לוגו האתר יום אחד

בוליביה

סוף, סוף הגענו לבוליביה.

תחושה חמימה התפשטה בליבנו. חצינו את שער האבן עם הקשת הרחבה ונעמדנו רגע בשתיקה, החלפנו מבטים ואז פשוט צעדנו בזריזות פנימה. הידיעה שעוד מעט נגשים את חלומו של כפיר לבקר ב- Salar de Uyuni, מילאה אותנו בתחושת אושר עילאית.

למרבה ההפתעה, הליך החתמת הדרכונים ארך דקות ספורות בלבד. ביציאה ממשרד ההגירה כבר המתין לנו אוטובוס שהעביר אותנו ל- Copacabana, עיירה קטנטנה וחביבה.

Copacabana

ב- Hostal La Cúpula fcr המתינו לבואנו. התמקמנו בשני חדרים מקסימים המשקיפים אל נופו הנפלא של האגם הקסום ויצאנו לסייר בעיירה הקטנה. למחרת, הפלגנו ל- Isla del Sol.

Isla del Sol

האי ממוקם בחלקו הדרומי של אגם Titicaca (האגם הגדול ביותר בדרום אמריקה והאגם הגבוה ביותר בעולם שניתן לשייט בו עם סירות). Isla del Sol הינו האי הגדול ביותר באגם ובעבר היה מוכר גם בשם Isla Titicaca.

על פי האגדה, אל השמש המכונה Inti ואחותו אלת הירח Mama Quilla, יצרו סידרת איים באגם Titicaca. באי Isla del Sol, נולדו להם שני ילדים: Manco Capac ואחותו Mama Ocll.

על פי הוראתו של אביהם Inti, יצא Manco Capac, האב הקדמון מייסד שושלת האינקה, עם אחותו/אשתו Mama Ocll לבנות את בירתם Cusco.

כיום חיים באי שלוש קהילות ילידים: בצפון Challa, במרכז Challapampa ובדרום Yumani, מוצאם מ- quechua ו- aimara. הם מתפרנסים מתיירות, חקלאות, רעיית צאן ואמנות.

עם ההגעה לנמל, שילמנו אגרת כניסה והחלנו לטפס במעלה גרם מדרגות מתקופת האינקה. הטיפוס תלול למדי והאוויר הדליל בגובה של 3,800 מטר בקירוב, הקשה על הנשימה. במעלה המדרגות ניצבת Fuente de las Tres Aguas, לפי האמונה של הכובשים הספרדים, זהו מעיין הנעורים הנצחיים. אולם, למעשה זוהי מערכת הדראולית מתקדמת אשר נבנתה על ידי הילידים הפרה-היספנים. המדריך הזמין אותנו ללגום מהמים הצלולים. הבטתי בחשדנות במים הזורמים מעל האזוב הירקרק וויתרתי. משם המשכנו לצעוד בשביל ארוך ומתפתל בשטחי חקלאות, לצד בתי כפריים הרועים את עדרי הלאמות והכבשים עד אשר הגענו למסעדה ממנה ניתן להשקיף על הנוף הנפלא של אגם Titicaca.

לאחר מנוחה קלה, המשכנו לעבר אחד האתרים הארכיאולוגים החשובים ביותר באי El Templo del Sol האתר מוכר גם בשם Palacio de Pilkokaina. פירוש שמו "מקום מנוחת הציפור" כינויו של שליט האינקה עליון היה ציפור. מבנה האבן מיוחד נבנה כמבוך, אשר כל פתחיו פונים מזרחה. היסטוריונים וארכיאולוגים משערים שמבנה זה נבנה לסגידה לשמש, אחרים טוענים שהמקום שימש את אינקה בזמן ששהה באי.

La Paz


האוטובוס המקומי עצר בסמוך לבית העלמין בחלקו הצפוני של העיר בעוד דירתנו נמצאת בחלקו הדרומי של העיר, בשכונת San Miguel המקסימה. המונית צלחה את פקק התנועה העצום ואני הבטתי נפעמת מבעד לחלון הסדוק. העיר גדלה מאז שביקרתי בה לפני עשרים ושמונה שנה. מעלינו ריחפו קרונות רכבל בצבעים המייצגים את הקווים השונים המובילים לנקודות שונות בעיר. מאוחר יותר למדנו שזוהי דרך מהירה ומרהיבה לצלוח את העיר מצד לצד ובתוך כך ליהנות מנופי העיר.


בעלת הדירה, Cecilia, קיבלה את פנינו בחמימות מרגשת. הדירה עצמה, נקיה, מאובזרת היטב וממוקמת בסמוך למסעדות מעולות. עד מהרה איבדנו את החשק לבשל והחלטנו לדגום את מסעדות הסושי בזו אחר זו.

El Valle de la Luna

סביב עמק הירח נבנו בתי מגורים רבים, מחד הדבר מקל על ההגעה לאתר בקולקטיבו מאידך, המראה הקסום של עמק הירח בלב מדבר חשוף אבד מעט. לאחר הסיור באתר, הצטרפנו לסיור טרקטורונים.

כפיר נהג בטרקטורון המוביל אולם מפאת גילו הצעיר המדריך ישב מאחוריו, שחף נהגה בטרקטורון השני, אני מיד אחריה ואיציק במאסף.

נהגנו בזהירות במעלה ההר. ההרים החשופים והפראיים הותירו אותנו פעורי פה. לפתע, תלולית על הכביש, גרמה לשחף לאבד שליטה והיא המשיכה בחדות ימינה מרחק של מטרים בודדים ולבסוף נעצרה בעוצמה במעקה הבטיחות העקום. מתחתיה נפערה תהום עצומה. ליבי החסיר פעימה.

