבחור, לקח אחריות מלאה וביקש לפצות אותנו על הטעות המצערת. הוא אמר שייקח אותנו לדירה אחרת, טובה יותר. עניתי לו בסקפטיות שבמידה ולא נהיה מרוצים, כספנו יוחזר. הוא לחץ את ידי בהסכמה, עזר לי להעמיס את הציוד שלנו ברכבו הגדול ואמר לי "את לא תצטערי סניורה, אני בטוח!"

הנסיעה התארכה, הבחור התגלה כאיש שיחה נחמד. לבסוף הגענו לדירה החדשה.

הגענו למתחם חדש סגור ומאובטח. במתחם שלוש קומות בלבד. הוא הוביל אותנו לדירת יוקרה מעוצבת, היו בה שלושה חדרי שינה ענקיים. בכל חדר מיטה ענקית ונוחה, מקלחת ושירותים צמודים עם מגבות גוף רכות ומפנקות, טלוויזיה שטוחה עם מסך גדול, מערכת סאונד איכותית. חדר מגורים מהמם. הילדים התרוצצו בין החדרים השונים וקרנו מאושר. הבחור המשיך בסיור ברחבי המתחם וחייך בחמימות לנוכח התלהבותם. המקום כלל בריכה פרטית גדולה וג'קוזי. הבטנו אחד בשני המומים.

"אין עוד אורחים במתחם?" התעניינתי. "המקום כולו שלכם." כשסגרתי את הדלת אחריו. מצאתי את עצמי פולטת אנחת אושר.

"לא יאמן, כל הטוב הזה במאה חמישים דולר לשני לילות. ערב חג מולד שמח!"

Isla Mujeres

הגענו מוקדם ל- Selina Isla Mujeres. התמקמנו בערסלים על שפת הבריכה. אט אט תחושת הבחילה לאחר ההפלגה התפוגגה.

יצאנו להכיר את האי. הוא גדול יותר מ- Holbox ויפה יותר.

Isla Contoy

נוף האי Contoy
Isla Contoy

מ- Isla Mujeres הפלגנו ליום טיול ב- Parque Nacional Isla Contoy. הביקור באי מוגבל למאתיים מבקרים ביום. המבקרים מחולקים לקבוצות של שמונה אנשים בלבד למדריך. העישון באי אסור, כמו כן אסור לגעת בבעלי חיים ובצומח.

האי מהווה אזור קינון חשוב ביותר לעופות ים בצד הקאריבי של מקסיקו ואזור קינון למספר מינים של צבי ים.

בעודי צועדת לאיטי על החוף, מתפעלת מהיופי הצרוף של הטבע סביבי, נחת לידי שלך צעיר ואמיץ, הוא טבל במים הקרירים ומידי פעם בחן אותי במבטו.

בתום הסיור באי חזרנו ליאכטה. הפלגה קצרה הובילה אותנו לאתר שנורקלים מלהיב.

חזרנו בשעת הצהרים ל- Isla Mujeres מותשים אך מאושרים.

קול מן העבר

ישבנו על שפת הבריכה כשצליל התראה נשמע ועל מסך הנייד שלי נדלקה נורת חיווי של Facebook. לייק חדש לסרטון של שחף מנגנת בפסנתר ביום שעזבנו את לאוס. משהו בשם משך את תשומת ליבי. הבטתי בתמונת הפרופיל. ליבי הלם בפראות. הדמות מטושטשת, השם שונה אבל משהו בדמות היה מוכר כל כך. כאב חד של געגוע פילח את ליבי. פחדתי לקוות. הלכתי בצעדים כושלים לבתי הגשתי לה את הנייד שלי ושאלתי לדעתה.

"זאת היא!" ענתה לי שחף בפסקנות.

"את חושבת שזה במקרה? בכל זאת בלוג הטיולים שלנו פתוח לציבור הרחב או שאולי היא רצתה להימצא?" שחף הביטה בי, עיניה הגדולות והיפות נצצו בהתרגשות.

היא נטלה את מכשיר הנייד מידי הביטה שוב בעיון בתמונה. "היא רצתה להימצא!" ענתה בפסקנות.

"אפשר להתקשר דרך ה- Messenger ולבדוק אם זאת היא. את רוצה להתקשר אליה?" שאלתי בשקט, "אני חוששת שאם אני אתקשר וזאת אכן היא, היא עלולה שוב להעלם ללא שוב."

עוד בטרם סיימתי את המשפט שחף החלה לרוץ לעבר חדרנו עם מכשיר הנייד בידיה, תוך כדי ריצה צעקה לעברי "אני מתקשרת מהחדר."

חזרתי להתכרבל בערסל ובהיתי בקו האופק. שמים פגשו ים טורקיז צלול. קרני השמש בהקו בחוזקה. גלים גבוהים התרסקו על הסלעים הפזורים מסביב בעוצמה. ליבי סער גם הוא. גלי געגועים עזים שטפו אותי. מחשבה טרפה מחשבה "ומה אם אני טועה?"'" 'אולי זה רק דמיון מקרי?'

שעה חלפה לה. חזרתי לחדרנו. מעבר לדלת נשמעו קולות רמים. פתחתי את הדלת בהיסוס והצצתי פנימה.

