ארגנטינה

מעבר הגבול בוליביה – ארגנטינה

חצות.

האוטובוס נעצר. האורות נדלקו, מצמצתי בעיניי. לרגע לא זכרתי איפה אני.

"תורידו את כל החפצים שלכם" הורה לנו עוזר הנהג בקול נמרץ. "תזדרזו בבקשה"

הערתי את שחף ופגשנו את איציק וכפיר שהמתינו לנו ליד תא המטען. סיימנו להעביר את חפצינו במסוע הבדיקות ושבנו לאוטובוס.

לאחר נסיעה קצרה הגענו למשרדי ההגירה. נעמדנו בתור לקבלת חותמת יציאה מבוליביה. לאחר מכן, היה עלינו ללכת לסוף אותו תור דיוק ולעמוד שוב, הפעם כדי להציג את דרכוננו בהגירה לארגנטינה. היה זה מוזר לעמוד באותו תור בו עמדנו דקות ספורות קודם, מאחר ושולחן עמדת ההגירה של בוליביה נמצא ליד שולחן עמדת ההגירה של ארגנטינה.

הושטתי את ארבעת הדרכונים בחשש קל, דרכונה של שחף עמד לפוג וקיוויתי שנוכל לחדש אותו בשגרירות ישראל בבואנוס איירס. במוחי כבר הכנתי נאום חוצב להבות, למקרה שלא יאשרו לה לחצות את הגבול. הפקידה הביטה בעיון בדרכונים, ניכר היה שמשהו מטריד אותה. היא הרימה את מבטה וסקרה אותנו אחד אחד. היא החלה לרשום את פרטינו במחשב שלפניה ולפתע עצרה.

"מה הקשר בינכם?" שאלה בטון גס.

"אנחנו משפחה" עניתי מופתעת.

היא הביטה בי בחשדנות "בן זוגי, ושני ילדי" המשכתי.

"אז מדוע שמות המשפחה שלכם זהים?" תבעה לדעת.

לזה בהחלט לא ציפיתי. "כי אנחנו משפחה" עניתי בתדהמה.

הפקיד שישב בסמוך אליה התרומם במהירות מכיסאו וניגש אליה. הוא הביט בדרכונים ואחר כך בנו.

הוא חייך אלי "הם ישראלים" לחש לה.

"אבל גם בן הזוג וגם הילדים רשומים באותו שם" המשיכה כאילו עלתה על אחרון הפושעים.

"בישראל כאשר בני זוג מתחתנים הם מקבלים את אותו שם" הסביר לה בסבלנות. היא הביטה בי בשאלה, הנהנתי נמרצות בהקלה. אחרי דקות ספורות הגישה לי את הדרכונים.

"תשעים יום" ענתה כאשר שאלתי לכמה זמן קיבלנו אשרת שהייה.

נשמתי לרווחה, נספיק לחדש לשחף את הדרכון.

לפנות בוקר קיבלנו במייל את אישורי השהייה שלנו. בארגנטינה כבר לא מחתימים דרכונים בכניסה וביציאה. מקבלים אישורים אלקטרונים.

במידה ולא התקבל אישור מאת משרד ההגירה במייל, ניתן להיכנס לאתר argentina.gob.ar, להזין פרטים ולקבל את האישור השהיה.

חזרנו לאוטובוס בדרכנו ל- Salta. שעות חלפו עד שהצלחתי שוב להירדם, נדמה שנרדמתי למשך דקות ספורות לפני שהאוטובוס גלש לאיטו לתחנה המרכזית.

Salta

התאהבנו ב- Salta ממבט ראשון! אומנם יש מי שיאמר שהיא משעממת ומשמשת רק כעיר מעבר לרוד טריפ. אולם היה בה משהו נעים במיוחד. לאחר התלבטות, החלטנו לוותר על הרוד טריפ אליו תכננו לצאת. מזג האוויר החם הכריע את הכף. העזנו לצאת החוצה בשעות אחר הצהרים המאוחרות כאשר קרני השמש כבר לא צלו את בשרנו. במהלך היום, פשוט נחנו מהמסע הארוך שלנו, בוילה הנפלאה ששכרנו. קנינו סטייקים משובחים לברביקיו, טעמנו ממבחר היינות המקומיים והתחלנו לרקום חלומות על היקב שנקים יום אחד.

Cafayate

ל- Cafayate, הגענו בסוף שבוע, בעיצומו של פסטיבל יין מקומי.

קפז'אטה היא עיר בעמקי קלצ'אקי שבפרובינציית סלטה, בצפון-מערב ארגנטינה, כ-190 ק"מ דרומית לסלטה. העיר מהווה נקודת מוצא נוחה למטיילים בעמקי קלצ'אקי, וידועה גם בתעשיית היין שבה.