היא נבהלה כל כך! כולנו נבהלנו!

שקלתי בדעתי מה עושים. ידעתי שהיא נבהלה מאוד וחששתי שזה יגרום לה לחשוש לנהוג בעתיד. זכר התאונה שחוויתי בקרטינג בלימסול שבקפריסין הדהד בי. התגברתי על הצורך לאסוף אותה אל זרועותיי ואמרתי לה בקשיחות "את אוספת את עצמך עכשיו, עולה על הטרקטורון וממשיכה במסלול." הבטתי בה מדדה בחשש חזרה אל הטרקטורון. בתוכי, תהיתי "האם הייתה זאת החלטה נכונה?"

תחילה היא נהגה בהיסוס ובהמשך ניכר היה בה שחזרה לעצמה. נשמתי עמוק והבטתי בתחינה לשמיים הצלולים. הגענו לעלייה חדה. כפיר שעט בעליה ללא קושי, מיד אחריו שחף, תורי הגיע לחצתי בחוזקה על ידית הגז אולם הטרקטורון סירב להאיץ. ניסיתי להוריד הילוך אולם הכפתור ירד במהירות להילוך סרק ונתקע שם מסרב לעבור להילוך ראשון, הטרקטורון הדרדר לאחור ולפני שהספקתי להגיב ולבלום מצאתי את עצמי תקועה בשקע עמוק בצד הדרך.

המדריך, כפיר ואיציק הצליחו בכוחות משותפים לחלץ את הטרקטורון. שחף מיהרה לעברי "את בסדר?" חייכתי אליה תוך כדי הנהון בראשי בחיוב "זה יכול לקרות לכל נהג, גם עם ניסיון רב, טעות אנוש, תקלה ברכב, תזכרי שאסור לך לעולם לאבד עשתונות!" היא הנהנה בראשה, חיבקה אותי ושבה לטרקטורון שלה.

המשכנו בדרכנו מול נופיו הנפלאים של עמק הירח. עצרנו בשתי תצפיות נפלאות וליבנו נחמץ למראה כמויות הזבל האדירות המושלכות בצדי הדרכים. גופות כלבים מוטלות לצד הדרך עדות כואבת לתרבות נהיגה פרועה הנהוגה באזור.

שבנו לדירה, התארגנו ויצאנו לארוחה חגיגית במסעדה יפנית לכבוד השנה החדשה.

שנת 2023, תהיי טובה אלינו!

התעוררתי בבוקר השנה החדשה, עם כאב גרון עמום. במשך היום, סכינים חתכו בגרוני. רקותיי פעמו בעוצמה, גופי הלך ונחלש, עצמותי כאבו ובמשך 48 שעות ביליתי במיטה ללא יכולת לקום.

ביום השלישי קמתי סוף סוף ממיטתי והצלחתי לצאת החוצה, להכיר מעט את הסביבה. האוויר הדליל הקשה על נשימתי.

סיור יום בלה פאז

נסענו ב- teleferico למרכז העיר וביקרנו בשוק המכשפות – שוק מסורתי קריפי למדי בו מוכרים סגולות למרפא, תכשירים להרחקת עין רעה ועשבים שישרו אווירה טובה ובריאה בבית ובסביבתו. במרחק הליכה קצר נמצא מוזיאון הקוקה המאפשר הצצה מרתקת על ההיסטוריה של הקוקה.

החלטתי לוותר על "דרך המוות" האירוע עם הטרקטורון טלטל את נשמתי והחלטתי שהסתכנו מספיק. אומנם כולנו רוכבים היטב על אופנינו אולם השם המרתיע וההיסטוריה המזעזעת שהעניקה לו את שמו גרמו לי "לחשב מסלול מחדש" וכך מצאנו את עצמנו עושים את דרכנו ל- Potosi.

Potosi

התמקמנו ב- Hostel Colonial. ההוסטל מעט יקר אולם מרגע שנכנסנו פנימה, כאילו חזרנו בזמן, לתקופה הקולוניאלית. המקום כל כך יפה, מטופח ונקי, זרם חזק של מים חמים זרמו ומילאו את האמבט. בעוד הגשם ניתך בחוץ בחוזקה והאוויר היה קר.

יצאנו להכיר את עיירת הכורים הקטנה. הצעידה ברחובות העיר לא פשוטה, האוויר קר ודליל בחמצן. (העיר בגובה 4,000 מטר, כמו La Paz, וביחד הן נחשבות לשתי הערים הגבוהות ביותר בעולם). בסמוך ל- Hotel Claudia, הבחנו בהתרחשות מעניינת, עשרות משפחות לבושות במיטב מחלצותיהן, התכנסו ברחבה הגדולה, זוגות זוגות נשאו בידיהם זרי פרחים גדולים וצבעוניים. ועמדו בתור ארוך. ביניהם הסתובבו קבוצות נגנים, נשים מזגו לכוסות נוזל צהבהב והגישו לבאי אירוע. אחת מהן חייכה אלי והגישה לי את הכוס ממנה שתו רבים, חייכתי וסירבתי בנימוס להזמנה. היא הביטה בי בתמיהה. "את יכולה לצלם" היא סימנה לפתע על הנייד שלי. "תודה רבה" חייכתי, לפני כבר הסתדרו החוגגים וחייכו באושר. מסביבנו אלכוהול רב נשפך.

Las Minas de Potosí

גרפיטי של כורה

מכרות Potosi, פעילים מאז המאה החמש-עשרה. הכורים עובדים במכרות במשך שעות ארוכות, ללא אור יום, מזון או שתיה. מרביתם גברים בראשית שנות העשרים, חלקם בני נוער ואף ילדים. תוחלת החיים מגיעה בקושי ל- 45 שנים, בהנחה שישרדו את תנאי העבודה הקשים ותאונות העבודה הכרוכות בפיצוצי הדינמיט, סביר להניח שמחלת Silicosis תכריע אותם (מחלת ריאות הנגרמת משאיפת אבק סיליקה).

