לוגו האתר יום אחד

ארצות הברית – ניו יורק

ניו יורק – התפוח הגדול

ניו יורק – שירו של פרנק סינטרה

עליתי לטיסה בלב מתרונן משמחה. במוחי התנגן לו שוב ושוב שירו של פרנק סינטרה

Start spreading the news

I'm leaving today

I want to be a part of it

New York, New York

These vagabond shoes

Are longing to stray

Right through the very heart of it

New York, New York

טיסת American Airlines חלפה בנעימים. נחתנו בניו יורק בשעה 5:40 לפנות בוקר ועד מהרה יצאנו משדה התעופה. צינת הבוקר הכתה בנו, נצמדנו זה לזה על מנת להתחמם. מגדלים גבוהים קידמו את פנינו.

ניו יורק!

סוף סוף!

יום ראשון. העיר הייתה עדיין מנומנמת בשעת בוקר כה מוקדמת. הגענו ל- Luma Hotel, השארנו את חפצנו ויצאנו לשוטט בסביבה. עד מהרה מצאנו את Paris Bougette, ריח מאפים טעימים מילא את חלל בית הקפה הקטן. התיישבנו לאכול ארוחת בוקר דשנה. מיד אחר כך שבנו למלון כדי לקבל את חדרינו.

חדרינו, באגף שקט בקומה ה- 21. הוא נקי ומרווח. חדש למראה. עיני סקרו את המיטה הרכה והמפתה. פניתי לחדר המקלחת. "זה בדיוק מה שאני צריכה" חשבתי לעצמי בסיפוק.

כשיצאתי מהמקלחת, השתרעתי על המיטה "רק לעשר דקות" חשבתי, "אנוח עד שכולם יסיימו את המקלחת שלהם ואז נצא כולנו לכבוש את העיר הגדולה."

מחשבות לחוד ומציאות לחוד

כאשר פקחתי את עיני החדר היה חשוך. ניסיתי לראות מבעד לחשיכה. קול נשימות סדורות עלה בחלל החדר. הבטתי בשעון, השעה הייתה ארבע אחר הצהריים. 'וואו' חשבתי. חוככת בדעתי האם להעיר את כולם או פשוט להמשיך לישון. עיניי נעצמו לאיטן. בפעם הבאה פקחתי אותן בחמש בבוקר. איציק שחף וכפיר כבר ניהלו שיחה ערה, הריצו בדיחות. "לכו לישון" הפצרתי בהם בעייפות כאילו לא ישנתי כלל. לבסוף השתררה בחדר דומייה ושוב צללתי לתוך שינה עמוקה.

התעוררתי בבהלה.

צהרי יום שני!

אני חושבת שמעולם לא ישנתי כל כך הרבה שעות. הבטתי בחבורה בחיוך, להם לעומת זאת אין שום בעיה לבלות שעות שלימות בשינה מתוקה.

בוקר טוב ניו יורק

עם הגעתנו לניו יורק, רכשנו כרטיסי נסיעה ב- Subway, במכשיר ייעודי, הממוקם בכניסה לתחנה. עלות הכרטיס כוללת תשלום חד פעמי של דולר אחד לכרטיס עצמו ואפשרות לטעינת סכומים לנסיעות לפי צורך. בחרנו בכרטיס שבועי ללא הגבלה, הכולל גם נסיעה באוטובוסים בתחנות שממוקמות בכניסה/יציאה מה- Subway.

העיר מרושתת בתחנות רבות ובקווים המסומנים במספרים ובצבעים. ההתמצאות קלה למדי, נהנינו מאוד לנסוע כך ברחבי העיר. בכל תחנה יורדים ועולים כמות עצומה של נוסעים. רובם טיפוסים מרתקים למראה. התגברתי אך בקושי על הרצון העז לשלוף מצלמה ולצלם פורטרטים. בתחנות ה- Subway המרכזיות, התקיימו שלל הופעות של אמנים. מופעי יחיד או מופעי להקות רחוב, חלקן ממש מוצלחות. לעיתים קרובות התעכבנו כדי לצפות ולפרגן.

בתחנות רבות כמו גם ברחובות העיר, מגיעים חסרי בית לחטט בפחים, הם תרים אחר מזון ובקבוקי פלסטיק ריקים. חלקם מתמודדי נפש ומצבם אינו פשוט למראה. לבושם קרוע ומוזנח, שערם פרוע. אלו הם פניה האפלים של ניו יורק, אנשים חולפים על פניהם כאילו הם שקופים. אני לא יכולה שלא לתהות על נסיבות חייהם ובאופן סמלי ביותר הגענו לבקר ביעד הראשון שלנו Lady Liberty.

פסל החירות
חירות מאירה את העולם

יצאנו מה- Subway ושמנו פעמינו לעבר הקופות ב- Battery Park. רכשנו כרטיסים למעבורת הכוללים הפלגה ל- The Statue of Liberte & Ellis Island.

פרטים נוספים לתכנון הביקור ורכישת כרטיסים באתר Statue of Liberty & Ellis Island

ההפלגה ארכה כעשרים דקות. היה קר מאוד על המעבורת אולם הנוף כל כך יפה כך שהחזקנו מעמד על אף הפיתוי לרדת לקומה המקורה. השחפים דאו מעלינו ושחף ציינה שזאת הפעם הראשונה שהיא רואה שחף בטבע ולא בתמונה.