סיור יקבים

ביקרנו ב- Vasija Secreta, היקב העתיק ביותר באזור. היקב נוסד בתחילת המאה ה-19, ניתן לבקר במוזיאון ולהצטרף לסיור מודרך המציע טעימות ממבחר יינות נפלאים. בסמוך נמצאים הכרמים, טיול רגלי בין הגפנים הפגיש אותנו עם מגוון חיות בר ובעלי כנף.

סיור רגלי הוביל אותנו למרתף יין קטן ומקסים (bodega), בו נמכרים יינות של Domingo Molina Winery ו- Domingo Hermanos Winery, תמורת תשלום סמלי ניתן לטעום ממבחר היינות ולהתכבד במבחר גבינות, לחמי בוטיק ועוד. משם המשכנו לצעוד לביקור ב- Cabras de Cafayate, חווה לגידול עיזים ויצור גבינות עזים.

Córdoba

את העיר השנייה בגודלה בארגנטינה, Córdoba מצאנו משעממת למדי. אני יודעת שמרבית המבקרים יחלקו על דעתנו, אולם על אף שמאוד השתדלנו למצוא בה עניין, לא צלח הדבר בידינו.

Buenos Aires Ciudad

עיר הבירה BA, היא מהעתיקות בדרום אמריקה. היא נוסדה ב- 2 בפברואר 1536 על ידי משלחת מחפשי זהב ספרדים. עם הזמן הלכו והתרבו התקפות תושביה המקומיים על ההתיישבות החדשה, עד שלבסוף בשנת 1541 היא ננטשה ונוסדה בשנית רק בשנת 1580.

Palermo Soho

התמקמנו בדירה בשכונת Palermo Soho המקסימה.

הדירה ממוקמת בבניין דירות ישן משנות השלושים של המאה הקודמת. אילו רק היו טורחים לצבוע ולטפח את חדר המדרגות, הבניין היה נראה נפלא. במקום הייתה תחושה כאילו חזרנו בזמן, במיוחד כאשר פתחנו בהשתאות את סורג המעלית הצורמני ונדחסנו במעלית הצרה והישנה, מגיפים אחרינו את הדלת הכבדה וסורג הברזל. המעלית השמיעה קולות נפץ מוזרים ונעצרה בקול חריקה בקומה הרביעית.

בשכונה הנמצאת בתחום הרחובות: Scalabrini Ortiz, Godoy Cruz, Paraguay ו- la avenida Córdoba, מסעדות, ברים, חנויות יינות, קצביות, סופרמרקטים ועוד. נגישות לתחבורה ציבורית מצוינת הכוללת מטרו ומערכת אוטובוסים המאפשרת גישה לשכונות נוספות בעיר.

על מנת לנסוע בתחבורה הציבורית חשוב להצטייד מבעוד מועד בכרטיס SUBE, ניתן לרכוש אותו ולטעון את עלות הנסיעה הרצויה, בקיוסקים או בתחנות המטרו. כרטיס זה משמש לניידות בתחבורה ציבורית ברחבי ארגנטינה ולפחות בתקופה הזאת קשה מאוד להשיגו. במידה ויש קושי למצוא מקום בו מוכרים את הכרטיס, ניתן לבקש את עזרת הנוסעים: לשלם לאחד הנוסעים את סכום הנסיעה והוא מתקף אותה עבורכם.

בימי שבת וראשון מתקיים יריד אומנויות ב- Plaza Serrano. הכיכר מתמלאת בדוכנים שונים ומופעי רחוב.

Cementerio De La Recoleta

חוויה קריפית ומלהיבה כאחת שחווינו בעיר, הייתה הביקור בבית הקברות הציבורי הראשון שנבנה בעיר בשנת 1822 על ידי האדריכל הצרפתי Prospero Catelin.

בית העלמין ממוקם בשכונת Recoleta, אשר נקראת על שם קבוצת הנזירים שחיה במנזר הסמוך. הוא נבנה בשטח הגן של בזיליקת Nuestra Señora del Pilar.

בשטח בית העלמין, מָאוּזוֹלֵאוֹם (מבני קבורה), השייכים לרבים מהדמויות החשובות בהיסטוריה של ארגנטינה. בבית העלמין נמצא המאוזולאום של משפחת Duarte. קבורה בו María Eva Duarte de Perón, הידועה בכינוי Evita (רעייתו השנייה של נשיא ארגנטינה Juan Domingo Perón). גם בימינו Evita עדיין מהווה מושא להערצת ההמונים ועל כן, פוקדים רבים את קברה ומניחים זרי פרחים לזכרה.

בבית הקברות, מבנים מעוטרים בפסלים אמנות מיוחדים שחלקם הוכרזו כמונומנטים היסטוריים לאומיים. למרבה הצער, חלק מהמבנים קורס ונהרס.

הסתובבנו במשך שעות ברחבי בית הקברות המיוחד במינו ועד מהרה מצאנו את עצמנו צוחקים בהומור שחור, הזוי ומשחרר על החיים שלאחר המוות.

בננו, שבימים אלו, גיל ההתבגרות מוצא אותו זעפן למדי, זרח באושר בלתי מוסבר. הבטתי בו, מצחקקת עד דמעות מהבדיחות שירה לכל עבר.