"אמא חזרה והיא רוצה לדבר אתך" כפיר אמר והביט בי נרגש. הוא נפרד ממנה בחמימות והניח את מכשיר הנייד בידי. ליבי חישב להתפקע.

יצאתי מהחדר כדי לדבר אתה בפרטיות. שוחחנו במשך שעות, בכינו, צחקנו, התרגשנו.

לבסוף נאלצנו לסיים את השיחה. הבטחנו שלא ניפרד עוד לעולם.

נכנסתי חזרה לחדר. כולם רצו אלי והתחבקנו שעה ארוכה, מעבדים את הרגע המרגש הזה.

Playa del Carmen

מה לעזאזל קרה לעיירת הדייגים, השלווה והפסטורלית?!

ירדנו מהקולקטיבו ישר אל עין הסערה. מסעדות הומות, ברים צפופים. תיירים ספק צוחקים בקולניות ספק צורחים, מבושמים מאלכוהול. העיר הקטנה הייתה עמוסה בבתי מלון וחנויות. החוף היה צפוף כל כך. הדבר היחיד שנותר כפי שזכרתי מביקורי הקודם היה, צבע המים, טורקיז צלול. יחד עם זאת היה כיף לגלות את הקניון ולשוטט בחנויות מותגים.

רגעים של התפרקות

כשהגענו למלון עשינו שיחה נוספת, הפעם שיחת זום. הפעם נגענו לעומק במכאובי העבר. הייתה זאת שיחה מטלטלת. היא נחשפה בפני ושיתפה בעברה. הקשבתי באימה לקולה העצוב, הרגשתי כאילו הדם אוזל מגופי, והזעם לוכד את נשמתי. רגע לפני שסיימנו את השיחה נשבענו ששוב לעולם לא יפרידו בנינו.

בלילה ההוא שנתי הייתה טרופה. התעוררתי עם כאב פועם ברקותי. הזיכרונות פילחו את גופי כסכינים חדות. הכאב הלך והתעצם לאורך היום והתפשט לכל אברי. הדמעות הציפו את עיניי וגולה ענקית חסמה את גרוני.

יצאנו לאכול ארוחת בוקר אולם מצאתי את עצמי משחקת עם המזון שבצלחת. חזרתי בגפי לחדר כדי לנוח מעט. מאוחר יותר, כשכולם חזרו לחדר, ניסיתי להרים את ראשי מהכר ללא הצלחה.

איציק ניגש אלי והניח את כף ידו על מצחי. "את קודחת" ציין בדאגה.

במשך יומיים לא הצלחתי להכניס מזון לפי. ראשי הלם וגופי כאב בעוצמות שלא הכרתי. שכבתי מכורבלת ומכונסת בתוך עצמי.

"תני לעצמך רק את היומיים האלו להתפרק, אחר כך תאספי את עצמך" לחשתי לעצמי שוב ושוב.

איציק והילדים, חיבקו וליטפו אותי באהבה אין קץ. טיפלו בי כבתינוקת שברירית. בזכות אהבתם הגדולה ותמיכתם הצלחתי להתאושש.

יומיים אחר כך, כבר עשינו את דרכנו במעבורת אל Isla Cozumel.

Isla Cozumel

התאהבתי באי ממבט ראשון, על אף שהוא הגדול והמתוייר מבין האיים בהם ביקרנו. הוא מהווה יעד פופולרי לחברות אניות תענוגות, אולם האווירה שבו הייתה נעימה. פירוש שמו משפת המאיה: אי הסנוניות.

בארבעת הלילות הראשונים שלנו באי, התפנקנו ב- President InterContinental Cozumel Resort & Spa שהיה ללא ספק בחירה מושלמת. המלון ממוקם בחלקו השקט והמבודד יותר של האי. חוף פרטי קטן עם חולות זהובים ואפשרות לצאת לשנירקול בשונית הקרובה ולטיולי רכיבה על אופניים.

בהמשך עברנו להוסטל של עובד, היה זה הוסטל זול, בסיסי ביותר וחביב.

במהלך אותו שבוע, הגשמנו חלום ישן. סוף סוף!

הגשמת חלום ישן – צלילה משפחתית

איציק ואני הכרנו לפני שמונה-עשרה שנה, במועדון צלילה במכמורת. עד מהרה הפכנו מבני זוג לצלילה, לבני זוג בחיים ורקמנו חלום שיבוא יום ונצלול עם הילדים שייוולדו לנו.

לשמחתנו, הגענו למועדון הצלילה Bearfoot עליו קיבלנו המלצות רבות. שחף מיד חשה בנוח במקום. היא החלה בהכשרה לקבלת PADI-Open Water Diver, ביחד עם עוד שלושה בחורים צעירים אחרי צבא ומיד זכתה לכינוי "הבוס". דניאל המדריך, סיפר לנו שהיא הייתה האחראית בחבורה, תמיד ידעה את התשובות לשאלות הכי מורכבות והאיזון שלה במים מושלם. היא הייתה היחידה מקבוצתה שהמשיכה בהכשרה לקבלת הכוכב השני וזכתה לקורס פרטי.