במהלך היום, הכורים לועסים עלי קוקה על מנת לדכא את רעבונם ולהתמודד עם האוויר הדליל בחמצן. הם לוגמים אלכוהול 96%(!) ומעשנים סיגריות חזקות אשר בתוך המכרות, טעמן נחלש. עם כניסתם למכרות הם מבצעים טקס ל- PachaMama ול- 'El Tío' מגן הכורים שנמצא בתוך המכרות. הם מכבדים אותו במנחות אלכוהול, עלי קוקה, וסיגריות.

המדריך שלנו במכרות, היה בעבר כורה צעיר, עד מהרה הבין שחיו ובריאותו חשובים לו. הוא השקיע את זמנו ברכישת השפה האנגלית ובהסבת מקצוע למדריך תיירים. במשך שלוש שעות, הוא הכניס אותנו לעומק המכרות והכיר לנו את חייהם המרתקים של הכורים.

Jairo +59174237989 (WhatsApp).

על מנת לוודא שמגישים ל- El Tío אלכוהול טהור ולא מהול במים, כורים מבצעים בדיקה פשוטה, ג'אירו מדגים בסרטון את הבדיקה לאיכות המשקה. הגשת מנחת אלכוהול מהול, עלולה לגרום ל- 'El Tío' המאוכזב להזיק למזלם של הכורים ובמקום למצוא מינרלים איכותיים, הם ימצאו מינרלים מעורבים.

הכירו את El Tío: השטן השולט בעולם התחתון של מכרות בוליביה

בסרטון, המדריך מוביל שני נציגים שמסוגלים לרוץ מהר בתור המנהרות החשוכות והצרות לתעד הטמנת דינמיט ופיצוצו. הסרטון צולם על ידי איציק.

פיצוץ דינמיט במכרות פוטוסי בבוליביה – חלק ראשון.

בסרטון הבא, תיעדתי את פיצוץ הדינמיט. הדינמיט מתפוצץ ברעש מחריש אוזניים ומותיר הדף עצום במנהרה. יעברו ימים אחדים עד שהכורים יכנסו מחדש לאתר הפיצוץ, הם ימתינו שאבק הפיצוץ ישקע, והגזים הרעילים שנפלטו בעת הפיצוץ יתנדפו.

פיצוץ דינמיט במכרות פוטוסי בבוליביה – חלק שני.
קסדות כורים מסודרים על מדף

מ- Potosi נסענו בנסיעת לילה ארוכה ומתישה ל- Uyuni. ההתרגשות שאחזה בנו, הדירה שינה מעיננו.

Salar de Uyuni, here we come!

Uyuni

העיר המדברית הוארה בבוהק מכאיב בעיניים. כך זכרתי אותה. עיר קטנה שכוחת אל, מאובקת וחסרת תשתיות. חשתי עליצות משונה לנוכח העובדה שרק שינויים מועטים חלו בעיר אותה פקדתי עשרים ושמונה שנים קודם לכן. צעדנו בזריזות לעבר HOTEL CASA DE SAL שם קיבלו את פנינו בהתלהבות כה רבה, כאילו היינו סלבריטאים. המלון נבנה ועוצב בעזרת לבני מלח גדולים, ועל אף שחלק מהקומות עדיין היו בתהליך בניה, נהנינו מאוד מהשהות הקצרה שלנו במקום.

לשמחתנו, חדרינו היה מוכן. הצלחנו לנוח מעט ולצאת לקניות לפני הנסיעה לשלושה ימים של ביקור ב- Salar de Uyuni ובשמורת הטבע The Eduardo Avaroa Andean Fauna National Reserve.

מדבר מלח

הביקור במדבר המלח הגדול בעולם הוא ללא ספק אחת החוויות הבלתי נשכחות שחווינו במהלך מסענו. לולא הייתה זאת משאלתו של כפיר כמתנה ליום הולדתו השלוש עשרה, אני מניחה שלא הייתי חוזרת לשם שוב לעולם. כעת, בהיתי מבעד לחלון הג'יפ, בנוף החולף במהירות ומשתנה מנוף מדברי חום ומשעמם לבוהק לבן מרשים ועוצמתי. צילמתי עוד ועוד תמונות ונראה היה שלעולם לא אשבע מהצורך להנציח רגעים מהמקום המופלא הזה.

היה זה יום בהיר, רוח קלילה נשבה. בשעות הצהריים, האור הבוהק הכה את עיננו ללא רחם, עורנו החשוף נשרף ועקצץ בכאב. בשעות אחר הצהריים הרוח הקלה החלה לנשוב בעוצמה. ביומיים הבאים, רוחות עזות נשבו והקשו על הצילום ועל הטיול. יחד עם זאת, אין גבול ליצירתיות, התפאורה כבר שם.

לפני כ- 40,000 שנה ה- Salar de Uyuni, היה חלק מ- Lago Minchin, מאגם פרהיסטורי שיבש. יש בו את מצבור המלח הגדול ביותר בעולם. האזור השטוח מכיל כ- 64 מיליון טונות של מלח. בעונה הגשומה, נוצרת שכבה דקה של מים מעל המלח ויוצרת מראה מיוחד.