התגעגעתי אליו כל כך. לילד השטוטניק שתמיד הצליח להצחיק אותי.

La Boca

לה בוקה, שכונה של מעמד הפועלים אשר הוקמה על ידי מהגרים איטלקים שהתיישבו במקום, בסוף המאה התשע-עשרה ותחילת המאה העשרים.

השכונה הציורית שוכנת על שפת נהר Riachuelo (נהר קטן). קירות הפח של בתי האזור, נצבעו בגוונים עזים וססגוניים. במרוצת השנים היא הפכה למוקד תרבות ואומנות. היא נחשבת למקום הולדתו של ריקוד הטנגו.

בכל ימות השבוע ובעיקר בסופי שבוע, רחוב Caminito, הומה אדם. רבים מגיעים כדי לצפות במופעי טנגו, שוק הרחוב וליהנות מסצנת האוכל.

Calle Florida

המדרחוב המרכזי בעיר, מושך אליו מבקרים רבים בעיקר בשעות הצהריים המאוחרות.

ברחוב זה ניתן להמיר דולר "כחול" (דולר כחול הוא כינוי לשטר של מאה דולר, מהסדרות החדשות, שמוטבע עליהן פס כחלחל לרוחב השטר) בשער כפול מהשער המוצע בבנקים. על אף שהחלפת כסף בשוק השחור אינה חוקית, זהו שוק פרוץ ופורח ולעיתים רבות תיירים תמימים נופלים לידי זייפנים נבזיים. הדרך להימנע מכך, לקבל המלצה מבעוד מועד על חלפנים אמינים ומוכרים. כך, הגענו אל Pato, בחור חביב, בעל דוכן במדרחוב הממוקם מול Galerías Pacífico.

דרך בטוחה נוספת להמרת כספים שמצאנו: בבדיקה שעשינו באחד מסניפי Western Union הסמוכים לדירתנו, העלתה שניתן להמיר גם שם בשער מצוין, לכן מומלץ לעשות סקר מחירים לפני ההמרה.

מרחוב Florida, ניתן להמשיך ולסייר ברחובות הסמוכים בעלי מבנים העתיקים והמרשימים.

San Telmo

השכונה הקטנה אחת העתיקות ביותר בבואנוס איירס, בעלת אווירה בוהמית. נעים לטייל ברחובותיה ולאכול בשוק האוכל הסואן בשעות הצהריים העמוסות במבקרים.

הטרדה מינית באוטובוס לילה בדרך לברילוצ'ה

את הנסיעה ל- Bariloche, בהחלט נשתדל להדחיק. הנסיעה התחילה בטוב, נמשכה בהגשת תלונה על הטרדה מינית בתחנת משטרה איפשהו באמצע הדרך והסתיימה ארבע שעות מאוחר יותר מהמתוכנן, בסופו של דבר היא ארכה 28 שעות.

כאשה וכאימא אני כותבת פה לכלל קוראי היקרים. אל תפחדו להגיש תלונה!

על אף שאתם במדינה זרה ולא דוברים את השפה המקומית. הוטרדתן או הותקפתן במהלך הנסיעה, גשו לנהג להתלונן!

עוזר הנהג הרחיק את התוקף ודאג לשמור שלא יזוז ממקומו עד שהאוטובוס עצר בתחנת המשטרה.

הנהגים מחויבים ליצור קשר עם המשטרה. גם במחיר עיכוב כלל הנוסעים. על אף שהחקירה אינה נעימה כלל, הצדק נעשה ולאחר שהתוקף הודה במעשיו נעצר ואנו המשכנו בבטחה בדרכנו.

San Carlos de Bariloche

הגענו למתחם דירות קטן ואינטימי מול נוף נפלא של אגם Lago Nahuel Huapi, הדירה קטנה, נעימה ונקייה להפליא!

Mathe Maria Guadalupe (WhatsApp) +5492944584230

התאהבנו בעיירה הקטנה והשלווה. בעיר חדרי בריחה ,חנויות שוקולד ואלפחורס טעימים וחנות אחת מיוחדת במינה: Rap Nui, ניתן לקנות שם שוקולדים משובחים, גלידות וקינוח ממכר Franuí – כדורי פטל אדום עטופים שוקולד לבן ושוקולד חלב (יש גם גרסה של שוקולד מריר שאישית פחות אהבתי אבל גם טעימים להפליא). אני לא מצליחה לדמיין כיצד חיינו ימשכו ללא הקינוח המושלם הזה ביום בו נעזוב את ארגנטינה!

במתחם בית הקפה, ישנו מתחם החלקה על הקרח. שחף החליקה (תרתי משמע) בהתלהבות רבה!

השכרת רכב בברילוצ'ה

בהחלטה של רגע שכרנו רכב לעשרה ימים, כדי לצאת להרפתקה הבאה שלנו ה- Carretera Austral, הכביש הכי יפה בעולם! בעקבות המלצות חמות הגענו לקרלוס, בעצתו בחרנו ב- Volkswagen Nivus חדשה, הצטיידנו באישורי מעבר לצ'ילה, ביטוח רכב מלא והתחלנו לתכנן את המסלול.