במהלך השבוע, איציק ואני צללנו צלילת ריענון שהתבצעה כצלילת חוף מ- Tikila Beach. הים הסוער הקשה מעט על הכניסה למים אולם בעומק לא הרגשנו בסערה המשתוללת בחוץ. בשונית הצבעונית ושוקקת החיים ראינו דגים ממשפחת השטחנוניים, טריגון קצר זנב, קופסינון, מורנה, ברקודה ענקית ועוד.

ברקודה – צילום: איציק עדוט

לצלילה השנייה חברנו ליאכטה שבה שחף וחבריה לקורס התכוננו לצלילת סיום קורס כוכב ראשון. כפיר כבר המתין לנו על הספינה לאחר סבב ראשון של שנירקול. הים הגלי היווה אתגר לא פשוט ובחילה עזה אחזה בי. צוות היאכטה התארגן במהירות והפלגנו ליעד הצלילה המרהיב! Yucab Reef.

Yucab Reef

הגישה לאתר הצלילה Yucab Reef, נעשית באמצעות סירה בלבד. בשל הזרם החזק, הצלילה התבצעה כצלילת סחף. השונית צבעונית ורוחשת חיים. עשירה באלמוגים קשים והמים כה צלולים, הראות התאפשרה למרחק של כעשרה מטרים. התחושה הייתה כאילו אנחנו באקווריום עצום.

מתחת לאלמוגים הסתתר Cozumel splendid toadfish (נקרא גם The coral toadfish), הוא מוסווה היטב בין האלמוגים והבחנו בו בקושי רב. בעבר האמינו שמין זה אנדמי ל- Isla Cozumel, אולם הוא אותר לאורך הריף מ-Cancún ועד הונדורס. למרבה הצער, המין שלו בסכנת הכחדה.

כשחזרנו ליאכטה, התבשרנו ששחף סיימה את הכשרתה וכעת היא מוסמכת PADI-Open Water Diver (כוכב ראשון).

שחף בקורס צלילה – כוכב ראשון

היה זה יום עשיר בחוויות , חתמנו אותו בארוחה חגיגית.

נרגשים לקראת המשך צלילות משותפות ומצרים על כך שכפיר אינו צולל, נודע לנו על Cuzumel International Hospital ועל האפשרות לבדיקה מקיפה של רופאת צלילה. להפתעתנו, כפיר קיבל אישור לצלול והדרכה קפדנית לגבי עומק הצלילה המותר לו ודגשים על חוקי הצלילה.

ביום האחרון של הכשרתה של שחף כ- PADI-Advanced Open Water Diver (כוכב שני), עלינו כולנו ליאכטה והפלגנו לאתרי הצלילה. שחף ירדה למים ביחד עם דניאל המדריך שלה. כפיר ירד עם מדריך צלילה, לצלילה הכרות ואיציק ואני ירדנו עם מדריך צלילה נפרד. במהלך הצלילה נפגשנו והגשמנו את חלומנו מימים ימימה לצלול ביחד.

Santa Rosa Wall

הגישה לאתר הצלילה Santa Rosa Wall, נעשית באמצעות סירה בלבד ומבוצעת כצלילת סחף. הקיר מתחיל בעומק 15 מטר וצונח אל המעמקים. הקיר תלול, הזרם חזק מאוד וכשצוללים פשוט נסחפים לאורך הקיר. חולפים במהירות על פני קירות עצומים של אלמוגים, מערה, נכנסים למנהרות. השונית מלאת חיים, צבעונית ומרתקת.

צב ים ירוק – צילום: איציק עדוט

צלילה שניה התבצעה שוב ב- Yucab Reef

ביום האחרון לפני שעזבנו את Isla Cozumel, נסענו לחוף ים ציבורי ויפה Chen Rio. הוא נמצא בצדו השני של האי. אזור זה בתולי ורגוע.

שבנו ל- Playa del Carmen כדי לצאת לצלילה ב- Cenote Chac Mool וב- Cenote Kulkulcan. התעוררנו עם שחר, נרגשים לצלול יחד ב- Cenotes. מאחר וכפיר עדיין לא עשה קורס צלילה, הוא נאלץ להישאר במלון, אולם הוא גילה התלהבות רבה מהרעיון שסוף-סוף הוא יוכל להיות עצמאי ליום אחד. הוא תכנן לעצמו סדר יום עמוס למדי שכלל בין היתר, לימודי אנגלית, ארוחת צהרים במסעדה יפנית יוקרתית, זלילת גלידה בסניף HäagenDazs הסמוך למלוננו וסיור בקניון שבטיילת.

עבור שחף הייתה זאת הצלילה הראשונה כצוללת מוסמכת ואני מעט חששתי. בכל זאת צלילות במערות ידועות כמורכבות יותר. עד מהרה חששותיי התפוגגו. שחף, בדקה את ציודה במקצועיות, ירדה למים בעקבות מדריך הצלילה ומצאה את האיזון ללא קושי.

Cenote Chac Mool and Cenote Kukulcan

ה- Cenotes נמצאות בשטח בבעלות פרטית של משפחה מקומית. המשפחה מטפחת את האתר ומקפידה על שימורו. למרבה הצער או שאולי מדויק יותר לומר, למרבה השמחה נאסר הכנסת ציוד צילום וכל המעוניין במזכרת מצולמת יכול לשכור את שרותיו של הצלם המקצועי Iván Ayala.