תעתועים במדבר
 איציק מחזיק כובע ואנחנו יוצאים ממנו

Isla Incahuasi

במרכז Salar de Uyuni, ישנו "אי" המכונה Isla Incahuasi, פירוש שמו משפת ה- Quechua: "בית האינקה". האי מוקף במרחב המלח, ונראה כמו אי בים. ניתן לסייר בשמורה בתשלום. השביל מוביל אל הפסגה וממנו תצפית מרהיבה אל המדבר. גדלים שם קקטוסים המתנשאים עד לגובה של עשרה מטרים, כמו כן, ניתן להבחין במאובנים ובשרידי אלמוגים עדות אילמת לעברו של המדבר כחלק מ- Lago Minchin, אגם פרהיסטורי שיבש ויצא את מדבר המלח.

קקטוס
Isla Incahuasi

The Eduardo Avaroa Andean Fauna National Reserve

הסיור בשמורת הטבע נפרש על פני יומיים, במהלכם השקפנו על הר הגעש המעשן Vulcão Putana בגבול בוליביה וצ'ילה, חלפנו על פני תצורות סלעים מרשימות ולגונות מלח המשמשות בתי גידול למינים שונים של בעלי כנף, גייזרים וטבלנו בבריכות מים חמים בעת שהשתוללה סופה עזה והאוויר היה קפוא.

תצפית על הר געש פוטאנה
Vulcão Putana
להקת פלמינגו ג'יימס
להקות של פלמינגו ג'יימס בלגונות

Laguna Colorada

הלגונה 'האדומה' Laguna Colorada, הינה אגם מלח רדוד, מנוקד בבריכות בורקס לבנות ומוקפות בטבעות גופרית צהובות. האגם קיבל את צבעו כתוצאה ממשקעים אדומים באגם, פיגמנטציה של אורגניזמים מסוימים המאכלסים אותו ואצות אדומות. שטחו כ- 6,000 דונם ועומקו כמטר. האגם הינו בית גידול לבעלי כנף רבים ובעיקר לפלמינגו ג'ימס, זן המצוי בסכנת הכחדה, פלמינגו האנדים ופלמינגו צ'יליאני. הם ניזונים מהאצות האדומות.

גייזרים – צילום: איציק עדוט

Tarija

העיר הקטנה והיפה ממנה יוצאים לסיורים מרתקים ביקבים עתיקים וחדשים, הייתה יריית הפתיחה בדרך להגשמת החלום הבא של כפיר. "אני רוצה להיות יינן" החליט ערב אחד. מאז, החל לקרוא, וללמוד על יקבים, ענבים ויינות.

שהינו ב- Hotel Victoria Plaza, המלון מעט יקר לתקציבנו, אולם כלל ארוחת בוקר, מים חמים ו- wifi מעולה. הוא ממוקם ליד Main Plaza Tarija. הכיכר היא עורק החיים המרכזי של העיר הקטנה, בסופי שבוע מתקיימים בה אירועים שונים ומהלך השבוע בערבים, כאשר אוויר מתקרר מעט, תושביה ממלאים את הכיכר היפה, ואת הרחובות הסמוכים, העשירים בבתי קפה, מסעדות.

מסעדה נפלאה אשר חזרנו אליה מספר פעמים, Restaurante El Marques, ממוקמת ממול לכיכר ברחוב La Madrid 330.

אהבנו לשוטט בין חנויות היינות המובחרים ובחנויות תכשיטים בהן נמכרים תכשיטים המשובצים באבן נדירה הנקראת Bolivianite. זוהי אבן חן יפהפייה ויקרת ערך בצבעי סגלגל ודבש. האבן נוצרה משילוב של Amethyst סגול ו- Citrine צהוב. התערובת זכתה לכינוי Ametrine. היא נוצרת בתנאים יוצאי דופן ונדירים, הדורשים שילוב מדויק של נוכחות ברזל וטמפרטורות שונות, תנאים אלו מתקיימים ככל הידוע במקום אחד בעולם כולו, באזור סנטה קרוז, בוליביה, במכרה Anahí.

RUTA DEL VINO

מידי יום יוצאים סיורים מודרכים בשפה הספרדית ליקבים בסביבה. שתי המדריכות אשר ליוו את קבוצותינו, אשר הורכבה בעיקרה בתיירים מקומיים או תיירים דוברי ספרדית בלבד, עשו מאמץ כביר על מנת שכולנו נבין אותן. הן הקפידו לדבר לאט וכשהרגישו שלא הכל היה ברור ניגשו אלינו וחזרו שוב על ההסברים וההדגמות.

אשכול ענבים אדומים

בסיור למדנו על גידולי הענבים ליין, על היסטוריה של היקבים בבוליביה, על היקב ועבודתם של הכורמים, על יינות בוטיק ועוד, נסענו בין היקבים שונים וטעמנו סוגי יינות שונים בליווי גבינות, לחמים ובשרים. הייתה זאת חגיגת טעמים ערבה לחיך.

EXPLORA TARIJA – RUTA DEL VINO +59172990000 (WhatsApp)

הסיורים בתיאום מראש, יוצאים בסמוך ל- XOXO Restobar הסמוך ל-Main Plaza, ב- calle 15 de Abril 357.

Singani

ולסיום הביקור הנפלא במדינה אוטנטית ומיוחדת שהצליחה לכבוש את ליבנו, לרגש ולהפתיע אותנו בכל פעם מחדש, טעמנו את ה- Singani. משקה אלכוהולי מסורתי ממשפחת הברנדי, העשוי מזן ענבי מוסקט. לסינגני ארומה עדינה וטעמו מעט מתוק.

קיימים סוגים רבים ומשובחים בהחלט אולם ל- Don Lucho de Oro טעם בלתי נשכח.

אולי יעניין אותך גם...