Invernalia Rent a Car: Carlos +5492944606460

כשאספנו את הרכב, עדיין לא ידענו שהמסלול הקצר שתכננו יהפוך לחוויה ארוכה ובלתי נשכחת.

העפנו מבט מהיר בגוגל מפות. התלבטנו אם לנסוע לעבר הגבול עם צ'ילה, הייתה זאת שעת צהריים מאוחרת וחששתי מעט שאנו עלולים להגיע מאוחר מידי לגבול ואם להודות באמת, התחושה הזאת שהרכב עומד לרשותנו עשרה ימים גרמה להעלות את הרעיון לשנות את התוכנית המקורית ולנסוע צפונה, לבקר בשבעת האגמים ומשם להגיע לעיירה הציורית San Martín de los Andes.

סוף סוף, יצאנו לדרך. אף אחד מאתנו לא תיאר לעצמו שהכביש הסלול עד מהרה יהפוך לדרך חתחתים מקרטעת.

הנסיעה האיטית בנוף עוצר נשימה של לגונות כחולות בהרים מדבריים פיצתה על אי הנוחות והדאגה שהחלה לקנן בי. שוב הספונטניות שלי עלולה לעלות לנו ביוקר. לא הזמנו מקום לינה באחת העיירות הכי פופולריות לתיירים בעונה. השעה מתאחרת וקליטת האינטרנט כבר מזמן נעלמה כך שלא יכולתי להתכתב עם מקומות לינה פוטנציאלים, גרוע מכך, לא יכולתי לאתר מקומות לינה פוטנציאלים.

ברגע של גילוי לב, שיתפתי את משפחתי בעובדות. הם הביטו בי ברוגע. "אנחנו נסתדר" צייצו לעברי. נשמתי עמוקות, הם השתנו כל כך, פעם משפט כזה היה גורם לכולם להתחרפן לחלוטין. כעת הם יודעים שנסתדר ויהי מה.

San Martín de los Andes

הגענו בשעת ערב לעיירה הקטנה והעמוסה. עצרנו במרכז המידע לתייר על מנת להתייעץ עימם וכפי שחששנו מרבית מקומות הלינה אוישו. הצעירה החביבה במרכז המידע התקשרה עבורנו למלונות אחדים אולם כולם השיבו פניה ריקם. לבסוף, בהרבה אמפטיה היא הניחה בידי מפה בה הקיפה בעיגול מספר הוסטלים. "בהצלחה" חייכה אלי בעצב.

חזרתי לרכב. כפיר ואני החלטנו ללכת ברגל ולעבור בין מקומות הלינה השונים בתקווה למצוא חדר ללילה עבור ארבעתנו.

המלון הראשון שנגשנו אליו הציע לנו חדר צפוף ומעופש משהו. הודינו להם וחשבנו שרק אם יכלו כל הקיצים נחזור ללון שם. כפיר בחן את המפה בריכוז. לפתע הרים את מבטו וסקר את הרחוב בו עמדנו. "תראי" הוא הצביע על מלון סמוך. "המלון הזה לא מסומן במפה אבל נראה לא רע, בואי נבדוק!" אמר וכבר עשה דרכו לעבר משרד הקבלה.

כך מצאנו את עצמנו לנים ב- Hotel Turismo בחדר המחולק לשני חדרים מרווחים בעל רצפת עץ עתיקה שחרקה תחת כובד משקלנו בעוצמה כה גדולה עד שתהינו כמה זמן ייקח עד שננחת לחדר בקומה התחתונה.

למחרת יצאנו לעבר הגבול. התרגשות מילאה אותי. עוד מעט נחצה את הגבול לצ'ילה, עוד חלום עומד להתגשם.

אולי יעניין אותך גם...

אישה מקומית מקהילת הנשים הצוללות צלילה חופשית באי ג'ג'ו שבקוריאה

האי ג'ג'ו – אומנות הצלילה החופשית של נשות הים

באי ג'ג'ו הסמוך לחופיה של קוריאה הדרומית, התפתחה לאורך השנים קהילת נשים המכונות "האניאו" נשות הים. הן פיתחו מסורת צלילה חופשית לעומק ולצידה התפתחה מסורת ותרבות מרתקת הנמצאות בסכנת העלמות.
מי הן נשות הים המסתוריות? קראו במאמר

לקריאת המאמר המלא ←
שחף מאופרת ולבושה כמאיקו

עולמן המסתורי של המאיקו והגיישה

ליפן מסורת תרבותית מרתקת וייחודית.
בתרבות המסורתית העכשווית תפקיד הגיישה להיות מעין מארחת על מנת להנעים את זמנו של הלקוח ולשחררו מטרדות היום. בנוסף, הן משמשות כמדריכות לתוך עולם התרבות היפני, בריקוד, נגינה או שירה, בטקסיות מסורתית ועוד.
גיישה מתחילה את הכשרתה לתפקיד בתור מאיקו, כאשר היא נערה צעירה בת 15. במשך 5 שנים היא מתמחה במגוון מקצועות אומנות.
עם סיום לימודיה היא תוכר כגיישה.
עולמן של המאיקו נראה נוצץ אולם ישנו צד אפל המעיב על חיי הזוהר שלהן.

