Mandalay
הייתה זאת שעת בוקר מוקדמת. האוויר היה קר מאוד. עמדנו בצד הדרך והמתנו לוואן. חברינו הישראלים מטיול האיזיריידר חיכו אתנו.
כמה דקות אחרי הבנו שיוצאים שני וואנים ל- Mandalay. פיזרו את כל הקבוצה שלנו בשני הוואנים. תובנה נוספת עלתה בדעתי שהנסיעה תהיה כמו ההגעה. עצירה כל כמה מטרים לאיסוף והורדת נוסעים ו/או חבילות, אולם אם נהיה כולנו על אותו וואן סביר להניח שנגיע מהר יותר למחוז חפצינו. בקשנו מדניאל שקנה עבורנו את כרטיסי הנסיעה ל- Mandalay שינסה לעשות שינויים במקומות ההושבה. הוא היה קצת נבוך. הוא הסביר שאנשים קנו מקומות ישיבה מסוימים וקרוב לוודאי שהם ירצו לשבת בכיסא אותו רכשו. בקשתי ממנו שינסה בכל זאת, כי הם מחליפים אתנו בדיוק את אותם מקומות ישיבה, רק בוואן אחר. לשמחתנו המקומיים נענו בחיוב לבקשה ותוך דקות יצא וואן עמוס בקבוצה שלנו ובעוד שלושה מקומיים אשר גם היעד הסופי שלהם הוא Mandalay.
הדרך הייתה מלאה מהמורות רבות. עם התקדמות הנסיעה, איציק לחש לי "הוא נוסע עם פנצ'ר בגלגל, זה מסוכן". הסבנו את תשומת ליבו של הנהג, אולם הוא אינו מבין את דברינו. תרגמתי בעזרת גוגל טרנסלט. כן, כן הוא מודע לכך מסתבר. איציק הציע לו לעצור בצד הדרך כך שהוא יחליף עבורו את הגלגל. הנהג עצר בשמחה והשניים התחילו להחליף ביחד את הגלגל. אנו המתנו בשולי הדרך. לבי החסיר פעימה בכל פעם שמשאית עקפה אותם בפראות, סנטימטרים בודדים מהם.
אחת הבנות מצאה דוכן אבטיחים וקנתה אבטיח עסיסי גדול. היא בקשה שיפרסו אותו לחתיכות קטנות. מיד כשמלאכת החלפת הגלגל הסתיימה, כולנו התיישבנו לאכול מהפרי הנפלא. הנהג קצת התבייש להצטרף. כפיר ושחף ניגשו להביא לו פלחי אבטיח. המבוכה התפוגגה והוא הצטרף אלינו בשמחה.
יתרת הדרך עברה ללא תקלות. הגענו לבסוף ל- Mandalay, העיר השנייה בגודלה במיאנמר. הנהג עצר לנו במרחק הליכה קצר מ- Osttelo bello Mandalay הוסטל מושלם!
בהוסטל התעדכנו שבגלל הגשמים שיורדים באזור המפלים, צבע המים הטורקיז בדרך כלל, צפוי להיות עכור. בחרנו להאריך את שהותנו בעיר מתוך תקווה שמזג האוויר ישתפר ונוכל לבקר במפלים בהמשך.
טיול יום ל- Mingun
נסענו לטיול יום ב- Mingun המרוחקת מ- Mandalay כ- 12 ק"מ.
הגעה ל- Mingun אפשרית בסירה. ההפלגה אורכת כשעה. הסירה יוצאת בשעה 09:00 מ- Mandalay (מ- Mayan Gyan Jetty) ועוזבת את Mingun חזרה ל- Mandalay בשעה 13:00.
יצאנו לסיור פרטי במונית אותה הזמנו דרך ההוסטל בעלות של 50,000 צ'אט.
Sagaing hill
סיורינו התחיל ב- Sagaing hill. במקום נקודת תצפית על גשר Ava. הגשר נבנה בשנת 1934 והיה הגשר הראשון שנבנה מעל נהר ה- Irrawaddy.
את תשומת ליבנו לכד מראה הפועלים הרבים המעמיסים את המעבורת. הם נשאו על גבם שקי מלט גדולים וכבדים.
משם המשכנו לאתרים ב- Mingun, הכניסה לאתרים כרוכה בתשלום.
מקדש Hsinbyume Paya
מקדש לבן מרשים, נבנה בתחילת המאה ה- 19, בנוי כגבעה המוקפת בשבעה מעגלים של חומות מפוסלות, המייצגות את שבעת הרכסים המקיפים את הר Meru האגדי. על פי האמונה הבודהיסטית וההינדית ההר נמצא במרכז העולם.
הפעמון
פעמון עצום ממדים השוקל 90 טון שהוצב בשביל הפגודה. הקיפו של הפעמים כ- 5 מטר, גובהו מעל 3.5 מטר. הפעמון נוצק בזמן שלטונו של King Bodawpaya, הוא נחשב לפעמון הפעיל והשלם הגדול ביותר בעולם (במוסקבה ישנו פעמון גדול יותר אולם סדוק).