מרגע לרגע התקרבנו לאי החירות. דמותה המרשימה של הליידי ניצבת מולנו.

Statue Liberty & Ellis Island

ליידי ליברטי פוסלה בדמותה של אישה המייצגת את אלת החירות הרומית ליברטאס. מבטה חודר ומביט אל האופק. היא עוטה גלימה רומית ולראשה נזר בעל שבעה חודים המזדקרים כקרני שמש לכל הכיוונים. הם מייצגים את הקרנת החירות לשבע יבשות תבל. היא נועלת סנדלים ואחת מרגליה עומדת על שרשרת שבורה, כסמל לשחרור מכבלי השעבוד וביטול העבדות בארצות הברית. בידה הימנית היא מניפה לפיד, המאיר את הדרך למגיעים לארצות הברית, ובידה השמאלית היא אוחזת לוח אבן גדול עליו תבליט עם הכיתוב בספרות רומיות: "JULY IV MDCCLXXVI" – תאריך הכרזת העצמאות של ארצות הברית: הרביעי ביולי 1776.

הפסל נבנה על שלד ברזל ופלדה הבנוי באופן כזה שיישא את משקלו העצום ועשוי לוחות נחושת שעם השנים התכסו פטינה המעניקה לו את צבעו הירקרק.

פסל החירות הוענק לעם האמריקני על ידי ממשלת צרפת. הוא ממוקם באי החירות ונחנך ב- 1886, עם השנים הפך לאחד מסמליה המובהקים של העיר ניו יורק בפרט ושל ארצות הברית בכלל. הפסל היה אחד הדברים הראשונים שהמגרים ראו עם הגעתם לניו יורק בסירות. עם השנים הפך הפסל לסמל של ערכים ליברליים, כגון הזכות לחיים, חירות ורדיפה אחרי האושר ומסמל את אופייה של ארצות הברית כחברת מהגרים.

הסיור באי היה מרתק, נעזרנו במדריך קולי וכך התוודענו להיסטוריה המרתקת של המקום. משם המשכנו בהפלגה קצרה ל- Ellis Island. האי משחזר באופן מושלם את תקופת השיא של הפעילות שלו ואפשרה לנו הצצה על המסע של המהגרים לאמריקה מאז שנת 1500 ואילך. במוזיאון מוצגים אוסף החפצים ששימשו אותם במסעם ואנו הצלחנו לדמיין את חייהם באותן השנים.

THE MET

המוזיאון MET מוכר גם בשמו מוזיאון המטרופוליטן לאמנות

בהתאם להוראת הרשויות בניו יורק, במוזיאונים ובמסעדות, חובה להציג צילום דרכון וצילום תעודת מתחסן. כשהגענו למוזיאון נעמדנו בתור הארוך וכשהגיע תורינו להציג את המסמכים שלנו, רצה הגורל או במקרה שלנו הטלפון הנייד להביע מחאה. המסך כבה והמאבטח החל מאבד סבלנותו. הוא שאל אותי בטון פאסיב אגרסיב האם איני מודעת להוראות, התנצלתי במבוכה. לפתע מסך הנייד שלי התעורר לחיים. חיפשתי בקדחתנות אחרי צילומי המסמכים. בשלב זה, הצטרפו שני מאבטחים אל המאבטח שבדק אותנו, ובקשו מאתנו בסמכותיות להתלוות איתם הצידה. הם גבוהים, חנוטים בחליפות, בעלי תספורת מוקפדת ונושאים תגים. בהיתי בהם בחוסר אמון. בראשי החל מתרוצץ תסריט מופרע שהנה עוד רגע ה- FBI פושטים לבניין, מקיפים אותנו באקדחים שלופים, בעוד אחד מהם מורה לנו להרים ידיים ומקריא לנו את זכויותינו. חייכתי משועשעת לנוכח המחשבה אבל המאבטחים המשיכו לבהות בי בפנים חתומות. לבסוף מצאתי את צילומי המסמכים והצגתי אותם. שני המאבטחים התאדו ומר פאסיב אגרסיב חייך בנימוס יתר. הוא הצביע לעבר הקופות וברך אותנו בקולו העמוק: "שיהיה לכם יום נעים."

באותו ערב, הקפדתי לפתוח קבוצת WhatsApp משפחתית, הכנסתי לתוכה באופן מסודר, צילום דרכון וצילום תעודת מתחסן לכל אחד מחברי המשפחה: "שנית מצדה לא תיפול." לחשתי למכשיר הנייד הסורר.

הביקור במוזיאון ארך שעות רבות, כיתתנו את רגלינו באגפים הרבים, נשארנו עד שעת הסגירה אולם לא הספקנו לבקר בכל התערוכות.

Central Park

בסמוך למוזיאון המטרופוליטן לאמנות, נמצא Central Park. הביקור בפארק היווה סיום מושלם ליום מרתק. צבעי השלכת המשתקפים באגם, שיוו למקום מראה רומנטי כציור. סנאים שובבים התגנבו לעברינו, נעמדו על שתי רגליהם האחוריות, אחזו בידיהם בלוטים והביטו בנו בסקרנות. ריח האוויר הנקי לאחר הגשם מילא את ריאותינו ולרגע נשכחת מאתנו העובדה שאנחנו נמצאים בלב ליבה של עיר סואנת, מלוכלכת ומנוכרת.