אישה מקומית מקהילת הנשים הצוללות צלילה חופשית באי ג'ג'ו שבקוריאה

האי ג'ג'ו – אומנות הצלילה החופשית של נשות הים

באי ג'ג'ו הסמוך לחופיה של קוריאה הדרומית, התפתחה לאורך השנים קהילת נשים המכונות "האניאו" נשות הים. הן פיתחו מסורת צלילה חופשית לעומק ולצידה התפתחה מסורת ותרבות מרתקת הנמצאות בסכנת העלמות.
מי הן נשות הים המסתוריות? קראו במאמר

לפוסט המלא »
שחף מאופרת ולבושה כמאיקו

עולמן המסתורי של המאיקו והגיישה

ליפן מסורת תרבותית מרתקת וייחודית.
בתרבות המסורתית העכשווית תפקיד הגיישה להיות מעין מארחת על מנת להנעים את זמנו של הלקוח ולשחררו מטרדות היום. בנוסף, הן משמשות כמדריכות לתוך עולם התרבות היפני, בריקוד, נגינה או שירה, בטקסיות מסורתית ועוד.
גיישה מתחילה את הכשרתה לתפקיד בתור מאיקו, כאשר היא נערה צעירה בת 15. במשך 5 שנים היא מתמחה במגוון מקצועות אומנות.
עם סיום לימודיה היא תוכר כגיישה.
עולמן של המאיקו נראה נוצץ אולם ישנו צד אפל המעיב על חיי הזוהר שלהן.

לפוסט המלא »
ארה כחולה בביצות פנטנל - צולם בשנת 2017

ברזיל

היה זה ביקורינו השני בברזיל, נראה היה שזה סיום נאות למסע שהתחיל אי שם בשלהי קיץ 2017.
יקבים ועיירות ציוריות היוו תפאורה מושלמת לימים מרגשים.
עבורי זהו הביקור הרביעי במדינה היפה והקסומה ולראשונה בחיי הרגשתי שזהו, סוף סוף, אני יכולה להניח לה ולחקור מקומות חדשים.

לפוסט המלא »
תצפית על הקרחון פריטו מורנו

ארגנטינה – אל "ארץ בעלי הרגליים הענקיות"

מסע אל נופיה העוצמתיים של פטגוניה. טרקים בין לגונות טורקיז ותצפית על הר הפיץ רוי. תצפית על קרחון פריטו מורנו המכונה הקרחון המתנפץ ומסלול הליכה על הקרחון.
מופעי טנגו ברחוב ולסיום ביקור מרגש במפלי האיגואסו המרהיבים.

לפוסט המלא »
שלדג

צ'ילה

צ'ילה – פארקים ושמורות טבע יפות ומטופחות מציגות טבע עוצמתי, אגמים בגווני טורקיז ונהרות גועשים.
במסע ספונטני חצינו את הקרטרה אוסטרל. מסלול שבחלקו נוח לנהיגה וכולל מעבר במעבורות ובהמשכו מאתגר אך בלתי נשכח.

לפוסט המלא »
כוס המחילות עומד על גזע עץ

ארגנטינה

ארגנטינה – מולדת הטנגו, ארוחות אסדו ערב לחיך ויין משובח אל מול נופים עוצרי נשימה.
חלקו הראשון של המסע.

לפוסט המלא »
פסגת ההר הצעיר מתנשאת מעל חורבות העיר מאצ'ו פיצו

פרו

Chiclayo הצצתי בגוגל מפות, ככל שהאוטובוס התקרב לעיר Chiclayo, התחושה המבשרת רעות, גדלה והתעצמה בתוכי. כשהגענו לבסוף, שלוש שעות אחרי הזמן שנאמר לנו. מצאנו את

לפוסט המלא »
קוליברי ורוד-אוזן נוצץ

אקוודור

מעבר הגבול קולומביה אקוודור – Rumichaca International Bridge חצינו את גשר הידידות והגענו לכניסה למשרדי ההגירה בצד האקוודורי. התבשרנו שביום הקודם בוטלו תקנות הקורונה ואין

לפוסט המלא »
תוכי Orange-chinned Parakeet

קולומביה – זיכרונות ותקוות

חלקו האחרון של הביקור במדינה הכי אהובה עלי בעולם כולו: קולומביה!
בחלק זה של המסע, הציף אותי גל געגועים לחברים מהעבר. בקרנו בקאלי, פופאין, סן אגוסטין ופסטו.
בדרכנו לאקוודור, עצרנו לבקר בבזיליקת Santuario de Las Lajas היפיפייה.

לפוסט המלא »
אומיירה סנצ'ז כפי שהוצחה לפני מותה על ידי הצלם הצרפתי פרנק פורנייה

קולומביה – הטרגדיה בעקבות התפרצות הר הגעש רואיז

סיפורה הטראגי של הנערה הקולומביאנית אומיירה סנצ'ז בעקבות התפרצות הר הגעש בשנת 1985 הסעיר את העולם כולו. הצלם הצרפתי פרנק פורנייה הנציח אותה במצלמתו שעות אחדות לפני מותה. תמונתו האייקונית משמרת את זכרה ומספרת את הטרגדיה שלה ושל כפרה.

לפוסט המלא »
תצפית על פסגת הר הגעש רואיז

קולומביה – עמק הקפה

מעולם לא אהבתי את טעמו המריר של הקפה ובכל זאת, הקפה של קולומביה הצליח להרטיט את בלוטות הטעם שלי. אני נהנית לשאוף לקרבי את הארומה

לפוסט המלא »
כרבולתן הסלעים

קולומביה – שבוע בגן עדן

Jardín הכפר הצבעוני והפסטורלי לא היה בתכניות שלנו. כשהבטנו במפה כדי לתכנן את המשך טיולנו, הבנו שעל מנת להימנע משעות נסיעה ארוכות ומתישות, מוטב יהיה

לפוסט המלא »
תצפית על מאגר המים

קולומביה – העיירה הכי צבעונית בעולם!

