ארצות הברית – ניו יורק

ניו יורק – התפוח הגדול

ניו יורק – שירו של פרנק סינטרה

עליתי לטיסה בלב מתרונן משמחה. במוחי התנגן לו שוב ושוב שירו של פרנק סינטרה

Start spreading the news

I'm leaving today

I want to be a part of it

New York, New York

These vagabond shoes

Are longing to stray

Right through the very heart of it

New York, New York

טיסת American Airlines חלפה בנעימים. נחתנו בניו יורק בשעה 5:40 לפנות בוקר ועד מהרה יצאנו משדה התעופה. צינת הבוקר הכתה בנו, נצמדנו זה לזה על מנת להתחמם. מגדלים גבוהים קידמו את פנינו.

ניו יורק!

סוף סוף!

יום ראשון. העיר הייתה עדיין מנומנמת בשעת בוקר כה מוקדמת. הגענו ל- Luma Hotel, השארנו את חפצנו ויצאנו לשוטט בסביבה. עד מהרה מצאנו את Paris Bougette, ריח מאפים טעימים מילא את חלל בית הקפה הקטן. התיישבנו לאכול ארוחת בוקר דשנה. מיד אחר כך שבנו למלון כדי לקבל את חדרינו.

חדרינו, באגף שקט בקומה ה- 21. הוא נקי ומרווח. חדש למראה. עיני סקרו את המיטה הרכה והמפתה. פניתי לחדר המקלחת. "זה בדיוק מה שאני צריכה" חשבתי לעצמי בסיפוק.

כשיצאתי מהמקלחת, השתרעתי על המיטה "רק לעשר דקות" חשבתי, "אנוח עד שכולם יסיימו את המקלחת שלהם ואז נצא כולנו לכבוש את העיר הגדולה."

מחשבות לחוד ומציאות לחוד

כאשר פקחתי את עיני החדר היה חשוך. ניסיתי לראות מבעד לחשיכה. קול נשימות סדורות עלה בחלל החדר. הבטתי בשעון, השעה הייתה ארבע אחר הצהריים. 'וואו' חשבתי. חוככת בדעתי האם להעיר את כולם או פשוט להמשיך לישון. עיניי נעצמו לאיטן. בפעם הבאה פקחתי אותן בחמש בבוקר. איציק שחף וכפיר כבר ניהלו שיחה ערה, הריצו בדיחות. "לכו לישון" הפצרתי בהם בעייפות כאילו לא ישנתי כלל. לבסוף השתררה בחדר דומייה ושוב צללתי לתוך שינה עמוקה.

התעוררתי בבהלה.

צהרי יום שני!

אני חושבת שמעולם לא ישנתי כל כך הרבה שעות. הבטתי בחבורה בחיוך, להם לעומת זאת אין שום בעיה לבלות שעות שלימות בשינה מתוקה.

בוקר טוב ניו יורק

עם הגעתנו לניו יורק, רכשנו כרטיסי נסיעה ב- Subway, במכשיר ייעודי, הממוקם בכניסה לתחנה. עלות הכרטיס כוללת תשלום חד פעמי של דולר אחד לכרטיס עצמו ואפשרות לטעינת סכומים לנסיעות לפי צורך. בחרנו בכרטיס שבועי ללא הגבלה, הכולל גם נסיעה באוטובוסים בתחנות שממוקמות בכניסה/יציאה מה- Subway.

העיר מרושתת בתחנות רבות ובקווים המסומנים במספרים ובצבעים. ההתמצאות קלה למדי, נהנינו מאוד לנסוע כך ברחבי העיר. בכל תחנה יורדים ועולים כמות עצומה של נוסעים. רובם טיפוסים מרתקים למראה. התגברתי אך בקושי על הרצון העז לשלוף מצלמה ולצלם פורטרטים. בתחנות ה- Subway המרכזיות, התקיימו שלל הופעות של אמנים. מופעי יחיד או מופעי להקות רחוב, חלקן ממש מוצלחות. לעיתים קרובות התעכבנו כדי לצפות ולפרגן.

בתחנות רבות כמו גם ברחובות העיר, מגיעים חסרי בית לחטט בפחים, הם תרים אחר מזון ובקבוקי פלסטיק ריקים. חלקם מתמודדי נפש ומצבם אינו פשוט למראה. לבושם קרוע ומוזנח, שערם פרוע. אלו הם פניה האפלים של ניו יורק, אנשים חולפים על פניהם כאילו הם שקופים. אני לא יכולה שלא לתהות על נסיבות חייהם ובאופן סמלי ביותר הגענו לבקר ביעד הראשון שלנו Lady Liberty.