האגם בסנטרל פארק, העצים מסביב בצבעי שלכת אדום זהוב וירוק
Central Park

השמש שקעה וברחבי הפארק נשמעו צלילי מוזיקה מתחת לאחד הגשרים, גבר מבוגר ממוצא סיני ניגן ב- Erhu, כינור סיני בעל שני מיתרים. הצלילים המופלאים יצרו אוירה מיוחדת.

ברכייה שוחה באגם בסנטרל פארק
ברכייה שוחה באגם

Turnstyle Underground Market

כשהחל להחשיך, יצאנו מהפארק והגענו ל- Turnstyle Underground Market, מרבית דוכני האוכל כבר היו סגורים, אולם לשמחתי Lisa's dumplings היה פתוח. קנינו דמפלינג טעימים ונזכרנו בערב ראש השנה הסיני כשחברינו הטובים הגיעו לביתנו בלאוס והכנו דמפלינג ביחד לכבוד החג. היה זה אחד הערבים המושלמים בחיינו.

Brooklyn Botanic Garden

בלב רובע ברוקלין, נמצא Brooklyn Botanic Garden. כמו הביקור ב- Central Park, גם הביקור בגנים הבוטניים ממלא אותנו געגועים לטיולים בטבע ולחיי הכפר. כשחזרנו מהגנים מצאנו לקונדיטוריה מיוחדת במינה Eileen's Special Cheesecake.

סיור קינוחים ושוקולד

יצאנו לשוטט ולאתר באופן עצמאי, חנויות לקינוחים ושוקולד:

Eileen's Special Cheesecake

Eileen's Special Cheesecake, 17 Cleveland Place, New York

אם יש גן עדן, הוא ללא ספק נמצא במאפייה המקסימה הזאת. במהלך שהותנו בעיר, עשינו לנו מנהג קבוע להגיע לקונדיטוריה, לקנות מבחר מהעוגות הטעימות וללכת ל- Lt. Peterosino Square הסמוך, לשבת על אחד הספסלים הפנויים ולזלול בהנאה תוך כדי בהייה בדמויות הצבעוניות שחלפו על פנינו.

Taiyaki NYC

Taiyaki NYC, 119 Baxter St, New York

גלידריה יפנית, הגלידות במבחר טעמים מקוריים מוגשות בגביעים בצורת דגים. העיצוב מיוחד אולם לא מידי התחברנו לטעמים.

Marie Belle

MarieBelle, The Kitano Hotel

פינוקי שוקולד בחנות שנראית כמו מוזיאון ניתן למצוא בחנות השוקולד MarieBelle. החנות מעוצבת להפליא! בחנות מקבלים טעימות ממבחר שוקולדים, עסיסיים, טעימים ומיוחדים למראה.

Läderach

Läderach, 5th Ave. 537' New York

בחנות מבחר עצום של שוקולדים בעבודת יד, טעימים כל כך. מצאנו את עצמנו מבלים שעה ארוכה בטעימות ורכישת כמות עצומה של שוקולדים שוויצרים משובחים.

Paris Baguette

Paris Baguette, New York

אהבנו לפתוח את היום שלנו בארוחת בוקר ובקינוחים טעימים באחד מהסניפים הרבים של המאפיה והקפה Paris Baguette, המפוזרים בניו יורק.

American Museum Natural History

המוזיאון American Museum Natural History היה ללא ספק אחד המוזיאונים המרתקים בעיר. במשך שעות ארוכות כיתתנו רגלינו מאגף לאגף ולא ידענו שובע. אהבנו מאוד את שלושת התערוכות המתחלפות:

Worlds Beyond EarthSea.

Lions: Life by a Whisker.

The Nature of Color.

Rockefeller Center

מרכז העסקים, ממוקם בין רחוב 48 לרחוב 51, בין השדרה החמישית לשדרת האמריקות במרכז מנהטן. האזור קושט לכבוד ליל כל הקדושים, ה- Halloween.

במרכז ישנה זירת החלקה על הקרח שזה עתה נפתחה לאחר פגרת קיץ ארוכה. אולם גולת הכותרת האמתית, הייתה חנות Nintendo הסמוכה. מרגע שגילנו אותה, ביקרנו בה שוב ושוב כשבכל פעם הצטיידנו בעוד אביזר; התחלנו ב- Nintendo Switch, בהמשך, תוספת של שני שלטים כדי שכולנו נשחק ביחד, משחקי Super Mario Odyssey ו- The Legend of Zelda: Breath of the Wild ולבסוף ב-Rayman, המשחק שגרם לי סוף סוף להבין למה כפיר כל כך אוהב את המשחקים האלו.

ערב שלם שיחקנו יחד, המשחק מבוסס על עבודת צוות, אולם מאפשר תגרות הדדיות משעשעות. יחד חבטנו זה בדמותו של האחר, צחקנו כמו שהרבה מאוד זמן לא צחקנו. עד שירדו לי דמעות ובטני כאבה והתחננתי לעצור כשבפועל פשוט לא יכולתי לעצור.

Madame Tussauds New York

מוזיאון Madame Tussauds נמצא ב- W. 42nd Street 234, Times Square ומהווה אטרקציה נעימה, לחובבי ז'אנר האימה, מומלץ לרכוש כרטיס הכולל כניסה גם ל- Coney Island Carnival Carnage 7D Game.

Bryant Park

בסופי שבוע, Bryant Park, תוסס ומלא חיים. 6th Ave הסמוך נסגר לתנועה והכביש מתמלא דוכני אוכל, בעיקר אוכל מקסיקני זול וטעים.