סיפורה המרתק של העיירה גואטפה. עיירת תיירות יפיפייה וצבעונית אשר עלתה על המפה בזכות מונוליט גרניט המתנשא מעל מאגר מים קסום ומשקיף אל הכפרים באזור.
מגואטפה ניתן לצאת לסיור אל שרידי הכפר פניול ולהריסות האחוזה של פבלו אסקובר.

לפוסט המלא »
הגרפיטי הנחבא מעט מהעין, מעלה מסר חשוב של שוויון וחופש לתושבי הקומונה האפרו-קולומבינית אשר במשך שנים רבות הופלו לרעה.

קולומביה – "עיר האביב הנצחי"

אמנם הלילות בעיר מדיין היו מפוקפקים אולם הימים היו מרתקים!
הפעם חוש ההומור המשובח והיצירתיות המדהימה שייכים לפבלו אסקובר, ברון סמים ונרקו-טרוריסט מהאכזרים שידעה האנושות.
קראו על סיפורו המדהים של אסקובר ועל סיפורה המרגש של קומונה 13.

לפוסט המלא »
מצנחי רחיפה בצ'יקאמוצ'ה

קולומביה – מרחפים בין עבר להווה

בחלקו השני של מסענו בקולומביה, הגענו לפסטיבל העפיפונים שהתקיים ב- Villa de Leyva, עיירה קטנה וקסומה. בסמוך לעיירה נמצאים שרידיו של מאובן פליוזאורוס.
בעיירה סאן חיל, גלשנו במצנחי רחיפה מעל הקניון השני בעולם.

לפוסט המלא »
ציור קיר של אישה צעירה ופרפר

קולומביה

הנחיתה בקולומביה הציפה בי זיכרונות מרגשים מן העבר. לשמחתי שני המתבגרים שלי התאהבו במדינה המשוגעת והמיוחדת הזאת, באנשיה הצבעוניים ובתרבות המרתקת. לגמרי במקרה נקלענו לטקס ההשבעה ההיסטורי של נשיא קולומביה השנוי במחלוקת גוסטבו פטרו. שמענו את הקולות בעד ונגד ונשארנו עם תפילה בלב, שאנשיה של המדינה האהובה עלינו יזכו למנהיג טוב שיוביל אותם לחיי בטחון ושלווה.
במבחן הזמן, נראה שהמתנגדים אשר השמיעו קולם במחאה צדקו.

לפוסט המלא »
שחף וכפיר בשיעור גלישה

קוסטה ריקה

קוסטה ריקה – אחד המונחים שכדאי להכיר לפני ביקור בקוסטה ריקה הינו: ¡Pura Vida! פירושו המילולי: "חיים טהורים" אולם זוהי אינה סתם אמירה, זוהי דרך חיים!
חלקו הראשון במסע אל קוסטה ריקה ואוצרותיה

לפוסט המלא »
כפיר גולש במורד ההר

ניקרגואה

ניקרגואה – מדינה שידעה מלחמת אזרחים אלימה וקשה, עוני וסבל רב עליה למדנו בסיור שקיעה "ההיסטוריה האפלה"
טיול הרפתקאות אל הר הגעש הפעיל Cerro Negro וגלישה על לוח עץ במורדותיו.

לפוסט המלא »
שלושה תוכי ארה ארגמנית על ענף

הונדורס

הונדורס – חורבות קופן והצד האפל של שליטיה.
פרויקט שימור תוכי המקאו.
צלילות ושחיה עם שנורקל באי אוטילה וטרגדיית זיהום האוקיינוס.

לפוסט המלא »
טחן נקוד

מערכת שונית המחסום המסו – אמריקאית

מערכת שונית המחסום המסו-אמריקאית (MBRS או MAR) היא המערכת האקולוגית הגדולה ביותר של השונית באמריקה והשנייה בגודלה בעולם אחרי שונית המחסום הגדולה באוסטרליה. גודלה כ- 1,000 ק"מ מצפון חצי האי יוקטן במקסיקו ועד לחופי בליז, גואטמלה והונדורס. היא מרוחקת כ- 300 מטר מקו החוף ומורכבת מסדרה של שבע שוניות אלמוגים קשים ורכים המשמשים בתי גידול למגוון עצום של מינים ימיים.

לפוסט המלא »
במכתש של Volcán de Santa Ana יש לגונה בגווני טורקיז בהיר

אל סלבדור – שחר חדש מפציע

אל סלבדור – המדינה שהייתה מוכרת בגלל מלחמת האזרחים הקשה, אלימות ועוני רב, שינתה את פניה.
פגשנו אנשים ידידותיים וטובי לב.
השינוי ניכר בכל פינה במדינה הקטנה והיפה.
גם הפעם גולת הכותרת של מסענו היה ביקור בהר געש אשר במכתשו לגונה יפה בגווני טורקיז.

לפוסט המלא »
זריחה - קרן שמש ראשונה מאירה

גואטמלה

גואטמלה – טיקאל האתר הארכיאולוגי המרתק, ערים עתיקות, כפרים ססגוניים המשמרים על תרבות ומסורת. אגם אטיטילן הציורי,
הרי געש מרשימים וחוויות בלתי נשכחות

לפוסט המלא »
קוף עכביש

בליז

חגיגות בר המצווה לכפיר ביעד קסום ומרגש האי סן פדרו. לאחר צלילות מרתקות והמאתגרות בשונית המחסום המסו אמריקאית, הפלגנו לאי קולקר. נפעמנו מבתי הגידול הרבים והמגוונים באי ובים.
המשכנו לביקור מיוחד בפנים היבשת וחווינו טיולים מרהיבים אל עומק האדמה.