יצאנו מה- Subway ושמנו פעמינו לעבר הקופות ב- Battery Park. רכשנו כרטיסים למעבורת הכוללים הפלגה ל- The Statue of Liberte & Ellis Island.

פרטים נוספים לתכנון הביקור ורכישת כרטיסים באתר Statue of Liberty & Ellis Island

ההפלגה ארכה כעשרים דקות. היה קר מאוד על המעבורת אולם הנוף כל כך יפה כך שהחזקנו מעמד על אף הפיתוי לרדת לקומה המקורה. השחפים דאו מעלינו ושחף ציינה שזאת הפעם הראשונה שהיא רואה שחף בטבע ולא בתמונה.

מרגע לרגע התקרבנו לאי החירות. דמותה המרשימה של הליידי ניצבת מולנו.

Statue Liberty & Ellis Island

ליידי ליברטי פוסלה בדמותה של אישה המייצגת את אלת החירות הרומית ליברטאס. מבטה חודר ומביט אל האופק. היא עוטה גלימה רומית ולראשה נזר בעל שבעה חודים המזדקרים כקרני שמש לכל הכיוונים. הם מייצגים את הקרנת החירות לשבע יבשות תבל. היא נועלת סנדלים ואחת מרגליה עומדת על שרשרת שבורה, כסמל לשחרור מכבלי השעבוד וביטול העבדות בארצות הברית. בידה הימנית היא מניפה לפיד, המאיר את הדרך למגיעים לארצות הברית, ובידה השמאלית היא אוחזת לוח אבן גדול עליו תבליט עם הכיתוב בספרות רומיות: "JULY IV MDCCLXXVI" – תאריך הכרזת העצמאות של ארצות הברית: הרביעי ביולי 1776.

הפסל נבנה על שלד ברזל ופלדה הבנוי באופן כזה שיישא את משקלו העצום ועשוי לוחות נחושת שעם השנים התכסו פטינה המעניקה לו את צבעו הירקרק.

פסל החירות הוענק לעם האמריקני על ידי ממשלת צרפת. הוא ממוקם באי החירות ונחנך ב- 1886, עם השנים הפך לאחד מסמליה המובהקים של העיר ניו יורק בפרט ושל ארצות הברית בכלל. הפסל היה אחד הדברים הראשונים שהמגרים ראו עם הגעתם לניו יורק בסירות. עם השנים הפך הפסל לסמל של ערכים ליברליים, כגון הזכות לחיים, חירות ורדיפה אחרי האושר ומסמל את אופייה של ארצות הברית כחברת מהגרים.

הסיור באי היה מרתק, נעזרנו במדריך קולי וכך התוודענו להיסטוריה המרתקת של המקום. משם המשכנו בהפלגה קצרה ל- Ellis Island. האי משחזר באופן מושלם את תקופת השיא של הפעילות שלו ואפשרה לנו הצצה על המסע של המהגרים לאמריקה מאז שנת 1500 ואילך. במוזיאון מוצגים אוסף החפצים ששימשו אותם במסעם ואנו הצלחנו לדמיין את חייהם באותן השנים.

THE MET

המוזיאון MET מוכר גם בשמו מוזיאון המטרופוליטן לאמנות

בהתאם להוראת הרשויות בניו יורק, במוזיאונים ובמסעדות, חובה להציג צילום דרכון וצילום תעודת מתחסן. כשהגענו למוזיאון נעמדנו בתור הארוך וכשהגיע תורינו להציג את המסמכים שלנו, רצה הגורל או במקרה שלנו הטלפון הנייד להביע מחאה. המסך כבה והמאבטח החל מאבד סבלנותו. הוא שאל אותי בטון פאסיב אגרסיב האם איני מודעת להוראות, התנצלתי במבוכה. לפתע מסך הנייד שלי התעורר לחיים. חיפשתי בקדחתנות אחרי צילומי המסמכים. בשלב זה, הצטרפו שני מאבטחים אל המאבטח שבדק אותנו, ובקשו מאתנו בסמכותיות להתלוות איתם הצידה. הם גבוהים, חנוטים בחליפות, בעלי תספורת מוקפדת ונושאים תגים. בהיתי בהם בחוסר אמון. בראשי החל מתרוצץ תסריט מופרע שהנה עוד רגע ה- FBI פושטים לבניין, מקיפים אותנו באקדחים שלופים, בעוד אחד מהם מורה לנו להרים ידיים ומקריא לנו את זכויותינו. חייכתי משועשעת לנוכח המחשבה אבל המאבטחים המשיכו לבהות בי בפנים חתומות. לבסוף מצאתי את צילומי המסמכים והצגתי אותם. שני המאבטחים התאדו ומר פאסיב אגרסיב חייך בנימוס יתר. הוא הצביע לעבר הקופות וברך אותנו בקולו העמוק: "שיהיה לכם יום נעים."