לקריאת המאמר המלא ←
ארה כחולה בביצות פנטנל - צולם בשנת 2017

ברזיל

היה זה ביקורינו השני בברזיל, נראה היה שזה סיום נאות למסע שהתחיל אי שם בשלהי קיץ 2017.
יקבים ועיירות ציוריות היוו תפאורה מושלמת לימים מרגשים.
עבורי זהו הביקור הרביעי במדינה היפה והקסומה ולראשונה בחיי הרגשתי שזהו, סוף סוף, אני יכולה להניח לה ולחקור מקומות חדשים.

לקריאת המאמר המלא ←
תצפית על הקרחון פריטו מורנו

ארגנטינה – אל "ארץ בעלי הרגליים הענקיות"

מסע אל נופיה העוצמתיים של פטגוניה. טרקים בין לגונות טורקיז ותצפית על הר הפיץ רוי. תצפית על קרחון פריטו מורנו המכונה הקרחון המתנפץ ומסלול הליכה על הקרחון.
מופעי טנגו ברחוב ולסיום ביקור מרגש במפלי האיגואסו המרהיבים.

לקריאת המאמר המלא ←
שלדג

צ'ילה

צ'ילה – פארקים ושמורות טבע יפות ומטופחות מציגות טבע עוצמתי, אגמים בגווני טורקיז ונהרות גועשים.
במסע ספונטני חצינו את הקרטרה אוסטרל. מסלול שבחלקו נוח לנהיגה וכולל מעבר במעבורות ובהמשכו מאתגר אך בלתי נשכח.

לקריאת המאמר המלא ←
להקת פלמינגו ג'יימס

בוליביה

בוליביה הייתה הפתעת המסע שלנו. פתחנו בטיול באי השמש שבאגם טיטיקקה.
את השנה האזרחית החדשה קיבלנו בלה פאז. טיילנו בעמק הירח ובשוק המכשפות הקריפי.
זכינו למפגש מרגש עם הכורים במכרות פוטוסי, למדנו על אורח חייהם, עבודתם הקשה והאמונות שלהם.
ביקרנו בסלאר דה איוני הבלתי נשכח והלגונות ולסיום סיירנו ביקבים של בוליביה והרמנו לפרידה כוסית סינגני, המשקה הלאומי והמושלם של בוליביה

לקריאת המאמר המלא ←
פסגת ההר הצעיר מתנשאת מעל חורבות העיר מאצ'ו פיצו

פרו

Chiclayo הצצתי בגוגל מפות, ככל שהאוטובוס התקרב לעיר Chiclayo, התחושה המבשרת רעות, גדלה והתעצמה בתוכי. כשהגענו לבסוף, שלוש שעות אחרי הזמן שנאמר לנו. מצאנו את

לקריאת המאמר המלא ←
קוליברי ורוד-אוזן נוצץ

אקוודור

מעבר הגבול קולומביה אקוודור – Rumichaca International Bridge חצינו את גשר הידידות והגענו לכניסה למשרדי ההגירה בצד האקוודורי. התבשרנו שביום הקודם בוטלו תקנות הקורונה ואין

לקריאת המאמר המלא ←
תוכי Orange-chinned Parakeet

קולומביה – זיכרונות ותקוות

חלקו האחרון של הביקור במדינה הכי אהובה עלי בעולם כולו: קולומביה!
בחלק זה של המסע, הציף אותי גל געגועים לחברים מהעבר. בקרנו בקאלי, פופאין, סן אגוסטין ופסטו.
בדרכנו לאקוודור, עצרנו לבקר בבזיליקת Santuario de Las Lajas היפיפייה.

לקריאת המאמר המלא ←
אומיירה סנצ'ז כפי שהוצחה לפני מותה על ידי הצלם הצרפתי פרנק פורנייה

קולומביה – הטרגדיה בעקבות התפרצות הר הגעש רואיז

סיפורה הטראגי של הנערה הקולומביאנית אומיירה סנצ'ז בעקבות התפרצות הר הגעש בשנת 1985 הסעיר את העולם כולו. הצלם הצרפתי פרנק פורנייה הנציח אותה במצלמתו שעות אחדות לפני מותה. תמונתו האייקונית משמרת את זכרה ומספרת את הטרגדיה שלה ושל כפרה.

לקריאת המאמר המלא ←
תצפית על מאגר המים

קולומביה – העיירה הכי צבעונית בעולם!