במרכז הפארק, ישנה זירת החלקה על הקרח גדולה, השכרת ציוד והרשמה לשעה הרצויה, נעשית online בלבד. שחף, כפיר ואיציק מתנסים בפעם הראשונה ולאחר מספר התרסקויות מצחיקות, כל אחד בתורו, הם מצליחים לאזן את עצמם ולהראות כאילו נולדו להחליק.

Harlem

המשפט הראשון שכפיר אמר לי כשיצאנו מתחנת ה- Sabway לשכונת הארלם, היה "אמא, רואים פה את השמיים!". היה זה יום בהיר, הרחובות הרחבים והבתים הנמוכים הפתיעו אותנו. כל כך התרגלנו לראות מגדלים גבוהים. רחובות מלוכלכים והומלסים רבים. ופתאום הארלם נראתה שונה, נקיה ויפה. שוטטנו בשכונה. ליד אחד מבתי התמחוי, אישה ישבה על המדרגות. היא הביטה סביב בדאגה. רכב גרר של העירייה נעצר במרחק מה מהמקום. לפתע היא צעקה "!They're gonna kill us all", היא הביטה בנו במבט מלא תוכחה. "!Don't trust them"

בהמשך הדרך, באמצע המדרכה, עמד אדם מבוגר, נשא נאום משיחי חוצב להבות. קולו העמוק נישא מעל ההמולה, אנשים חולפים על פניו כאילו היה שקוף והוא בשלו. לפתע הסתובב אלי בחדות, "Good morning grandma" בירך אותי בחיוך חמים. מיד אחר כך, שב אל נבואות הזעם שלו. 'הוא קרא לי עכשיו, סבתא?!' תהיתי האם עלי להיעלב. בחנתי בדאגה את דמותי המשתקפת בחלון הראווה.

האנדרטה הלאומית לפיגועי 11 בספטמבר

המקום העביר צמרמורת במורד גבי. עברנו בדממה סביב הבריכות במקום בו ניצבו בעבר מגדלי התאומים. לפתע אנו מזהים מבין השמות הרבים את שמו של אחד ההרוגים הישראלים. שי לוינהר ז"ל. הלב נצבט.

מפגש מרגש עם חברתי

אחד הרגעים הכי נפלאים בניו יורק היה המפגש המחודש עם חברתי האהובה, דינה. שנים רבות לא התראינו. התרגשתי  מאוד כשנסעתי ב- Subway, לפגוש אותה בגלריה בה היא עובדת ויצאנו לסיבוב בסוהו וארוחת ערב שגלשה אל תוך השעות הקטנות של הלילה. כל כך התגעגעתי אליה.

Black lives matter

כשהסתובבתי באזור הגלריות הבחנתי בגרפיטי וכתובות מחאה Black lives matter. מחאה שפרצה בעקבות אירוע הרצח אשר טלטל את העולם כולו.

רצח ג'ורג' פלויד עבריין ממוצא אפרו אמריקאי, בעת מעצרו ע"י דרק שובין, שוטר לבן במשטרת מיניאפוליס התרחש ב- 25 במאי 2020. תיעוד המעצר הופץ ברשתות החברתיות ע"י עוברי אורח שצילמו במכשירים הסלולריים שלהם והזדעזעו כאשר השוטר לחץ את ברכו על צווארו של ג'ורג' במשך תשע דקות ועשרים ותשע שניות כולל בזמן שהיה חסר הכרה ועד שהביא למותו. בטרם אבד את הכרתו לחש: "אני לא יכול לנשום."

אלימות משטרתית זאת כלפי הקהילה האפרו-אמריקאית, הצטרפה למקרים קשים רבים נוספים וגרמה שוב להתפרצות מחאה אלימה מאוד של הקהילה השחורה. עבר זמן רב עד שהרוחות נרגעו. תנועת המחאה נגד אלימות משטרתית, גזענית וממוסדת כלפי שחורים – BLACK LIVES MATTER, חזרה לכותרות ונוכחותה בולטת בכל מקום.

Upstate New York

חברתי האהובה דינה, הגיעה לאסוף אותנו בשעת בוקר מוקדמת. יחד עם אחיינה המקסים בן הארבע-עשרה נסענו לבלות את היום בחיק הטבע.

Falling Waters Preserve

במרחק שעתיים נסיעה ברכב מניו יורק, ממוקמת שמורת Falling Waters Preserve, זוהי שמורה קטנה ופחות מוכרת לתיירים. מעטים המבקרים בה.

Opus 40

לאחר כשעה של נסיעה הגענו למוזיאון סביבתי Opus 40.

ב- 1938 רכש הפסל Harvey Fite, מחצבה נטושה והשתמש בסלעים שבה כמקור לפסל סביבתי בהשראת עבודות השיקום שביצע בחורבות המאיה בקופן, הונדורס.

באתר Opus 40, הוא בנה במו ידיו בריכה, טרסות, ושבילים שיובילו אל הפסלים שפיסל, תוך שימוש בכלי עבודה הידניים והמסורתיים אשר שימשו את החוצבים המקומיים.

השם שהעניק למקום Opus נלקח מלטינית ופירושו עבודה והמספר 40 מייצג את מספר השנים שיחלפו עד שעבודת הפיסול תושלם. למרבה הצער Harvey Fite, נהרג בשנה ה- 37 לעבודות הפיסול, הוא צנח אל מותו, תוך כדי עבודתו באזור המכונה "התיאטרון".