באותו ערב, הקפדתי לפתוח קבוצת WhatsApp משפחתית, הכנסתי לתוכה באופן מסודר, צילום דרכון וצילום תעודת מתחסן לכל אחד מחברי המשפחה: "שנית מצדה לא תיפול." לחשתי למכשיר הנייד הסורר.

הביקור במוזיאון ארך שעות רבות, כיתתנו את רגלינו באגפים הרבים, נשארנו עד שעת הסגירה אולם לא הספקנו לבקר בכל התערוכות.

Central Park

בסמוך למוזיאון המטרופוליטן לאמנות, נמצא Central Park. הביקור בפארק היווה סיום מושלם ליום מרתק. צבעי השלכת המשתקפים באגם, שיוו למקום מראה רומנטי כציור. סנאים שובבים התגנבו לעברינו, נעמדו על שתי רגליהם האחוריות, אחזו בידיהם בלוטים והביטו בנו בסקרנות. ריח האוויר הנקי לאחר הגשם מילא את ריאותינו ולרגע נשכחת מאתנו העובדה שאנחנו נמצאים בלב ליבה של עיר סואנת, מלוכלכת ומנוכרת.

השמש שקעה וברחבי הפארק נשמעו צלילי מוזיקה מתחת לאחד הגשרים, גבר מבוגר ממוצא סיני ניגן ב- Erhu, כינור סיני בעל שני מיתרים. הצלילים המופלאים יצרו אוירה מיוחדת.

Turnstyle Underground Market

כשהחל להחשיך, יצאנו מהפארק והגענו ל- Turnstyle Underground Market, מרבית דוכני האוכל כבר היו סגורים, אולם לשמחתי Lisa's dumplings היה פתוח. קנינו דמפלינג טעימים ונזכרנו בערב ראש השנה הסיני כשחברינו הטובים הגיעו לביתנו בלאוס והכנו דמפלינג ביחד לכבוד החג. היה זה אחד הערבים המושלמים בחיינו.

Brooklyn Botanic Garden

בלב רובע ברוקלין, נמצא Brooklyn Botanic Garden. כמו הביקור ב- Central Park, גם הביקור בגנים הבוטניים ממלא אותנו געגועים לטיולים בטבע ולחיי הכפר. כשחזרנו מהגנים מצאנו לקונדיטוריה מיוחדת במינה Eileen's Special Cheesecake.

סיור קינוחים ושוקולד

יצאנו לשוטט ולאתר באופן עצמאי, חנויות לקינוחים ושוקולד:

Eileen's Special Cheesecake

Eileen's Special Cheesecake, 17 Cleveland Place, New York

אם יש גן עדן, הוא ללא ספק נמצא במאפייה המקסימה הזאת. במהלך שהותנו בעיר, עשינו לנו מנהג קבוע להגיע לקונדיטוריה, לקנות מבחר מהעוגות הטעימות וללכת ל- Lt. Peterosino Square הסמוך, לשבת על אחד הספסלים הפנויים ולזלול בהנאה תוך כדי בהייה בדמויות הצבעוניות שחלפו על פנינו.

Taiyaki NYC

Taiyaki NYC, 119 Baxter St, New York

גלידריה יפנית, הגלידות במבחר טעמים מקוריים מוגשות בגביעים בצורת דגים. העיצוב מיוחד אולם לא מידי התחברנו לטעמים.

Marie Belle

MarieBelle, The Kitano Hotel

פינוקי שוקולד בחנות שנראית כמו מוזיאון ניתן למצוא בחנות השוקולד MarieBelle. החנות מעוצבת להפליא! בחנות מקבלים טעימות ממבחר שוקולדים, עסיסיים, טעימים ומיוחדים למראה.

Läderach

Läderach, 5th Ave. 537' New York

בחנות מבחר עצום של שוקולדים בעבודת יד, טעימים כל כך. מצאנו את עצמנו מבלים שעה ארוכה בטעימות ורכישת כמות עצומה של שוקולדים שוויצרים משובחים.