סיפורה המרתק של העיירה גואטפה. עיירת תיירות יפיפייה וצבעונית אשר עלתה על המפה בזכות מונוליט גרניט המתנשא מעל מאגר מים קסום ומשקיף אל הכפרים באזור.
מגואטפה ניתן לצאת לסיור אל שרידי הכפר פניול ולהריסות האחוזה של פבלו אסקובר.

לקריאת המאמר המלא ←
הגרפיטי הנחבא מעט מהעין, מעלה מסר חשוב של שוויון וחופש לתושבי הקומונה האפרו-קולומבינית אשר במשך שנים רבות הופלו לרעה.

קולומביה – "עיר האביב הנצחי"

אמנם הלילות בעיר מדיין היו מפוקפקים אולם הימים היו מרתקים!
הפעם חוש ההומור המשובח והיצירתיות המדהימה שייכים לפבלו אסקובר, ברון סמים ונרקו-טרוריסט מהאכזרים שידעה האנושות.
קראו על סיפורו המדהים של אסקובר ועל סיפורה המרגש של קומונה 13.

לקריאת המאמר המלא ←
ציור קיר של אישה צעירה ופרפר

קולומביה

הנחיתה בקולומביה הציפה בי זיכרונות מרגשים מן העבר. לשמחתי שני המתבגרים שלי התאהבו במדינה המשוגעת והמיוחדת הזאת, באנשיה הצבעוניים ובתרבות המרתקת. לגמרי במקרה נקלענו לטקס ההשבעה ההיסטורי של נשיא קולומביה השנוי במחלוקת גוסטבו פטרו. שמענו את הקולות בעד ונגד ונשארנו עם תפילה בלב, שאנשיה של המדינה האהובה עלינו יזכו למנהיג טוב שיוביל אותם לחיי בטחון ושלווה.
במבחן הזמן, נראה שהמתנגדים אשר השמיעו קולם במחאה צדקו.

לקריאת המאמר המלא ←
שחף וכפיר בשיעור גלישה

קוסטה ריקה

קוסטה ריקה – אחד המונחים שכדאי להכיר לפני ביקור בקוסטה ריקה הינו: ¡Pura Vida! פירושו המילולי: "חיים טהורים" אולם זוהי אינה סתם אמירה, זוהי דרך חיים!
חלקו הראשון במסע אל קוסטה ריקה ואוצרותיה

לקריאת המאמר המלא ←
כפיר גולש במורד ההר

ניקרגואה

ניקרגואה – מדינה שידעה מלחמת אזרחים אלימה וקשה, עוני וסבל רב עליה למדנו בסיור שקיעה "ההיסטוריה האפלה"
טיול הרפתקאות אל הר הגעש הפעיל Cerro Negro וגלישה על לוח עץ במורדותיו.

לקריאת המאמר המלא ←
שלושה תוכי ארה ארגמנית על ענף

הונדורס

הונדורס – חורבות קופן והצד האפל של שליטיה.
פרויקט שימור תוכי המקאו.
צלילות ושחיה עם שנורקל באי אוטילה וטרגדיית זיהום האוקיינוס.

לקריאת המאמר המלא ←
טחן נקוד

מערכת שונית המחסום המסו – אמריקאית

מערכת שונית המחסום המסו-אמריקאית (MBRS או MAR) היא המערכת האקולוגית הגדולה ביותר של השונית באמריקה והשנייה בגודלה בעולם אחרי שונית המחסום הגדולה באוסטרליה. גודלה כ- 1,000 ק"מ מצפון חצי האי יוקטן במקסיקו ועד לחופי בליז, גואטמלה והונדורס. היא מרוחקת כ- 300 מטר מקו החוף ומורכבת מסדרה של שבע שוניות אלמוגים קשים ורכים המשמשים בתי גידול למגוון עצום של מינים ימיים.

לקריאת המאמר המלא ←
במכתש של Volcán de Santa Ana יש לגונה בגווני טורקיז בהיר

אל סלבדור – שחר חדש מפציע

אל סלבדור – המדינה שהייתה מוכרת בגלל מלחמת האזרחים הקשה, אלימות ועוני רב, שינתה את פניה.
פגשנו אנשים ידידותיים וטובי לב.
השינוי ניכר בכל פינה במדינה הקטנה והיפה.
גם הפעם גולת הכותרת של מסענו היה ביקור בהר געש אשר במכתשו לגונה יפה בגווני טורקיז.

לקריאת המאמר המלא ←
זריחה - קרן שמש ראשונה מאירה

גואטמלה

גואטמלה – טיקאל האתר הארכיאולוגי המרתק, ערים עתיקות, כפרים ססגוניים המשמרים על תרבות ומסורת. אגם אטיטילן הציורי,
הרי געש מרשימים וחוויות בלתי נשכחות

לקריאת המאמר המלא ←
קוף עכביש

בליז

חגיגות בר המצווה לכפיר ביעד קסום ומרגש האי סן פדרו. לאחר צלילות מרתקות והמאתגרות בשונית המחסום המסו אמריקאית, הפלגנו לאי קולקר. נפעמנו מבתי הגידול הרבים והמגוונים באי ובים.
המשכנו לביקור מיוחד בפנים היבשת וחווינו טיולים מרהיבים אל עומק האדמה.