ה-Cenotes, נוצרו כתוצאה מקריסת סלע גיר לתוך מערכת נהר תת קרקעי והיווצרות פתח כניסה למים. הצלילה ב- Cenotes הפגישה אותנו עם תופעה ייחודית בשם  Halocline (מקור המילה ביוונית עתיקה: Halos – מלח, klinein – למדרון). שכבת המים העליונה הינה מים מתוקים כאשר ירדנו מתחת לעומק 14 מטרים, צללנו בתוך Halocline, שינוי בצפיפות בין מים מתוקים למים מלוחים. הראות מטושטשת לחלוטין וזה הרגיש כאילו אנחנו בתוך ערפל מגששים את דרכנו. אלומות הפנסים אך בקושי הצליחו לחדור דרך המים.

אנחנו צוללים ב- Cenote Chac Mool, צילום: Iván Ayala
Cenote Chac Mool, צילום: Iván Ayala

Xul-Ha

עיירה קטנה ושלווה הממוקמת על גדת la Laguna de Bacalar.

הגענו ל- Cabañas Muul-Ha לבלות יומיים אחרונים לפני המעבר לבליז. הנוף הקסום של הלגונה השרה עלינו רוגע. היה זה מקום מושלם לאגור כוחות לפני המסע הצפוי לנו. חדרינו היה בסיסי אך נוח.

לעת ערב, מזג האוויר החל להתקרר וכפיר הרבה להשתעל. בחצות שיעולו היה כל כך כבד והמשאף לא סייע לו. במהלך השנתיים בהן טיילנו, התקפי האסטמה הלכו והתמעטו. דאגה התגנבה לליבי "רק שזה לא התקף אסטמה" התחננתי בליבי.

"אתה רוצה שאפתח את החלון?" שאלתי אותו. הוא לחש כן, תוך כדי שיעול.

ירדתי מהמיטה וגיששתי בעלטה אחר הכפכפים.

שיעולו קיבל גוון מוזר של צרידות, מיהרתי. רגלי נתקלה בכפכף. היא הייתה גדולה מעט למידותי הערכתי שהיא שייכת לאיציק והמשכתי לגשש בכף רגלי השנייה אחר בת הזוג שלה.

ניסיונותיי לאתר אותה עלו בתוהו והחלטתי לוותר ולגשת לפתוח את החלון בהקדם.

אני לא בטוחה מה בדיוק קרה לי שם. כנראה שהסתבכתי בגלל המידה הגדולה מידי של הכפכף על כף רגלי. אני רק זוכרת שאיבדתי שליטה והוטחתי קדימה במהירות כה גדולה בחשיכה, שעל אף ששלחתי את ידי קדימה לבלום את הנפילה, החטאתי והתרסקתי עם פני על אדן החלון, עשוי הבטון.

כאב חד פילח את אפי ועיני. המשכתי לנפול למטה, הירך שלי נחבטה בפינת המיטה, לבסוף נעצרתי ברצפת הבטון הקשה. הנחתי את ידי על פני כדי לעצור את הזרם החמים והסמיך שזלג במורד פני. צרחותיה של שחף נשמעו במעומם.

איציק אחז בעדינות בכתפי בניסיון להרים אותי מהרצפה.

לא הצלחתי לזוז.

"אני בסדר" לחשתי כדי להרגיע את שחף.

איציק שלח אותה להביא לי מגבת טבולה במים קרים וביחד עם כפיר, הרים אותי בעדינות אל המיטה. "השיניים שלי, הן בסדר?" שאלתי בחרדה. ירקתי את הדם שמילא את חלל פי ותחושת בחילה איומה עלתה במעלה גרוני.

"הן בסדר".

שחף עזרה לי להחליף את החולצה וניגשה לשטוף את הדם הרב. גופי רעד ללא שליטה.

כפיר מיהר לעטוף אותי בשמיכה. "אני מצטער" קולו היה חנוק מדמעות.

"זאת לא אשמתך". חיבקתי אותו אלי.

שלושתנו התכרבלנו במיטה הגדולה. ניסינו לישון אולם אף אחד מאתנו לא הצליח להירדם. התחושה המזעזעת של הנפילה שבה והדהדה בי כל אימת שעצמתי את עיני. פשוט שכבתי שם בוהה בתקרה מעלי בציפייה שהבוקר יגיע.

בבוקר אזרתי אומץ להביט במראה. אפי היה נפוח, עיניי היו נפוחות, פצעים מדממים נפערו ליד עיני. "קרה לי נס" חשבתי אסירת תודה. חבורה גדולה החלה מקשטת את ירך רגלי השמאלית.

בימים הבאים, שני פנסים גדולים וסגולים עיטרו את עייני. אפי התעקם וגופי כאב. היה עלינו לחצות את הגבול והמחשבה לשאת מוצ'ילה על גבי ולעבור בדיקת אנטיגן הדאיגה אותי.

"את תצליחי!" הבטתי בדמותי העלובה המשתקפת במראה. "אין דבר שאת לא יכולה לעשות!" לחשתי וליטפתי את פני בעדינות.

אולי יעניין אותך גם...