לפוסט המלא »
מראה מיסטי שנוצר כאשר קרן שמש חודרת למערה ומאירה את השכבות העליונות של המים הצלולים.

מקסיקו – לצלול במסתורי הסנוטס

מקסיקו היא ביתם של כמה מאתרי הצלילה הייחודיים והמרתקים ביותר בעולם – אתרי צלילה ב- Cenotes. מרבית הסנוטס ממוקמים בחצי האי יוקטן.
הצוללים חווים תחושת ריחוף במרחב הקסום של מערות תת קרקעיות בנות אלפי שנה.
מרחב זה משלב תופעות טבע ייחודיות והיסטוריה מרתקת.

לפוסט המלא »
ציור קיר של פומה

מקסיקו

Ciudad de México "אמא, את מתרגשת?" כפיר שאל, מבטו חקר את פני. היססתי לרגע. מזה שעות אחדות תחושת בטן מבשרת רעות העיקה עלי. "אני מניחה

לפוסט המלא »
עיטם לבן ראש

ארצות הברית – ריצ'מונד

הגענו מוקדם לתחנה המרכזית, במטרה להספיק לשקול את תיקי הגב הכבדים ולעמוד בתור בתקווה לתפוס מקומות ישיבה מוצלחים. גשם החל לרדת. "מזל שהקדמנו!" חייכנו בהקלה,

לפוסט המלא »
האגם בסנטרל פארק, העצים מסביב בצבעי שלכת אדום זהוב וירוק

ארצות הברית – ניו יורק

ניו יורק מרתקת ומיוחדת. נדמה שהעיר לא נחה לרגע. יש בה שלל מוזיאונים מרתקים. חנויות שוקולד מיוחדות וקונדיטוריות משובחות. הסנטרל פארק בצבעי שלכת נפלאים.
כל אלו ועוד מהווים תפאורה נהדרת לתחילת מסענו החדש ביבשת אמריקה.

לפוסט המלא »
מוזיאון האשליות בתל אביב-שחף כאילו אוכלת את כפיר מתוך צלחת

מסע חדש בפתח

החזרה לארץ הותירה אותנו מבולבלים ואומללים. נדמה היה שבשנתיים בהם נעדרנו הכל השתנה ללא היכר.
לאחר תקופת החלמה של בתנו, הבנו שנכון לנו לשוב אל המסע. הפעם אל צדו האחר של כדור הארץ, אל יבשת אמריקה.

לפוסט המלא »
ציור גרפיטי של ילד יושב על המדרכה וראשו מכוסה בדלי

לאוס – פרידה

המסע שלנו בלאוס הגיע אל קיצו. נפרדנו בעצב מחברינו היקרים.
נפרדנו מחפצנו הרבים, את חלקם מכרנו ואת חלקם תרמנו.
יצאנו למסע הארוך הביתה. מסע שנמשך שבעה ימים ארוכים ומטלטלים רגשית ופיזית.

לפוסט המלא »
בודהה

לאוס – חגיגות השנה החדשה

חגיגות השנה הבודהיסטית בלאוס, משלבות מסורות עתיקות לצד מסיבות מים פרועות רוויות אלכוהול ואוכל.
אחרי החגיגות ההמוניות, התפרצה מגפת הקורונה. לאחר תקופת סגר קצרה חזרנו לשגרה נפלאה.
היו אלו הימים האחרונים שלנו במדינה שהפכה להיות לנו לבית שני.

לפוסט המלא »
ספינת אור - בצורת דרקון לבן

לאוס – חגים ופסטיבלים

לאוס – מסורות עתיקות ומרתקות נשמרות לאורך דורות.
המקומיים מציינים ימים חשובים בלוח השנה הבודהיסטי וגם חגיגות האלווין, חג המולד והשנה האזרחית החדשה.
בלואנג פראבנג מתקיימים אירועי התרמה לבית החולים לילדים ופסטיבלים של אוכל ופולקלור מקומי.

לפוסט המלא »
גרפיטי של TONA HIDE N SEEK

לאוס – אמנות רחוב

במרחב הציבורי מפוזרות עבודותיו הייחודיות של האומן TONA.
יצאנו לחקור מיהו האמן ומהם המסרים אותם הוא מעביר באמצעות יצירותיו.

לפוסט המלא »
נזירים צועדים בלואנג פראבנג, לאוס בדרכם לקבל מנחות.

לאוס – מרגישים בבית

הזמן חלף ואנו הסתגלנו לחיים החדשים שלנו בלואנג פראבנג.
מיום ליום הכרנו טוב יותר את האזור ואת תושביו.
הכרנו מקומות יפים לטיול. מסעדות ובתי קפה לסעוד ולציין ימי הולדת.
מאפיות, שווקים, בתי ספר, חוגים, בתי חולים (לצערנו) ועוד.
במדריך "לאוס – מרגישים בבית", ריכזנו את המידע כדי לסייע למבקרים להרגיש בבית!

לפוסט המלא »
חותמת ויזה ללאוס בדרכון

לאוס – ויזה והארכת ויזה

כיצד להגיש בקשה לויזה ללאוס? ויזת תייר מונפקת עבור שלושים יום בלבד ומאפשרת כניסה אחת למדינה. תוקפה: שלושה חודשים מיום הוצאתה. לאורך שנים, ניתן היה

לפוסט המלא »
גדת המקונג, נטושה בתקופת מגיפת הקורונה

לאוס – זה קורה שהדרך מתמשכת…

רחובותיה של לואנג פראבנג התרוקנו. סגר הוכרז ותחושת אי וודאות הורגשה מסביב. מצאנו בית לשהות בו ומצאנו חברים חדשים.
חגגנו את ליל הסדר וציינו את יום השואה ויום הזיכרון לחללי צה"ל.
הזמן חלף בעצלתיים ואנו התלבטנו לאן ימשיך מסענו.