לקריאת המאמר המלא ←
מראה מיסטי שנוצר כאשר קרן שמש חודרת למערה ומאירה את השכבות העליונות של המים הצלולים.

מקסיקו – לצלול במסתורי הסנוטס

מקסיקו היא ביתם של כמה מאתרי הצלילה הייחודיים והמרתקים ביותר בעולם – אתרי צלילה ב- Cenotes. מרבית הסנוטס ממוקמים בחצי האי יוקטן.
הצוללים חווים תחושת ריחוף במרחב הקסום של מערות תת קרקעיות בנות אלפי שנה.
מרחב זה משלב תופעות טבע ייחודיות והיסטוריה מרתקת.

לקריאת המאמר המלא ←
ציור קיר של פומה

מקסיקו

Ciudad de México "אמא, את מתרגשת?" כפיר שאל, מבטו חקר את פני. היססתי לרגע. מזה שעות אחדות תחושת בטן מבשרת רעות העיקה עלי. "אני מניחה

לקריאת המאמר המלא ←
האגם בסנטרל פארק, העצים מסביב בצבעי שלכת אדום זהוב וירוק

ארצות הברית – ניו יורק

ניו יורק מרתקת ומיוחדת. נדמה שהעיר לא נחה לרגע. יש בה שלל מוזיאונים מרתקים. חנויות שוקולד מיוחדות וקונדיטוריות משובחות. הסנטרל פארק בצבעי שלכת נפלאים.
כל אלו ועוד מהווים תפאורה נהדרת לתחילת מסענו החדש ביבשת אמריקה.

לקריאת המאמר המלא ←
מוזיאון האשליות בתל אביב-שחף כאילו אוכלת את כפיר מתוך צלחת

מסע חדש בפתח

החזרה לארץ הותירה אותנו מבולבלים ואומללים. נדמה היה שבשנתיים בהם נעדרנו הכל השתנה ללא היכר.
לאחר תקופת החלמה של בתנו, הבנו שנכון לנו לשוב אל המסע. הפעם אל צדו האחר של כדור הארץ, אל יבשת אמריקה.

לקריאת המאמר המלא ←
ציור גרפיטי של ילד יושב על המדרכה וראשו מכוסה בדלי

לאוס – פרידה

המסע שלנו בלאוס הגיע אל קיצו. נפרדנו בעצב מחברינו היקרים.
נפרדנו מחפצנו הרבים, את חלקם מכרנו ואת חלקם תרמנו.
יצאנו למסע הארוך הביתה. מסע שנמשך שבעה ימים ארוכים ומטלטלים רגשית ופיזית.

לקריאת המאמר המלא ←
בודהה

לאוס – חגיגות השנה החדשה

חגיגות השנה הבודהיסטית בלאוס, משלבות מסורות עתיקות לצד מסיבות מים פרועות רוויות אלכוהול ואוכל.
אחרי החגיגות ההמוניות, התפרצה מגפת הקורונה. לאחר תקופת סגר קצרה חזרנו לשגרה נפלאה.
היו אלו הימים האחרונים שלנו במדינה שהפכה להיות לנו לבית שני.

לקריאת המאמר המלא ←
ספינת אור - בצורת דרקון לבן

לאוס – חגים ופסטיבלים

לאוס – מסורות עתיקות ומרתקות נשמרות לאורך דורות.
המקומיים מציינים ימים חשובים בלוח השנה הבודהיסטי וגם חגיגות האלווין, חג המולד והשנה האזרחית החדשה.
בלואנג פראבנג מתקיימים אירועי התרמה לבית החולים לילדים ופסטיבלים של אוכל ופולקלור מקומי.

לקריאת המאמר המלא ←
נזירים צועדים בלואנג פראבנג, לאוס בדרכם לקבל מנחות.

לאוס – מרגישים בבית

הזמן חלף ואנו הסתגלנו לחיים החדשים שלנו בלואנג פראבנג.
מיום ליום הכרנו טוב יותר את האזור ואת תושביו.
הכרנו מקומות יפים לטיול. מסעדות ובתי קפה לסעוד ולציין ימי הולדת.
מאפיות, שווקים, בתי ספר, חוגים, בתי חולים (לצערנו) ועוד.
במדריך "לאוס – מרגישים בבית", ריכזנו את המידע כדי לסייע למבקרים להרגיש בבית!

לקריאת המאמר המלא ←
גדת המקונג, נטושה בתקופת מגיפת הקורונה

לאוס – זה קורה שהדרך מתמשכת…

רחובותיה של לואנג פראבנג התרוקנו. סגר הוכרז ותחושת אי וודאות הורגשה מסביב. מצאנו בית לשהות בו ומצאנו חברים חדשים.
חגגנו את ליל הסדר וציינו את יום השואה ויום הזיכרון לחללי צה"ל.
הזמן חלף בעצלתיים ואנו התלבטנו לאן ימשיך מסענו.