אישה מקומית מקהילת הנשים הצוללות צלילה חופשית באי ג'ג'ו שבקוריאה

האי ג'ג'ו – אומנות הצלילה החופשית של נשות הים

באי ג'ג'ו הסמוך לחופיה של קוריאה הדרומית, התפתחה לאורך השנים קהילת נשים המכונות "האניאו" נשות הים. הן פיתחו מסורת צלילה חופשית לעומק ולצידה התפתחה מסורת ותרבות מרתקת הנמצאות בסכנת העלמות.
מי הן נשות הים המסתוריות? קראו במאמר

לקריאת המאמר המלא ←
שחף מאופרת ולבושה כמאיקו

עולמן המסתורי של המאיקו והגיישה

ליפן מסורת תרבותית מרתקת וייחודית.
בתרבות המסורתית העכשווית תפקיד הגיישה להיות מעין מארחת על מנת להנעים את זמנו של הלקוח ולשחררו מטרדות היום. בנוסף, הן משמשות כמדריכות לתוך עולם התרבות היפני, בריקוד, נגינה או שירה, בטקסיות מסורתית ועוד.
גיישה מתחילה את הכשרתה לתפקיד בתור מאיקו, כאשר היא נערה צעירה בת 15. במשך 5 שנים היא מתמחה במגוון מקצועות אומנות.
עם סיום לימודיה היא תוכר כגיישה.
עולמן של המאיקו נראה נוצץ אולם ישנו צד אפל המעיב על חיי הזוהר שלהן.

לקריאת המאמר המלא ←
ארה כחולה בביצות פנטנל - צולם בשנת 2017

ברזיל

היה זה ביקורינו השני בברזיל, נראה היה שזה סיום נאות למסע שהתחיל אי שם בשלהי קיץ 2017.
יקבים ועיירות ציוריות היוו תפאורה מושלמת לימים מרגשים.
עבורי זהו הביקור הרביעי במדינה היפה והקסומה ולראשונה בחיי הרגשתי שזהו, סוף סוף, אני יכולה להניח לה ולחקור מקומות חדשים.

לקריאת המאמר המלא ←
תצפית על הקרחון פריטו מורנו

ארגנטינה – אל "ארץ בעלי הרגליים הענקיות"

מסע אל נופיה העוצמתיים של פטגוניה. טרקים בין לגונות טורקיז ותצפית על הר הפיץ רוי. תצפית על קרחון פריטו מורנו המכונה הקרחון המתנפץ ומסלול הליכה על הקרחון.
מופעי טנגו ברחוב ולסיום ביקור מרגש במפלי האיגואסו המרהיבים.

לקריאת המאמר המלא ←
שלדג

צ'ילה

צ'ילה – פארקים ושמורות טבע יפות ומטופחות מציגות טבע עוצמתי, אגמים בגווני טורקיז ונהרות גועשים.
במסע ספונטני חצינו את הקרטרה אוסטרל. מסלול שבחלקו נוח לנהיגה וכולל מעבר במעבורות ובהמשכו מאתגר אך בלתי נשכח.

לקריאת המאמר המלא ←
להקת פלמינגו ג'יימס

בוליביה

בוליביה הייתה הפתעת המסע שלנו. פתחנו בטיול באי השמש שבאגם טיטיקקה.
את השנה האזרחית החדשה קיבלנו בלה פאז. טיילנו בעמק הירח ובשוק המכשפות הקריפי.
זכינו למפגש מרגש עם הכורים במכרות פוטוסי, למדנו על אורח חייהם, עבודתם הקשה והאמונות שלהם.
ביקרנו בסלאר דה איוני הבלתי נשכח והלגונות ולסיום סיירנו ביקבים של בוליביה והרמנו לפרידה כוסית סינגני, המשקה הלאומי והמושלם של בוליביה

לקריאת המאמר המלא ←
פסגת ההר הצעיר מתנשאת מעל חורבות העיר מאצ'ו פיצו

פרו

Chiclayo הצצתי בגוגל מפות, ככל שהאוטובוס התקרב לעיר Chiclayo, התחושה המבשרת רעות, גדלה והתעצמה בתוכי. כשהגענו לבסוף, שלוש שעות אחרי הזמן שנאמר לנו. מצאנו את

לקריאת המאמר המלא ←
קוליברי ורוד-אוזן נוצץ

אקוודור

מעבר הגבול קולומביה אקוודור – Rumichaca International Bridge חצינו את גשר הידידות והגענו לכניסה למשרדי ההגירה בצד האקוודורי. התבשרנו שביום הקודם בוטלו תקנות הקורונה ואין

לקריאת המאמר המלא ←
תוכי Orange-chinned Parakeet

קולומביה – זיכרונות ותקוות

חלקו האחרון של הביקור במדינה הכי אהובה עלי בעולם כולו: קולומביה!
בחלק זה של המסע, הציף אותי גל געגועים לחברים מהעבר. בקרנו בקאלי, פופאין, סן אגוסטין ופסטו.
בדרכנו לאקוודור, עצרנו לבקר בבזיליקת Santuario de Las Lajas היפיפייה.