לפוסט המלא »
צילום של כובעים

לאוס

לאוס – הגענו אליה במטרה לחצות את הגבול לסין השכנה. אולם לאלוהי המסע היו תכניות אחרות עבורנו.
התאהבנו במדינה המיוחדת, בתושביה העדינים ובנופיה הקסומים.
באותם ימים לא ידענו שלאוס תהפוך עד מהרה לביתנו השני.
פרק ראשון במסענו המופלא בלאוס.

לפוסט המלא »
צב בסכנת הכחדה במרכז שימור שבים

וייטנאם

הנופים בוייטנאם הם מהיפים בדרום-מזרח אסיה.
מערות נטיפים, מפרץ הלונג בי הציורי. נופי לופ הג'יאנג המפורסם, הותירו אותנו נפעמים אל מול עוצמתו של הטבע.

לפוסט המלא »
קוף חושף שיניים

קמבודיה

מקדשי אנגקור המרשימים לאור זריחה. נחשפים מתוך הג'ונגל, מספרים היסטוריה מרתקת טבולה בדם.
העדות לעבר הרצחני של החמר רוז נמצא בכל פינה במדינה.

לפוסט המלא »
חולות לבנים וים בגוון טורקיז באי קופנגן

תאילנד-איים אבודים

איים אבודים? טוב נו, לא באמת… מעבר הגבול ממיאנמר לתאילנד עבר באופן חלק. ביציאה מאזור הגבול השתרך תור עצום של אנשים שהמתינו לבידוק בטחוני. אחד

לפוסט המלא »
ילדות מנפחות בלונים

מינאמר – תם אך לא נשלם

חלקו האחרון של מסענו במיאנמר. ביקרנו במקדשים עתיקים.
שמורות טבע קסומות.
חזרנו להיפרד מחברינו בינגון
והבטחנו לעצמנו שיום אחד נשוב למדינה המופלאה הזו בשנית.

לפוסט המלא »
דיג בתלבושת מסורתית מדגים שיטות דיג עתיקות

מיאנמר – המסע אל הלא נודע

הטרק הקסום אל אגם אינלה, מפגיש אותנו עם מסורות דייג עתיקות, כפריים ידידותיים ונופים מרהיבים.
בהמשך הכרנו את עברה המפואר של העיר בגאן, נחשפנו למסורות ולתרבות המרתקת.
משם יצאנו להכיר את הכפרים המרתקים של שבטי הצ'ין והנשים המקועקעות, זכינו לחוויות מרגשות ובלתי נשכחות.

לפוסט המלא »
צב ים ירוק

לצלול בדרום-מזרח אסיה

בים אנדמן, קו פיפי מושך צוללים בזכות מימיו הצלולים והחיים הימיים המגוונים שלו. חקרו שוניות אלמוגים תוססות ומערות תת-מימיות, שבהן אתם עשויים לפגוש בלהקות דגים צבעוניים. בנוסף, קו טאו, "אי הצבים" אשר במפרץ תאילנד, מציע מקלט לצבי ים ושלל אתרי שנורקלינג וצלילה המתאימים לצוללים מתחילים וותיקים כאחד. מה שהופך אותו ליעד שחובה לבקר בו לחקר תת ימי בדרום מזרח אסיה.

לפוסט המלא »
כפיר צולל במי הנהר הצלולים

תאילנד – צפון המדינה

מסענו בתאילנד המשיך צפונה, אל האזור ההררי הירוק והשלו.
יצאנו לטרק הראשון שלנו. טרק אל שבט הקארן.
ביקרנו בפינות חן בטבע הקסום והמשכנו לעיר הגבול Mae Sot, במטרה לחצות למיאנמר השכנה.

לפוסט המלא »
צילום תקריב של פסל הבודהה השוכב

תאילנד – המסע מתחיל

עם שוך ההתרגשות הראשונית, כל אחד מאתנו עבר תהליך של הסתגלות מרגש. לצד החוויה התרבותית, חווינו משברים וגעגועים אל החברים והמשפחה שהותרנו בארץ. עם הזמן התחלנו ליהנות מיופייה של תאילנד, מהאנשים המיוחדים שפגשנו ומהדברים הקטנים והטיפשיים שנקרו בדרכנו.

לפוסט המלא »
טביעות רגלינו בחולות ז'יז'וקה דה ז'ריקואקוארה, ברזיל 2017

יום אחד

הזרעים לקיומו של המסע המשפחתי שלנו בעולם, נזרעו בשלהי חורף 1993, כשיצאתי לטיול הגדול אחרי צבא. מאז יצאתי למסעות רבים אולם המסע הנוכחי, עם בני משפחתי, הוא אינו עוד מסע של נופים ותרבויות אלא מסע אל מעמקי הנפש וההוויה של כל אחד מאתנו, כשהעולם מסביב, משמש לנו תפאורה מושלמת של יופי טהור.

לפוסט המלא »
החז'נה החצוב בסלע הורדרד-אדמדם

אל אוצרותיה הקדומים של ירדן

מסע בעקבות תרבות עתיקה, אשר נעלמה אל חולות הזמן. הנבטים, שבט נוודים מסתורי שנדד וסחר לאורך דרך הבשמים והותיר אחריו את אחד המקומות היפים בעולם, העיר האבודה פטרה.
התחקינו אחר עקבותיהם המרתקים, בשמורת ואדי רם היפיפייה, דרך סיק אל בריד ופטרה, העיר באדום.

לפוסט המלא »