Mingum Paya Temple
פרויקט שאפתני של המלך King Bodawpaya, אשר החל את בנייתה של פגודה בגובה 150 מטרים. היא תוכננה להיות הפגודה הגבוהה בעולם. כש- King Bodawpaya הלך לעולמו בשנת 1819 הגיע המבנה לכשליש מגובהו המתוכנן. יורשו ניסה להמשיך ולסיים את בניית הפגודה אולם רעידת אדמה בשנת 1838 סדקה את המבנה וגרמה להפסקת עבודות הבניה, עד ימינו הפגודה עומדת בנויה רק בחלקה.
Amarapura
משמעות שם המקדש Amarapura "עיר חיי הנצח".
לקראת ערב הגענו לגשר U-Bien. גשר עץ הטיק נחשב לגשר הולכי הרגל הארוך בעולם. אורכו כ- 1.2 ק"מ. הגשר חוצה את Taungthaman Lake. תיירים ומקומיים רבים מגיעים לחזות בשקיעה, לצערנו מזג האוויר מעונן, אולם שוק הלילה אשר נפרס בסביבות הגשר והפגודה הסמוכה, מהמם בצבעוניותו.
כששבנו להוסטל, התבשרנו שהגשמים באזור המפלים התמעטו, עדיין המים צפויים להיות עכורים אולם מזג האוויר נעים לטיול. החלטנו לנסוע למפלים. תאמנו עם נהג מונית ליום המחרת.
טיול יום למפלים
הייתה זאת החלטה נבונה. למחרת, מזג האוויר היה בהיר ואביבי. נסענו לאחד המקומות היפים במיאנמר. אמנם למים לא היה את צבע הטורקיז המפורסם שלהם אך הם היו נפלאים בכל מקרה!
אנו פותחים את יומנו ב- Dee Doke Waterfall, מפל נמוך, במרחק של כ- 60 ק"מ מ- Mandalay.
מאוחר יותר, לאחר מרחק נסיעה קצר משם, הגענו לשמורת טבע יפה ושקטה. מסלול הליכה של כ- 40 דקות הוביל לשלושה מפלים – Whak Kar Three Waterfall, המרשים והיפה מכולם הוא המפל העליון. שווה להשקיע מאמץ ולטפס עד אליו. מעט המבקרים שהיו בשמורה נשארו בשני המפלים התחתונים. המפל העליון היה ריק ממבקרים.
הכניסה לשמורת הטבע עולה של 1,000 צ'אט.
הכי כיף לטפס למפל העליון. רוב המבקרים נשארים בחלק התחתון של השמורה. כך התפנקנו לנו במפל פרטי.
בעונה היבשה המים בגוון כחול שקוף. מאחר והגענו אחרי שירדו גשמים במשך ימים אחדים, צבע המים היה ירקרק-חום. יחד עם זאת, המים היו נעימים ומרעננים. בילינו יום כיפי במיוחד.
ימים אחרונים במיאנמר חזרנו לינגון
הזמן הלך ואזל, התחלנו לתכנן את חזרתנו לתאילנד.
כפיר הביע משאלה לשוב לינגון כדי להיפרד מאונג ומקווין לפני שאנו עוזבים את מיאנמר. על אף שיש עוד המון לראות במדינה הקסומה הזאת, אבל הגעגועים נצחו.
נסענו שוב לינגון. המפגש המחודש עם החבורה של Hood Hostel היה מרגש מאוד.
הצליחו לכייס את איציק
יצאנו לטייל בעיר ומצאנו את עצמנו באירוע המוני. בתי עסק רבים נסגרו בשעה מוקדמת. הרחובות היו עמוסים ברבבות בני אדם. האווירה הייתה שמחה.
השתלבנו בהמון החוגג. קנינו מטעמים שונים, הבטנו נפעמים ב"גלגל הענק" המונע על ידי ארבעה נערים, שטיפסו עליו כמו אוגרים על גלגל בכלוב וגרמו לו להסתובב.
"כייסו לי את הטלפון" איציק אמר לפתע. הוא בדק שוב את כיסיו, כרוצה לוודא את הברור מאליו. הנייד שלו היה ישן. המסך שלו נשבר לפני זמן רב, כאשר איציק השאיר אותו בשקית קניות ליד הרכב ואני דרסתי אותו בטעות. הוא נפל אין ספור פעמים והתרסק. הנייד הזה עבר תאונות רבות ולאחרונה עבד רק כשהתחשק לו. עדיין התחושה שיד עלומה פשפשה בכיסיו והוא לא הרגיש, הותירה אותנו נסערים. מאוחר יותר צחקתי שברגע שאני קצת מתרחקת ממנו הוא מסתבך בצרות.