לקריאת המאמר המלא ←
אומיירה סנצ'ז כפי שהוצחה לפני מותה על ידי הצלם הצרפתי פרנק פורנייה

קולומביה – הטרגדיה בעקבות התפרצות הר הגעש רואיז

סיפורה הטראגי של הנערה הקולומביאנית אומיירה סנצ'ז בעקבות התפרצות הר הגעש בשנת 1985 הסעיר את העולם כולו. הצלם הצרפתי פרנק פורנייה הנציח אותה במצלמתו שעות אחדות לפני מותה. תמונתו האייקונית משמרת את זכרה ומספרת את הטרגדיה שלה ושל כפרה.

לקריאת המאמר המלא ←
תצפית על מאגר המים

קולומביה – העיירה הכי צבעונית בעולם!

סיפורה המרתק של העיירה גואטפה. עיירת תיירות יפיפייה וצבעונית אשר עלתה על המפה בזכות מונוליט גרניט המתנשא מעל מאגר מים קסום ומשקיף אל הכפרים באזור.
מגואטפה ניתן לצאת לסיור אל שרידי הכפר פניול ולהריסות האחוזה של פבלו אסקובר.

לקריאת המאמר המלא ←
הגרפיטי הנחבא מעט מהעין, מעלה מסר חשוב של שוויון וחופש לתושבי הקומונה האפרו-קולומבינית אשר במשך שנים רבות הופלו לרעה.

קולומביה – "עיר האביב הנצחי"

אמנם הלילות בעיר מדיין היו מפוקפקים אולם הימים היו מרתקים!
הפעם חוש ההומור המשובח והיצירתיות המדהימה שייכים לפבלו אסקובר, ברון סמים ונרקו-טרוריסט מהאכזרים שידעה האנושות.
קראו על סיפורו המדהים של אסקובר ועל סיפורה המרגש של קומונה 13.

לקריאת המאמר המלא ←
ציור קיר של אישה צעירה ופרפר

קולומביה

הנחיתה בקולומביה הציפה בי זיכרונות מרגשים מן העבר. לשמחתי שני המתבגרים שלי התאהבו במדינה המשוגעת והמיוחדת הזאת, באנשיה הצבעוניים ובתרבות המרתקת. לגמרי במקרה נקלענו לטקס ההשבעה ההיסטורי של נשיא קולומביה השנוי במחלוקת גוסטבו פטרו. שמענו את הקולות בעד ונגד ונשארנו עם תפילה בלב, שאנשיה של המדינה האהובה עלינו יזכו למנהיג טוב שיוביל אותם לחיי בטחון ושלווה.
במבחן הזמן, נראה שהמתנגדים אשר השמיעו קולם במחאה צדקו.

לקריאת המאמר המלא ←
שחף וכפיר בשיעור גלישה

קוסטה ריקה

קוסטה ריקה – אחד המונחים שכדאי להכיר לפני ביקור בקוסטה ריקה הינו: ¡Pura Vida! פירושו המילולי: "חיים טהורים" אולם זוהי אינה סתם אמירה, זוהי דרך חיים!
חלקו הראשון במסע אל קוסטה ריקה ואוצרותיה

לקריאת המאמר המלא ←
כפיר גולש במורד ההר

ניקרגואה

ניקרגואה – מדינה שידעה מלחמת אזרחים אלימה וקשה, עוני וסבל רב עליה למדנו בסיור שקיעה "ההיסטוריה האפלה"
טיול הרפתקאות אל הר הגעש הפעיל Cerro Negro וגלישה על לוח עץ במורדותיו.

לקריאת המאמר המלא ←
שלושה תוכי ארה ארגמנית על ענף

הונדורס

הונדורס – חורבות קופן והצד האפל של שליטיה.
פרויקט שימור תוכי המקאו.
צלילות ושחיה עם שנורקל באי אוטילה וטרגדיית זיהום האוקיינוס.

לקריאת המאמר המלא ←
טחן נקוד

מערכת שונית המחסום המסו – אמריקאית

מערכת שונית המחסום המסו-אמריקאית (MBRS או MAR) היא המערכת האקולוגית הגדולה ביותר של השונית באמריקה והשנייה בגודלה בעולם אחרי שונית המחסום הגדולה באוסטרליה. גודלה כ- 1,000 ק"מ מצפון חצי האי יוקטן במקסיקו ועד לחופי בליז, גואטמלה והונדורס. היא מרוחקת כ- 300 מטר מקו החוף ומורכבת מסדרה של שבע שוניות אלמוגים קשים ורכים המשמשים בתי גידול למגוון עצום של מינים ימיים.

לקריאת המאמר המלא ←
במכתש של Volcán de Santa Ana יש לגונה בגווני טורקיז בהיר

אל סלבדור – שחר חדש מפציע

אל סלבדור – המדינה שהייתה מוכרת בגלל מלחמת האזרחים הקשה, אלימות ועוני רב, שינתה את פניה.
פגשנו אנשים ידידותיים וטובי לב.
השינוי ניכר בכל פינה במדינה הקטנה והיפה.
גם הפעם גולת הכותרת של מסענו היה ביקור בהר געש אשר במכתשו לגונה יפה בגווני טורקיז.

