לוגו האתר יום אחד

קולומביה – הטרגדיה בעקבות התפרצות הר הגעש רואיז

התפרצות הר הגעש בשנת 1985-סיפורה הטראגי של אומיירה סנצ'ז

מאז שנת 1945 לא נרשמו התפרצויות חריגות בהר הגעש.

איש לא נתן את דעתו על האיום האורב מה-"האריה הישן" כך כינו המקומיים את הר הגעש.

על אף הזהרות הגאולוגים, הרשויות באותה תקופה נהגו בשאננות והמקומיים לא היו מודעים כלל לפעילות הרוחשת בקרבו. הוא הפתיע בסדרת רעידות אדמה בספטמבר 1985. אומנם, בעקבות זאת, הרשויות החלו לתכנן פינוי של אזורים מיושבים בערוצי הנהרות אולם בפועל התכניות נותרו על הנייר בלבד.

כאשר ההר התפרץ כחודשיים אחר-כך, אלפים קיפחו את חייהם.

סיפורה הטראגי של Omayra Sánchez, הביא לשינוי המדיניות ונהלי החרום באזור.

השתלשלות האירועים עד למותה של אומיירה סנצ'ז

בערב ה- 13 בנובמבר 1985, התפרץ הר הגעש, זרימות פירוקלסטית (תערובת של גזים געשיים חמים, חומרים מוצקים לוהטים ואוויר כלוא, הנעים בגובה פני הקרקע) המיסו כעשרה אחוזים מן הקרחון שבלוע הר הגעש, עד מהרה 4 לאהרים – מפולות שלגים ובוץ זרמו במהירות 60 קמ"ש במורדות ההר אל ששת ערוצי הנהרות שמקורם בהר הגעש. המפולת הגיעה לכפר Armero שנבנה על גדות rio Lagunilla, כ- 50 ק"מ מהר הגעש והחריבה אותו.

20,000 מתוך 29,000 תושביה מצאו את מותם במפולת הבוץ.

אומיירה סנצ'ז, התגוררה בכפר Armero, ביחד עם הוריה, אחיה, דודיה ובתם התינוקת. ערב לפני התפרצות הר הגעש, אמה ודודה נסעו לפגישה בעיר הבירה, בוגוטה. הם תכננו לשוב בבוקר המחרת לכפר אולם חל עיכוב בפגישה שלהם והתוכנית שלהם לחזור נדחתה ביממה. חייהם ניצלו.

בערב התפרצות הר הגעש, אומיירה ושאר בני משפחתה היו ערים, הם היו מודאגים למראה האפר הכבד שנפלט מהר הגעש. עד מהרה מפולת הבוץ הגיעה לכפר.

אומיירה, דודתה ובתה התינוקת עמדו חבוקות מתחת למשקוף הדלת כשהמפולת הכתה בבית המשפחה. הדודה והתינוקת נקברו בחיים בזמן התמוטטות המבנה, רגליה של אומיירה נלכדו בין הריסות הבטון, ופלג גופה העליון, היה שקוע במי בוץ קפואים.

בראיון אומיירה סיפרה שהיא מרגישה שדודתה "מחזיקה" את רגליה ושומרת שלא תטבע. אביה נקבר גם הוא מתחת להריסות הבית. למרבה המזל אחיה הצעיר ניצל.

במשך שלושה ימים ניסו לחלץ אותה. צוותי טלוויזיה שידרו את התמונות הקשות ממקום האירוע. הנערה נשארה אופטימית לאורך מרבית תהליך החילוץ הקשה, היא הסכימה להתראיין, שבתה את לבבות הצופים המודאגים ברחבי העולם. שרה, התפללה, לפעמים פחדה ופרצה בבכי קורע לב.

ביום השלישי היא החלה להזות, מצבה הגופני הורע.

במשך 60 שעות נעשו ניסיונות נואשים לחלצה ללא הצלחה.

הדרך היחידה שהייתה לחלצה הייתה לקטוע את רגליה, אולם בהעדר ציוד כירורגי מתאים. הרופאים סברו שעדיף להניח לה לשקוע אל מותה.

בבוקר ה- 16 בנובמבר 1985, נפטרה הנערה האמיצה. כנראה בשל נמק או היפותרמיה.

אומיירה סנצ'ז כפי שהוצחה לפני מותה על ידי הצלם הצרפתי פרנק פורנייה
אומיירה סנצ'ז – שעות אחדות לפני מותה.

הצלם הצרפתי פרנק פורנייה צילם את אותה שעות אחדות לפני מותה.

התמונה זיכתה אותו בפרס: World Press Photo 1985.

התמונה האייקונית הנציחה את הטרגדיה הקשה מבין אלו שידעה קולומביה ואת המחדל הקשה של ממשלת קולומביה.

אמא'לה, אני אוהבת אותך מאוד. אבא'לה, אחי… אני… שלום אמא

אומיירה סנצ'ז
רגעיה האחרונים של אויימרה סנצ'ז

חורבות הכפר נותרו כעדות אילמת לאסון הטבע מהקשים והעצובים שידעה קולומביה.

אולי יעניין אותך גם...

אישה מקומית מקהילת הנשים הצוללות צלילה חופשית באי ג'ג'ו שבקוריאה

האי ג'ג'ו – אומנות הצלילה החופשית של נשות הים

באי ג'ג'ו הסמוך לחופיה של קוריאה הדרומית, התפתחה לאורך השנים קהילת נשים המכונות "האניאו" נשות הים. הן פיתחו מסורת צלילה חופשית לעומק ולצידה התפתחה מסורת ותרבות מרתקת הנמצאות בסכנת העלמות.
מי הן נשות הים המסתוריות? קראו במאמר

לפוסט המלא »
שחף מאופרת ולבושה כמאיקו

עולמן המסתורי של המאיקו והגיישה

ליפן מסורת תרבותית מרתקת וייחודית.
בתרבות המסורתית העכשווית תפקיד הגיישה להיות מעין מארחת על מנת להנעים את זמנו של הלקוח ולשחררו מטרדות היום. בנוסף, הן משמשות כמדריכות לתוך עולם התרבות היפני, בריקוד, נגינה או שירה, בטקסיות מסורתית ועוד.
גיישה מתחילה את הכשרתה לתפקיד בתור מאיקו, כאשר היא נערה צעירה בת 15. במשך 5 שנים היא מתמחה במגוון מקצועות אומנות.
עם סיום לימודיה היא תוכר כגיישה.
עולמן של המאיקו נראה נוצץ אולם ישנו צד אפל המעיב על חיי הזוהר שלהן.

לפוסט המלא »
גרפיטי של TONA HIDE N SEEK

לאוס – אמנות רחוב

במרחב הציבורי מפוזרות עבודותיו הייחודיות של האומן TONA.
יצאנו לחקור מיהו האמן ומהם המסרים אותם הוא מעביר באמצעות יצירותיו.

לפוסט המלא »
החז'נה החצוב בסלע הורדרד-אדמדם

אל אוצרותיה הקדומים של ירדן

מסע בעקבות תרבות עתיקה, אשר נעלמה אל חולות הזמן. הנבטים, שבט נוודים מסתורי שנדד וסחר לאורך דרך הבשמים והותיר אחריו את אחד המקומות היפים בעולם, העיר האבודה פטרה.
התחקינו אחר עקבותיהם המרתקים, בשמורת ואדי רם היפיפייה, דרך סיק אל בריד ופטרה, העיר באדום.

לפוסט המלא »