היה זה יום מושלם!

היה קשה להיפרד, דינה ואני התחבקנו חיבוק ארוך. יודעות בליבנו שכנראה עוד שנים רבות יחלפו עד שנתראה שוב….

נוסעים לוושינגטון די.סי.

האוטובוס של חברת Peter Pen, עמד לצאת לדרך באיחור ניכר.

"אין טעינה לטלפון הסלולארי! אין Wi Fi! אין שירותים על האוטובוס!" שחף מדווחת דקות ספורות לאחר שהתמקמה במושבה.

"אז מה אם הגברת החביבה, במשרד הכרטיסים אמרה שיש. זה לא אומר שבאמת יש!" חשבתי בגיחוך.

עם זאת, הנסיעה ל- .Washington D.C עברה בנעימים.

אולי יעניין אותך גם...

שחף מאופרת ולבושה כמאיקו

עולמן המסתורי של המאיקו והגיישה

ליפן מסורת תרבותית מרתקת וייחודית.
בתרבות המסורתית העכשווית תפקיד הגיישה להיות מעין מארחת על מנת להנעים את זמנו של הלקוח ולשחררו מטרדות היום. בנוסף, הן משמשות כמדריכות לתוך עולם התרבות היפני, בריקוד, נגינה או שירה, בטקסיות מסורתית ועוד.
גיישה מתחילה את הכשרתה לתפקיד בתור מאיקו, כאשר היא נערה צעירה בת 15. במשך 5 שנים היא מתמחה במגוון מקצועות אומנות.
עם סיום לימודיה היא תוכר כגיישה.
עולמן של המאיקו נראה נוצץ אולם ישנו צד אפל המעיב על חיי הזוהר שלהן.

לפוסט המלא »
שלדג

צ'ילה

צ'ילה – פארקים ושמורות טבע יפות ומטופחות מציגות טבע עוצמתי, אגמים בגווני טורקיז ונהרות גועשים.
במסע ספונטני חצינו את הקרטרה אוסטרל. מסלול שבחלקו נוח לנהיגה וכולל מעבר במעבורות ובהמשכו מאתגר אך בלתי נשכח.

לפוסט המלא »
כוס המחילות עומד על גזע עץ

ארגנטינה

ארגנטינה – מולדת הטנגו, ארוחות אסדו ערב לחיך ויין משובח אל מול נופים עוצרי נשימה.
חלקו הראשון של המסע.

לפוסט המלא »
להקת פלמינגו ג'יימס

בוליביה

בוליביה הייתה הפתעת המסע שלנו. פתחנו בטיול באי השמש שבאגם טיטיקקה.
את השנה האזרחית החדשה קיבלנו בלה פאז. טיילנו בעמק הירח ובשוק המכשפות הקריפי.
זכינו למפגש מרגש עם הכורים במכרות פוטוסי, למדנו על אורח חייהם, עבודתם הקשה והאמונות שלהם.
ביקרנו בסלאר דה איוני הבלתי נשכח והלגונות ולסיום סיירנו ביקבים של בוליביה והרמנו לפרידה כוסית סינגני, המשקה הלאומי והמושלם של בוליביה

לפוסט המלא »
פסגת ההר הצעיר מתנשאת מעל חורבות העיר מאצ'ו פיצו

פרו

Chiclayo הצצתי בגוגל מפות, ככל שהאוטובוס התקרב לעיר Chiclayo, התחושה המבשרת רעות, גדלה והתעצמה בתוכי. כשהגענו לבסוף, שלוש שעות אחרי הזמן שנאמר לנו. מצאנו את

לפוסט המלא »
קוליברי ורוד-אוזן נוצץ

אקוודור

מעבר הגבול קולומביה אקוודור – Rumichaca International Bridge חצינו את גשר הידידות והגענו לכניסה למשרדי ההגירה בצד האקוודורי. התבשרנו שביום הקודם בוטלו תקנות הקורונה ואין

לפוסט המלא »
תוכי Orange-chinned Parakeet

קולומביה – זיכרונות ותקוות

חלקו האחרון של הביקור במדינה הכי אהובה עלי בעולם כולו: קולומביה!
בחלק זה של המסע, הציף אותי גל געגועים לחברים מהעבר. בקרנו בקאלי, פופאין, סן אגוסטין ופסטו.
בדרכנו לאקוודור, עצרנו לבקר בבזיליקת Santuario de Las Lajas היפיפייה.

לפוסט המלא »
אומיירה סנצ'ז כפי שהוצחה לפני מותה על ידי הצלם הצרפתי פרנק פורנייה

קולומביה – הטרגדיה בעקבות התפרצות הר הגעש רואיז

סיפורה הטראגי של הנערה הקולומביאנית אומיירה סנצ'ז בעקבות התפרצות הר הגעש בשנת 1985 הסעיר את העולם כולו. הצלם הצרפתי פרנק פורנייה הנציח אותה במצלמתו שעות אחדות לפני מותה. תמונתו האייקונית משמרת את זכרה ומספרת את הטרגדיה שלה ושל כפרה.