לקריאת המאמר המלא ←
צילום של כובעים

לאוס

לאוס – הגענו אליה במטרה לחצות את הגבול לסין השכנה. אולם לאלוהי המסע היו תכניות אחרות עבורנו.
התאהבנו במדינה המיוחדת, בתושביה העדינים ובנופיה הקסומים.
באותם ימים לא ידענו שלאוס תהפוך עד מהרה לביתנו השני.
פרק ראשון במסענו המופלא בלאוס.

לקריאת המאמר המלא ←
צב בסכנת הכחדה במרכז שימור שבים

וייטנאם

הנופים בוייטנאם הם מהיפים בדרום-מזרח אסיה.
מערות נטיפים, מפרץ הלונג בי הציורי. נופי לופ הג'יאנג המפורסם, הותירו אותנו נפעמים אל מול עוצמתו של הטבע.

לקריאת המאמר המלא ←
קוף חושף שיניים

קמבודיה

מקדשי אנגקור המרשימים לאור זריחה. נחשפים מתוך הג'ונגל, מספרים היסטוריה מרתקת טבולה בדם.
העדות לעבר הרצחני של החמר רוז נמצא בכל פינה במדינה.

לקריאת המאמר המלא ←
דיג בתלבושת מסורתית מדגים שיטות דיג עתיקות

מיאנמר – המסע אל הלא נודע

הטרק הקסום אל אגם אינלה, מפגיש אותנו עם מסורות דייג עתיקות, כפריים ידידותיים ונופים מרהיבים.
בהמשך הכרנו את עברה המפואר של העיר בגאן, נחשפנו למסורות ולתרבות המרתקת.
משם יצאנו להכיר את הכפרים המרתקים של שבטי הצ'ין והנשים המקועקעות, זכינו לחוויות מרגשות ובלתי נשכחות.

לקריאת המאמר המלא ←
צב ים ירוק

לצלול בדרום-מזרח אסיה

בים אנדמן, קו פיפי מושך צוללים בזכות מימיו הצלולים והחיים הימיים המגוונים שלו. חקרו שוניות אלמוגים תוססות ומערות תת-מימיות, שבהן אתם עשויים לפגוש בלהקות דגים צבעוניים. בנוסף, קו טאו, "אי הצבים" אשר במפרץ תאילנד, מציע מקלט לצבי ים ושלל אתרי שנורקלינג וצלילה המתאימים לצוללים מתחילים וותיקים כאחד. מה שהופך אותו ליעד שחובה לבקר בו לחקר תת ימי בדרום מזרח אסיה.

לקריאת המאמר המלא ←
כפיר צולל במי הנהר הצלולים

תאילנד – צפון המדינה

מסענו בתאילנד המשיך צפונה, אל האזור ההררי הירוק והשלו.
יצאנו לטרק הראשון שלנו. טרק אל שבט הקארן.
ביקרנו בפינות חן בטבע הקסום והמשכנו לעיר הגבול Mae Sot, במטרה לחצות למיאנמר השכנה.

לקריאת המאמר המלא ←
צילום תקריב של פסל הבודהה השוכב

תאילנד – המסע מתחיל

עם שוך ההתרגשות הראשונית, כל אחד מאתנו עבר תהליך של הסתגלות מרגש. לצד החוויה התרבותית, חווינו משברים וגעגועים אל החברים והמשפחה שהותרנו בארץ. עם הזמן התחלנו ליהנות מיופייה של תאילנד, מהאנשים המיוחדים שפגשנו ומהדברים הקטנים והטיפשיים שנקרו בדרכנו.

לקריאת המאמר המלא ←
טביעות רגלינו בחולות ז'יז'וקה דה ז'ריקואקוארה, ברזיל 2017

יום אחד

הזרעים לקיומו של המסע המשפחתי שלנו בעולם, נזרעו בשלהי חורף 1993, כשיצאתי לטיול הגדול אחרי צבא. מאז יצאתי למסעות רבים אולם המסע הנוכחי, עם בני משפחתי, הוא אינו עוד מסע של נופים ותרבויות אלא מסע אל מעמקי הנפש וההוויה של כל אחד מאתנו, כשהעולם מסביב, משמש לנו תפאורה מושלמת של יופי טהור.

לקריאת המאמר המלא ←
החז'נה החצוב בסלע הורדרד-אדמדם

אל אוצרותיה הקדומים של ירדן

מסע בעקבות תרבות עתיקה, אשר נעלמה אל חולות הזמן. הנבטים, שבט נוודים מסתורי שנדד וסחר לאורך דרך הבשמים והותיר אחריו את אחד המקומות היפים בעולם, העיר האבודה פטרה.
התחקינו אחר עקבותיהם המרתקים, בשמורת ואדי רם היפיפייה, דרך סיק אל בריד ופטרה, העיר באדום.

לקריאת המאמר המלא ←