לקריאת המאמר המלא ←
זריחה - קרן שמש ראשונה מאירה

גואטמלה

גואטמלה – טיקאל האתר הארכיאולוגי המרתק, ערים עתיקות, כפרים ססגוניים המשמרים על תרבות ומסורת. אגם אטיטילן הציורי,
הרי געש מרשימים וחוויות בלתי נשכחות

לקריאת המאמר המלא ←
קוף עכביש

בליז

חגיגות בר המצווה לכפיר ביעד קסום ומרגש האי סן פדרו. לאחר צלילות מרתקות והמאתגרות בשונית המחסום המסו אמריקאית, הפלגנו לאי קולקר. נפעמנו מבתי הגידול הרבים והמגוונים באי ובים.
המשכנו לביקור מיוחד בפנים היבשת וחווינו טיולים מרהיבים אל עומק האדמה.

לקריאת המאמר המלא ←
מראה מיסטי שנוצר כאשר קרן שמש חודרת למערה ומאירה את השכבות העליונות של המים הצלולים.

מקסיקו – לצלול במסתורי הסנוטס

מקסיקו היא ביתם של כמה מאתרי הצלילה הייחודיים והמרתקים ביותר בעולם – אתרי צלילה ב- Cenotes. מרבית הסנוטס ממוקמים בחצי האי יוקטן.
הצוללים חווים תחושת ריחוף במרחב הקסום של מערות תת קרקעיות בנות אלפי שנה.
מרחב זה משלב תופעות טבע ייחודיות והיסטוריה מרתקת.

לקריאת המאמר המלא ←
ציור קיר של פומה

מקסיקו

Ciudad de México "אמא, את מתרגשת?" כפיר שאל, מבטו חקר את פני. היססתי לרגע. מזה שעות אחדות תחושת בטן מבשרת רעות העיקה עלי. "אני מניחה

לקריאת המאמר המלא ←
האגם בסנטרל פארק, העצים מסביב בצבעי שלכת אדום זהוב וירוק

ארצות הברית – ניו יורק

ניו יורק מרתקת ומיוחדת. נדמה שהעיר לא נחה לרגע. יש בה שלל מוזיאונים מרתקים. חנויות שוקולד מיוחדות וקונדיטוריות משובחות. הסנטרל פארק בצבעי שלכת נפלאים.
כל אלו ועוד מהווים תפאורה נהדרת לתחילת מסענו החדש ביבשת אמריקה.

לקריאת המאמר המלא ←
מוזיאון האשליות בתל אביב-שחף כאילו אוכלת את כפיר מתוך צלחת

מסע חדש בפתח

החזרה לארץ הותירה אותנו מבולבלים ואומללים. נדמה היה שבשנתיים בהם נעדרנו הכל השתנה ללא היכר.
לאחר תקופת החלמה של בתנו, הבנו שנכון לנו לשוב אל המסע. הפעם אל צדו האחר של כדור הארץ, אל יבשת אמריקה.

לקריאת המאמר המלא ←
ציור גרפיטי של ילד יושב על המדרכה וראשו מכוסה בדלי

לאוס – פרידה

המסע שלנו בלאוס הגיע אל קיצו. נפרדנו בעצב מחברינו היקרים.
נפרדנו מחפצנו הרבים, את חלקם מכרנו ואת חלקם תרמנו.
יצאנו למסע הארוך הביתה. מסע שנמשך שבעה ימים ארוכים ומטלטלים רגשית ופיזית.

לקריאת המאמר המלא ←
בודהה

לאוס – חגיגות השנה החדשה

חגיגות השנה הבודהיסטית בלאוס, משלבות מסורות עתיקות לצד מסיבות מים פרועות רוויות אלכוהול ואוכל.
אחרי החגיגות ההמוניות, התפרצה מגפת הקורונה. לאחר תקופת סגר קצרה חזרנו לשגרה נפלאה.
היו אלו הימים האחרונים שלנו במדינה שהפכה להיות לנו לבית שני.

לקריאת המאמר המלא ←
ספינת אור - בצורת דרקון לבן

לאוס – חגים ופסטיבלים

לאוס – מסורות עתיקות ומרתקות נשמרות לאורך דורות.
המקומיים מציינים ימים חשובים בלוח השנה הבודהיסטי וגם חגיגות האלווין, חג המולד והשנה האזרחית החדשה.
בלואנג פראבנג מתקיימים אירועי התרמה לבית החולים לילדים ופסטיבלים של אוכל ופולקלור מקומי.

לקריאת המאמר המלא ←
נזירים צועדים בלואנג פראבנג, לאוס בדרכם לקבל מנחות.

לאוס – מרגישים בבית

הזמן חלף ואנו הסתגלנו לחיים החדשים שלנו בלואנג פראבנג.
מיום ליום הכרנו טוב יותר את האזור ואת תושביו.
הכרנו מקומות יפים לטיול. מסעדות ובתי קפה לסעוד ולציין ימי הולדת.
מאפיות, שווקים, בתי ספר, חוגים, בתי חולים (לצערנו) ועוד.
במדריך "לאוס – מרגישים בבית", ריכזנו את המידע כדי לסייע למבקרים להרגיש בבית!