לפוסט המלא »
תצפית על פסגת הר הגעש רואיז

קולומביה – עמק הקפה

מעולם לא אהבתי את טעמו המריר של הקפה ובכל זאת, הקפה של קולומביה הצליח להרטיט את בלוטות הטעם שלי. אני נהנית לשאוף לקרבי את הארומה

לפוסט המלא »
כרבולתן הסלעים

קולומביה – שבוע בגן עדן

Jardín הכפר הצבעוני והפסטורלי לא היה בתכניות שלנו. כשהבטנו במפה כדי לתכנן את המשך טיולנו, הבנו שעל מנת להימנע משעות נסיעה ארוכות ומתישות, מוטב יהיה

לפוסט המלא »
תצפית על מאגר המים

קולומביה – העיירה הכי צבעונית בעולם!

סיפורה המרתק של העיירה גואטפה. עיירת תיירות יפיפייה וצבעונית אשר עלתה על המפה בזכות מונוליט גרניט המתנשא מעל מאגר מים קסום ומשקיף אל הכפרים באזור.
מגואטפה ניתן לצאת לסיור אל שרידי הכפר פניול ולהריסות האחוזה של פבלו אסקובר.

לפוסט המלא »
הגרפיטי הנחבא מעט מהעין, מעלה מסר חשוב של שוויון וחופש לתושבי הקומונה האפרו-קולומבינית אשר במשך שנים רבות הופלו לרעה.

קולומביה – "עיר האביב הנצחי"

אמנם הלילות בעיר מדיין היו מפוקפקים אולם הימים היו מרתקים!
הפעם חוש ההומור המשובח והיצירתיות המדהימה שייכים לפבלו אסקובר, ברון סמים ונרקו-טרוריסט מהאכזרים שידעה האנושות.
קראו על סיפורו המדהים של אסקובר ועל סיפורה המרגש של קומונה 13.

לפוסט המלא »
מצנחי רחיפה בצ'יקאמוצ'ה

קולומביה – מרחפים בין עבר להווה

בחלקו השני של מסענו בקולומביה, הגענו לפסטיבל העפיפונים שהתקיים ב- Villa de Leyva, עיירה קטנה וקסומה. בסמוך לעיירה נמצאים שרידיו של מאובן פליוזאורוס.
בעיירה סאן חיל, גלשנו במצנחי רחיפה מעל הקניון השני בעולם.

לפוסט המלא »
ציור קיר של אישה צעירה ופרפר

קולומביה

הנחיתה בקולומביה הציפה בי זיכרונות מרגשים מן העבר. לשמחתי שני המתבגרים שלי התאהבו במדינה המשוגעת והמיוחדת הזאת, באנשיה הצבעוניים ובתרבות המרתקת. לגמרי במקרה נקלענו לטקס ההשבעה ההיסטורי של נשיא קולומביה השנוי במחלוקת גוסטבו פטרו. שמענו את הקולות בעד ונגד ונשארנו עם תפילה בלב, שאנשיה של המדינה האהובה עלינו יזכו למנהיג טוב שיוביל אותם לחיי בטחון ושלווה.
במבחן הזמן, נראה שהמתנגדים אשר השמיעו קולם במחאה צדקו.

לפוסט המלא »
שחף וכפיר בשיעור גלישה

קוסטה ריקה

קוסטה ריקה – אחד המונחים שכדאי להכיר לפני ביקור בקוסטה ריקה הינו: ¡Pura Vida! פירושו המילולי: "חיים טהורים" אולם זוהי אינה סתם אמירה, זוהי דרך חיים!
חלקו הראשון במסע אל קוסטה ריקה ואוצרותיה

לפוסט המלא »
כפיר גולש במורד ההר

ניקרגואה

ניקרגואה – מדינה שידעה מלחמת אזרחים אלימה וקשה, עוני וסבל רב עליה למדנו בסיור שקיעה "ההיסטוריה האפלה"
טיול הרפתקאות אל הר הגעש הפעיל Cerro Negro וגלישה על לוח עץ במורדותיו.

לפוסט המלא »
שלושה תוכי ארה ארגמנית על ענף

הונדורס

הונדורס – חורבות קופן והצד האפל של שליטיה.
פרויקט שימור תוכי המקאו.
צלילות ושחיה עם שנורקל באי אוטילה וטרגדיית זיהום האוקיינוס.

לפוסט המלא »
טחן נקוד

מערכת שונית המחסום המסו – אמריקאית

מערכת שונית המחסום המסו-אמריקאית (MBRS או MAR) היא המערכת האקולוגית הגדולה ביותר של השונית באמריקה והשנייה בגודלה בעולם אחרי שונית המחסום הגדולה באוסטרליה. גודלה כ- 1,000 ק"מ מצפון חצי האי יוקטן במקסיקו ועד לחופי בליז, גואטמלה והונדורס. היא מרוחקת כ- 300 מטר מקו החוף ומורכבת מסדרה של שבע שוניות אלמוגים קשים ורכים המשמשים בתי גידול למגוון עצום של מינים ימיים.

לפוסט המלא »
במכתש של Volcán de Santa Ana יש לגונה בגווני טורקיז בהיר

אל סלבדור – שחר חדש מפציע

אל סלבדור – המדינה שהייתה מוכרת בגלל מלחמת האזרחים הקשה, אלימות ועוני רב, שינתה את פניה.
פגשנו אנשים ידידותיים וטובי לב.
השינוי ניכר בכל פינה במדינה הקטנה והיפה.
גם הפעם גולת הכותרת של מסענו היה ביקור בהר געש אשר במכתשו לגונה יפה בגווני טורקיז.