Paris Baguette

Paris Baguette, New York

אהבנו לפתוח את היום שלנו בארוחת בוקר ובקינוחים טעימים באחד מהסניפים הרבים של המאפיה והקפה Paris Baguette, המפוזרים בניו יורק.

American Museum Natural History

המוזיאון American Museum Natural History היה ללא ספק אחד המוזיאונים המרתקים בעיר. במשך שעות ארוכות כיתתנו רגלינו מאגף לאגף ולא ידענו שובע. אהבנו מאוד את שלושת התערוכות המתחלפות:

Worlds Beyond EarthSea.

Lions: Life by a Whisker.

The Nature of Color.

Rockefeller Center

מרכז העסקים, ממוקם בין רחוב 48 לרחוב 51, בין השדרה החמישית לשדרת האמריקות במרכז מנהטן. האזור קושט לכבוד ליל כל הקדושים, ה- Halloween.

במרכז ישנה זירת החלקה על הקרח שזה עתה נפתחה לאחר פגרת קיץ ארוכה. אולם גולת הכותרת האמתית, הייתה חנות Nintendo הסמוכה. מרגע שגילנו אותה, ביקרנו בה שוב ושוב כשבכל פעם הצטיידנו בעוד אביזר; התחלנו ב- Nintendo Switch, בהמשך, תוספת של שני שלטים כדי שכולנו נשחק ביחד, משחקי Super Mario Odyssey ו- The Legend of Zelda: Breath of the Wild ולבסוף ב-Rayman, המשחק שגרם לי סוף סוף להבין למה כפיר כל כך אוהב את המשחקים האלו.

ערב שלם שיחקנו יחד, המשחק מבוסס על עבודת צוות, אולם מאפשר תגרות הדדיות משעשעות. יחד חבטנו זה בדמותו של האחר, צחקנו כמו שהרבה מאוד זמן לא צחקנו. עד שירדו לי דמעות ובטני כאבה והתחננתי לעצור כשבפועל פשוט לא יכולתי לעצור.

Madame Tussauds New York

מוזיאון Madame Tussauds נמצא ב- W. 42nd Street 234, Times Square ומהווה אטרקציה נעימה, לחובבי ז'אנר האימה, מומלץ לרכוש כרטיס הכולל כניסה גם ל- Coney Island Carnival Carnage 7D Game.

Bryant Park

בסופי שבוע, Bryant Park, תוסס ומלא חיים. 6th Ave הסמוך נסגר לתנועה והכביש מתמלא דוכני אוכל, בעיקר אוכל מקסיקני זול וטעים.

במרכז הפארק, ישנה זירת החלקה על הקרח גדולה, השכרת ציוד והרשמה לשעה הרצויה, נעשית online בלבד. שחף, כפיר ואיציק מתנסים בפעם הראשונה ולאחר מספר התרסקויות מצחיקות, כל אחד בתורו, הם מצליחים לאזן את עצמם ולהראות כאילו נולדו להחליק.

Harlem

המשפט הראשון שכפיר אמר לי כשיצאנו מתחנת ה- Sabway לשכונת הארלם, היה "אמא, רואים פה את השמיים!". היה זה יום בהיר, הרחובות הרחבים והבתים הנמוכים הפתיעו אותנו. כל כך התרגלנו לראות מגדלים גבוהים. רחובות מלוכלכים והומלסים רבים. ופתאום הארלם נראתה שונה, נקיה ויפה. שוטטנו בשכונה. ליד אחד מבתי התמחוי, אישה ישבה על המדרגות. היא הביטה סביב בדאגה. רכב גרר של העירייה נעצר במרחק מה מהמקום. לפתע היא צעקה "!They're gonna kill us all", היא הביטה בנו במבט מלא תוכחה. "!Don't trust them"

בהמשך הדרך, באמצע המדרכה, עמד אדם מבוגר, נשא נאום משיחי חוצב להבות. קולו העמוק נישא מעל ההמולה, אנשים חולפים על פניו כאילו היה שקוף והוא בשלו. לפתע הסתובב אלי בחדות, "Good morning grandma" בירך אותי בחיוך חמים. מיד אחר כך, שב אל נבואות הזעם שלו. 'הוא קרא לי עכשיו, סבתא?!' תהיתי האם עלי להיעלב. בחנתי בדאגה את דמותי המשתקפת בחלון הראווה.