לקריאת המאמר המלא ←
גדת המקונג, נטושה בתקופת מגיפת הקורונה

לאוס – זה קורה שהדרך מתמשכת…

רחובותיה של לואנג פראבנג התרוקנו. סגר הוכרז ותחושת אי וודאות הורגשה מסביב. מצאנו בית לשהות בו ומצאנו חברים חדשים.
חגגנו את ליל הסדר וציינו את יום השואה ויום הזיכרון לחללי צה"ל.
הזמן חלף בעצלתיים ואנו התלבטנו לאן ימשיך מסענו.

לקריאת המאמר המלא ←
צילום של כובעים

לאוס

לאוס – הגענו אליה במטרה לחצות את הגבול לסין השכנה. אולם לאלוהי המסע היו תכניות אחרות עבורנו.
התאהבנו במדינה המיוחדת, בתושביה העדינים ובנופיה הקסומים.
באותם ימים לא ידענו שלאוס תהפוך עד מהרה לביתנו השני.
פרק ראשון במסענו המופלא בלאוס.

לקריאת המאמר המלא ←
צב בסכנת הכחדה במרכז שימור שבים

וייטנאם

הנופים בוייטנאם הם מהיפים בדרום-מזרח אסיה.
מערות נטיפים, מפרץ הלונג בי הציורי. נופי לופ הג'יאנג המפורסם, הותירו אותנו נפעמים אל מול עוצמתו של הטבע.

לקריאת המאמר המלא ←
קוף חושף שיניים

קמבודיה

מקדשי אנגקור המרשימים לאור זריחה. נחשפים מתוך הג'ונגל, מספרים היסטוריה מרתקת טבולה בדם.
העדות לעבר הרצחני של החמר רוז נמצא בכל פינה במדינה.

לקריאת המאמר המלא ←
דיג בתלבושת מסורתית מדגים שיטות דיג עתיקות

מיאנמר – המסע אל הלא נודע

הטרק הקסום אל אגם אינלה, מפגיש אותנו עם מסורות דייג עתיקות, כפריים ידידותיים ונופים מרהיבים.
בהמשך הכרנו את עברה המפואר של העיר בגאן, נחשפנו למסורות ולתרבות המרתקת.
משם יצאנו להכיר את הכפרים המרתקים של שבטי הצ'ין והנשים המקועקעות, זכינו לחוויות מרגשות ובלתי נשכחות.

לקריאת המאמר המלא ←
צב ים ירוק

לצלול בדרום-מזרח אסיה

בים אנדמן, קו פיפי מושך צוללים בזכות מימיו הצלולים והחיים הימיים המגוונים שלו. חקרו שוניות אלמוגים תוססות ומערות תת-מימיות, שבהן אתם עשויים לפגוש בלהקות דגים צבעוניים. בנוסף, קו טאו, "אי הצבים" אשר במפרץ תאילנד, מציע מקלט לצבי ים ושלל אתרי שנורקלינג וצלילה המתאימים לצוללים מתחילים וותיקים כאחד. מה שהופך אותו ליעד שחובה לבקר בו לחקר תת ימי בדרום מזרח אסיה.

לקריאת המאמר המלא ←
כפיר צולל במי הנהר הצלולים

תאילנד – צפון המדינה

מסענו בתאילנד המשיך צפונה, אל האזור ההררי הירוק והשלו.
יצאנו לטרק הראשון שלנו. טרק אל שבט הקארן.
ביקרנו בפינות חן בטבע הקסום והמשכנו לעיר הגבול Mae Sot, במטרה לחצות למיאנמר השכנה.

לקריאת המאמר המלא ←
צילום תקריב של פסל הבודהה השוכב

תאילנד – המסע מתחיל

עם שוך ההתרגשות הראשונית, כל אחד מאתנו עבר תהליך של הסתגלות מרגש. לצד החוויה התרבותית, חווינו משברים וגעגועים אל החברים והמשפחה שהותרנו בארץ. עם הזמן התחלנו ליהנות מיופייה של תאילנד, מהאנשים המיוחדים שפגשנו ומהדברים הקטנים והטיפשיים שנקרו בדרכנו.

לקריאת המאמר המלא ←
טביעות רגלינו בחולות ז'יז'וקה דה ז'ריקואקוארה, ברזיל 2017

יום אחד

הזרעים לקיומו של המסע המשפחתי שלנו בעולם, נזרעו בשלהי חורף 1993, כשיצאתי לטיול הגדול אחרי צבא. מאז יצאתי למסעות רבים אולם המסע הנוכחי, עם בני משפחתי, הוא אינו עוד מסע של נופים ותרבויות אלא מסע אל מעמקי הנפש וההוויה של כל אחד מאתנו, כשהעולם מסביב, משמש לנו תפאורה מושלמת של יופי טהור.

לקריאת המאמר המלא ←
החז'נה החצוב בסלע הורדרד-אדמדם

אל אוצרותיה הקדומים של ירדן

מסע בעקבות תרבות עתיקה, אשר נעלמה אל חולות הזמן. הנבטים, שבט נוודים מסתורי שנדד וסחר לאורך דרך הבשמים והותיר אחריו את אחד המקומות היפים בעולם, העיר האבודה פטרה.
התחקינו אחר עקבותיהם המרתקים, בשמורת ואדי רם היפיפייה, דרך סיק אל בריד ופטרה, העיר באדום.

לקריאת המאמר המלא ←