לפוסט המלא »
זריחה - קרן שמש ראשונה מאירה

גואטמלה

גואטמלה – טיקאל האתר הארכיאולוגי המרתק, ערים עתיקות, כפרים ססגוניים המשמרים על תרבות ומסורת. אגם אטיטילן הציורי,
הרי געש מרשימים וחוויות בלתי נשכחות

לפוסט המלא »
קוף עכביש

בליז

קרלוס, נהג המונית שלנו הכיר את הבירוקרטיה הכרוכה במעבר הגבול. הוא חייך בהבנה כשהדגשתי שעלינו לעצור במשרד ההגירה המקסיקני על מנת לקבל חותמת יציאה בדרכוננו.

לפוסט המלא »
מראה מיסטי שנוצר כאשר קרן שמש חודרת למערה ומאירה את השכבות העליונות של המים הצלולים.

מקסיקו – לצלול במסתורי הסנוטס

מקסיקו היא ביתם של כמה מאתרי הצלילה הייחודיים והמרתקים ביותר בעולם – אתרי צלילה ב- Cenotes. מרבית הסנוטס ממוקמים בחצי האי יוקטן.
הצוללים חווים תחושת ריחוף במרחב הקסום של מערות תת קרקעיות בנות אלפי שנה.
מרחב זה משלב תופעות טבע ייחודיות והיסטוריה מרתקת.

לפוסט המלא »
ציור קיר של פומה

מקסיקו

Ciudad de México "אמא, את מתרגשת?" כפיר שאל, מבטו חקר את פני. היססתי לרגע. מזה שעות אחדות תחושת בטן מבשרת רעות העיקה עלי. "אני מניחה

לפוסט המלא »
עיטם לבן ראש

ארצות הברית – ריצ'מונד

הגענו מוקדם לתחנה המרכזית, במטרה להספיק לשקול את תיקי הגב הכבדים ולעמוד בתור בתקווה לתפוס מקומות ישיבה מוצלחים. גשם החל לרדת. "מזל שהקדמנו!" חייכנו בהקלה,

לפוסט המלא »
מוזיאון האשליות בתל אביב-שחף כאילו אוכלת את כפיר מתוך צלחת

מסע חדש בפתח

החזרה לארץ הותירה אותנו מבולבלים ואומללים. נדמה היה שבשנתיים בהם נעדרנו הכל השתנה ללא היכר.
לאחר תקופת החלמה של בתנו, הבנו שנכון לנו לשוב אל המסע. הפעם אל צדו האחר של כדור הארץ, אל יבשת אמריקה.

לפוסט המלא »
ציור גרפיטי של ילד יושב על המדרכה וראשו מכוסה בדלי

לאוס – פרידה

המסע שלנו בלאוס הגיע אל קיצו. נפרדנו בעצב מחברינו היקרים.
נפרדנו מחפצנו הרבים, את חלקם מכרנו ואת חלקם תרמנו.
יצאנו למסע הארוך הביתה. מסע שנמשך שבעה ימים ארוכים ומטלטלים רגשית ופיזית.

לפוסט המלא »
בודהה

לאוס – חגיגות השנה החדשה

חגיגות השנה הבודהיסטית בלאוס, משלבות מסורות עתיקות לצד מסיבות מים פרועות רוויות אלכוהול ואוכל.
אחרי החגיגות ההמוניות, התפרצה מגפת הקורונה. לאחר תקופת סגר קצרה חזרנו לשגרה נפלאה.
היו אלו הימים האחרונים שלנו במדינה שהפכה להיות לנו לבית שני.

לפוסט המלא »
ספינת אור - בצורת דרקון לבן

לאוס – חגים ופסטיבלים

לאוס – מסורות עתיקות ומרתקות נשמרות לאורך דורות.
המקומיים מציינים ימים חשובים בלוח השנה הבודהיסטי וגם חגיגות האלווין, חג המולד והשנה האזרחית החדשה.
בלואנג פראבנג מתקיימים אירועי התרמה לבית החולים לילדים ופסטיבלים של אוכל ופולקלור מקומי.

לפוסט המלא »
גרפיטי של TONA HIDE N SEEK

לאוס – אמנות רחוב

במרחב הציבורי מפוזרות עבודותיו הייחודיות של האומן TONA.
יצאנו לחקור מיהו האמן ומהם המסרים אותם הוא מעביר באמצעות יצירותיו.

לפוסט המלא »
נזירים צועדים בלואנג פראבנג, לאוס בדרכם לקבל מנחות.

לאוס – מרגישים בבית

הזמן חלף ואנו הסתגלנו לחיים החדשים שלנו בלואנג פראבנג.
מיום ליום הכרנו טוב יותר את האזור ואת תושביו.
הכרנו מקומות יפים לטיול. מסעדות ובתי קפה לסעוד ולציין ימי הולדת.
מאפיות, שווקים, בתי ספר, חוגים, בתי חולים (לצערנו) ועוד.
במדריך "לאוס – מרגישים בבית", ריכזנו את המידע כדי לסייע למבקרים להרגיש בבית!