האנדרטה הלאומית לפיגועי 11 בספטמבר

המקום העביר צמרמורת במורד גבי. עברנו בדממה סביב הבריכות במקום בו ניצבו בעבר מגדלי התאומים. לפתע אנו מזהים מבין השמות הרבים את שמו של אחד ההרוגים הישראלים. שי לוינהר ז"ל. הלב נצבט.

מפגש מרגש עם חברתי

אחד הרגעים הכי נפלאים בניו יורק היה המפגש המחודש עם חברתי האהובה, דינה. שנים רבות לא התראינו. התרגשתי  מאוד כשנסעתי ב- Subway, לפגוש אותה בגלריה בה היא עובדת ויצאנו לסיבוב בסוהו וארוחת ערב שגלשה אל תוך השעות הקטנות של הלילה. כל כך התגעגעתי אליה.

Black lives matter

כשהסתובבתי באזור הגלריות הבחנתי בגרפיטי וכתובות מחאה Black lives matter. מחאה שפרצה בעקבות אירוע הרצח אשר טלטל את העולם כולו.

רצח ג'ורג' פלויד עבריין ממוצא אפרו אמריקאי, בעת מעצרו ע"י דרק שובין, שוטר לבן במשטרת מיניאפוליס התרחש ב- 25 במאי 2020. תיעוד המעצר הופץ ברשתות החברתיות ע"י עוברי אורח שצילמו במכשירים הסלולריים שלהם והזדעזעו כאשר השוטר לחץ את ברכו על צווארו של ג'ורג' במשך תשע דקות ועשרים ותשע שניות כולל בזמן שהיה חסר הכרה ועד שהביא למותו. בטרם אבד את הכרתו לחש: "אני לא יכול לנשום."

אלימות משטרתית זאת כלפי הקהילה האפרו-אמריקאית, הצטרפה למקרים קשים רבים נוספים וגרמה שוב להתפרצות מחאה אלימה מאוד של הקהילה השחורה. עבר זמן רב עד שהרוחות נרגעו. תנועת המחאה נגד אלימות משטרתית, גזענית וממוסדת כלפי שחורים – BLACK LIVES MATTER, חזרה לכותרות ונוכחותה בולטת בכל מקום.

Upstate New York

חברתי האהובה דינה, הגיעה לאסוף אותנו בשעת בוקר מוקדמת. יחד עם אחיינה המקסים בן הארבע-עשרה נסענו לבלות את היום בחיק הטבע.

Falling Waters Preserve

במרחק שעתיים נסיעה ברכב מניו יורק, ממוקמת שמורת Falling Waters Preserve, זוהי שמורה קטנה ופחות מוכרת לתיירים. מעטים המבקרים בה.

Opus 40

לאחר כשעה של נסיעה הגענו למוזיאון סביבתי Opus 40.

ב- 1938 רכש הפסל Harvey Fite, מחצבה נטושה והשתמש בסלעים שבה כמקור לפסל סביבתי בהשראת עבודות השיקום שביצע בחורבות המאיה בקופן, הונדורס.

באתר Opus 40, הוא בנה במו ידיו בריכה, טרסות, ושבילים שיובילו אל הפסלים שפיסל, תוך שימוש בכלי עבודה הידניים והמסורתיים אשר שימשו את החוצבים המקומיים.

השם שהעניק למקום Opus נלקח מלטינית ופירושו עבודה והמספר 40 מייצג את מספר השנים שיחלפו עד שעבודת הפיסול תושלם. למרבה הצער Harvey Fite, נהרג בשנה ה- 37 לעבודות הפיסול, הוא צנח אל מותו, תוך כדי עבודתו באזור המכונה "התיאטרון".

היה זה יום מושלם!

היה קשה להיפרד, דינה ואני התחבקנו חיבוק ארוך. יודעות בליבנו שכנראה עוד שנים רבות יחלפו עד שנתראה שוב….

נוסעים לוושינגטון די.סי.

האוטובוס של חברת Peter Pen, עמד לצאת לדרך באיחור ניכר.

"אין טעינה לטלפון הסלולארי! אין Wi Fi! אין שירותים על האוטובוס!" שחף מדווחת דקות ספורות לאחר שהתמקמה במושבה.

"אז מה אם הגברת החביבה, במשרד הכרטיסים אמרה שיש. זה לא אומר שבאמת יש!" חשבתי בגיחוך.

עם זאת, הנסיעה ל- .Washington D.C עברה בנעימים.