המשכנו ללכת, פנינו לכיוון הגשר של הולכי הרגל. איציק אחז בידו של כפיר, שחף ואני השתרכנו מאחוריהם. הגשר היה עמוס צעירים, שתויים.
מקדש סולה התנשא מולנו, מואר ויפה. הבחנתי בחבורת צעירים קולנית. lady boy פרובוקטיבית סקרה את איציק במבטיה הבוטים ואמרה משהו לחבריה. הם פרצו בצחוק. עיניי הצטמצמו, נדרכתי. היא כרעה סמוך לרגליו ושלחה את ידיה לכיוון השוק שלו. בשבריר שנייה, היה ברור לי שהיא מתכננת משהו נבזי. הזדקפתי ובקול זועם צרחתי עליה בעברית "שלא תעזי להתעסק עם הגבר שלי" היא מצידה, נבהלה. הרכינה מיד את ראשה, החזירה את ידה לעבר נעלי העקב המוגזמות שלה כמסדרת משהו. חבריה התגלגלו מצחוק. שחף הצטרפה לקול צחוקם. היא הביטה בי בגאווה, תוך שהיא מחקה אותה שוב ושוב. בינתיים הגברת התאדתה לצדו השני של הגשר. הלכתי משם בהליכת טווס, נפוחה מחשיבות עצמית "שוב אני הקטנטונת, מתפקדת כ- Bodyguard!" איציק חיבק אותי, עיניו אמדו אותי בהנאה "אסור לי להתרחק ממך" הוא צחקק.
למחרת יצאנו לארוחת פרידה עם אונג וקווין במסעדה יוקרתית. נקשרתי לשניים האלו וקשה היה לי להיפרד.
חזרנו ל- Hpa An
מינגון נסענו ל- Hpa An. קים ומשפחתה מ- Galaxy Motel קיבלו אותנו בחמימות. נזכרתי בימים הראשונים שלנו בעיר הקטנה. כמה נבהלנו, רצינו לארוז ולחזור על עקבותינו לתאילנד. כעת הרגשנו כאילו שבנו הביתה! שוב הרחובות אינם זרים לנו. הלב ביקש להישאר.
נשארנו עוד יום וטיילנו עוד קצת ב- Hpa An. ניצלנו את היום ה- 29 בוויזה. היום שנוסף לנו בטעות של השוטר במעבר הגבול.
גם הפעם נעזרנו בקים בתכנון המסלול. בחרנו את האתרים שמעניינים אותנו מתוך מבחר מסלולים.
עלות הסיור 7,000 צ'אט לאדם. תשלום נפרד לשיט בקיאקים וארוחת צהריים במסעדה מקומית. הנסיעה בין האתרים השונים נעשית בטוק טוק היוצא מ- Galaxy Motel בשעה 8:30 וחוזר בשעה 18:00.
סיור יומי לאתרים באזור Hap An
טיפסנו לקצה הר לתצפית על נוף מדהים. נקודת התצפית נמצאת בתוך מקדש בו מתגורר נזיר אחד, מתבודד.
הטיפוס ארך כארבעים דקות של עלייה תלולה, בדרך אנו פגשנו מוכר ארטיקים ועצרנו להפוגה מרעננת.
מאוחר יותר, ביקרנו במערת נטיפים, אני חושבת שהצלחנו למצוא את כל מערות הנטיפים באזור Hpa An). עצרנו בבריכת שחייה שמימיה זורמים מנהר סמוך ובכפר קטן של בני שבט הקארן.
היי שלום מיאנמר, היה לנו טיול מושלם!
למחרת נפרדנו מקים ומשפחתה הנפלאה. עשינו את דרכנו לכיכר השעון בטוק טוק שקים העמידה לרשותנו כשרות מטעם המוטל.
הנסיעה אל הגבול בוואן עברה הפעם ללא הפתעות מיוחדות. כחמש שעות מאוחר יותר הגענו אל מעבר הגבול העמוס.
וואן לגבול יוצא בכל שעה עגולה מדוכן ליד כיכר השעון. עלות נסיעה 10,000 MMK לאדם (כ- 23 ש"ח). ניתן לרכוש כרטיסים במקום ולחסוך את העמלה ברכישת כרטיסים דרך המוטל או סוכנויות.
פלסתי את דרכי על גשר הידידות בין מיאנמר לתאילנד. כמו אז, המון אדם צלח את הגשר, ההמולה רבה. לפתע הבחנתי בחיוך הזחוח שעל שפתי. נעמדת על מקומי. נשמתי עמוק. ריחות מוכרים צרבו את אפי. ניחוח תבלינים חריפים וזיעה חמוצה.
הסתובבתי והבטתי עוד פעם אחת אחרונה לאחור.
"One day" צעקתי מלוא גרוני.
דומיה השתררה מסביב. זוגות עיניים מלוכסנות הביטו בי בתדהמה.
"אני עוד אחזור!" אמרתי להם בעברית והמשכתי בדרכי אל עבר משרד ההגירה התאילנדי.