לפוסט המלא »
חותמת ויזה ללאוס בדרכון

לאוס – ויזה והארכת ויזה

כיצד להגיש בקשה לויזה ללאוס? ויזת תייר מונפקת עבור שלושים יום בלבד ומאפשרת כניסה אחת למדינה. תוקפה: שלושה חודשים מיום הוצאתה. לאורך שנים, ניתן היה

לפוסט המלא »
גדת המקונג, נטושה בתקופת מגיפת הקורונה

לאוס – זה קורה שהדרך מתמשכת…

רחובותיה של לואנג פראבנג התרוקנו. סגר הוכרז ותחושת אי וודאות הורגשה מסביב. מצאנו בית לשהות בו ומצאנו חברים חדשים.
חגגנו את ליל הסדר וציינו את יום השואה ויום הזיכרון לחללי צה"ל.
הזמן חלף בעצלתיים ואנו התלבטנו לאן ימשיך מסענו.

לפוסט המלא »
צילום של כובעים

לאוס

לאוס – הגענו אליה במטרה לחצות את הגבול לסין השכנה. אולם לאלוהי המסע היו תכניות אחרות עבורנו.
התאהבנו במדינה המיוחדת, בתושביה העדינים ובנופיה הקסומים.
באותם ימים לא ידענו שלאוס תהפוך עד מהרה לביתנו השני.
פרק ראשון במסענו המופלא בלאוס.

לפוסט המלא »
צב בסכנת הכחדה במרכז שימור שבים

ויטנאם

הנופים בוייטנאם הם מהיפים בדרום-מזרח אסיה.
מערות נטיפים, מפרץ הלונג בי הציורי. נופי לופ הג'יאנג המפורסם, הותירו אותנו נפעמים אל מול עוצמתו של הטבע.

לפוסט המלא »
קוף חושף שיניים

קמבודיה

מקדשי אנגקור המרשימים לאור זריחה. נחשפים מתוך הג'ונגל, מספרים היסטוריה מרתקת טבולה בדם.
העדות לעבר הרצחני של החמר רוז נמצא בכל פינה במדינה.

לפוסט המלא »
חולות לבנים וים בגוון טורקיז באי קופנגן

תאילנד-איים אבודים

איים אבודים? טוב נו, לא באמת… מעבר הגבול ממיאנמר לתאילנד עבר באופן חלק. ביציאה מאזור הגבול השתרך תור עצום של אנשים שהמתינו לבידוק בטחוני. אחד

לפוסט המלא »
ילדות מנפחות בלונים

מינאמר – תם אך לא נשלם

חלקו האחרון של מסענו במיאנמר. ביקרנו במקדשים עתיקים.
שמורות טבע קסומות.
חזרנו להיפרד מחברינו בינגון
והבטחנו לעצמנו שיום אחד נשוב למדינה המופלאה הזו בשנית.

לפוסט המלא »
דיג בתלבושת מסורתית מדגים שיטות דיג עתיקות

מיאנמר – המסע אל הלא נודע

הטרק הקסום אל אגם אינלה, מפגיש אותנו עם מסורות דייג עתיקות, כפריים ידידותיים ונופים מרהיבים.
בהמשך הכרנו את עברה המפואר של העיר בגאן, נחשפנו למסורות ולתרבות המרתקת.
משם יצאנו להכיר את הכפרים המרתקים של שבטי הצ'ין והנשים המקועקעות, זכינו לחוויות מרגשות ובלתי נשכחות.

לפוסט המלא »
צב ים ירוק

לצלול בדרום-מזרח אסיה

בים אנדמן, קו פיפי מושך צוללים בזכות מימיו הצלולים והחיים הימיים המגוונים שלו. חקרו שוניות אלמוגים תוססות ומערות תת-מימיות, שבהן אתם עשויים לפגוש בלהקות דגים צבעוניים. בנוסף, קו טאו, "אי הצבים" אשר במפרץ תאילנד, מציע מקלט לצבי ים ושלל אתרי שנורקלינג וצלילה המתאימים לצוללים מתחילים וותיקים כאחד. מה שהופך אותו ליעד שחובה לבקר בו לחקר תת ימי בדרום מזרח אסיה.

לפוסט המלא »
כפיר צולל במי הנהר הצלולים

תאילנד – צפון המדינה

מסענו בתאילנד המשיך צפונה, אל האזור ההררי הירוק והשלו.
יצאנו לטרק הראשון שלנו. טרק אל שבט הקארן.
ביקרנו בפינות חן בטבע הקסום והמשכנו לעיר הגבול Mae Sot, במטרה לחצות למיאנמר השכנה.

לפוסט המלא »
צילום תקריב של פסל הבודהה השוכב

תאילנד – המסע מתחיל

עם שוך ההתרגשות הראשונית, כל אחד מאתנו עבר תהליך של הסתגלות מרגש. לצד החוויה התרבותית, חווינו משברים וגעגועים אל החברים והמשפחה שהותרנו בארץ. עם הזמן התחלנו ליהנות מיופייה של תאילנד, מהאנשים המיוחדים שפגשנו ומהדברים הקטנים והטיפשיים שנקרו בדרכנו.

לפוסט המלא »
טביעות רגלינו בחולות ז'יז'וקה דה ז'ריקואקוארה, ברזיל 2017

יום אחד

הזרעים לקיומו של המסע המשפחתי שלנו בעולם, נזרעו בשלהי חורף 1993, כשיצאתי לטיול הגדול אחרי צבא. מאז יצאתי למסעות רבים אולם המסע הנוכחי, עם בני משפחתי, הוא אינו עוד מסע של נופים ותרבויות אלא מסע אל מעמקי הנפש וההוויה של כל אחד מאתנו, כשהעולם מסביב, משמש לנו תפאורה מושלמת של יופי טהור.

לפוסט המלא »