ארגנטינה – אל "ארץ בעלי הרגליים הענקיות"

טיול באזור מצריך תכנון מוקדם אולם אנחנו כדרכינו הנחנו לספונטניות להוביל אותנו גם במסע בפטגוניה היא "ארץ בעלי הרגליים הענקיות".

למדנו עליה תוך כדי תנועה וגילינו כמה היא נפלאה ומופלאה, בתולית ובלתי נשכחת.

מישורי פטגוניה הנפלאים

פטגוניה הוא המונח המתאר את האזור הדרומי ביותר של דרום אמריקה. אזור זה משותף לצ'ילה ולארגנטינה. החלק המערבי נמצא בשטחה של צ'ילה והחלק המזרחי שייך לארגנטינה. רכס הרי האנדים משמש כגבול טבעי חלקי, המפריד בין שני אזורים אלו.

בצד הארגנטינאי, המחוזות המרכיבים את צפון פטגוניה כוללים את מנדוזה, לה פמפה ובואנוס איירס, כל מחוזות ריו נגרו, נויקון וצ'ובוט. בעוד סנטה קרוז וטיירה דל פואגו מהוות את דרום פטגוניה.

מרבית האזור לא מיושב, הוא מציג נוף בראשית, בתולי ועוצמתי. ומהווה בית למגוון רב של בעלי חיים.

מקור השם פטגוניה

השם פטגוניה הוזכר לראשונה על ידי מגלה הארצות הפורטוגלי פרדיננד מגלן.

לפני כחמש מאות שנה, עמד מגלן בראש משלחת ספרדית בדרך לאיי הודו המזרחית, במהלך מסעו באוקיאנוס השקט, גילה מעבר בין אוקיני והגיע לאמריקה הדרומית.

האזכור הראשון לשם פטגוניה הוטבע על ידי מגלן ואנשי ציוותו כאשר חקרו את קו החוף של דרום היבשת ותצפתו על אנשים ענקים הגבוהים פי שניים מגובה האירופאי הממוצע.

אנטוניו פיגאפטה עוזרו של מגלן, ציין ביומן המסע של הספינה, את השם פטגאו כשם שמגלן כינה את הילידים. על אף שביומן המסע הוא לא ציין את ההסבר לבחירת השם, משערים שהוא גזר את השם מהמילה הספרדית Pata, כלומר רגל והמילה פטגוניה התפרשה כ"ארץ הרגליים הגדולות".

מאחר והאטימולוגיה של המילה מספרדית לא מסתדרת, יש מי שסבר שמגלן הושפע מרומן ספרדי שהתפרסם באותה העת והוא קיבל השראה מדמות ספרותית בשם פטגון שהזכירה לו את תושבי האזור.

שנים אחדות אחר כך, הכומר  פרנסיס פלטשר שהפליג בספינה עם החוקר פרנסיס דרייק, הזכיר מפגש עם ענקים. בהמשך גם מלחים אנגלים והולנדים תיארו את הילידים כענקים בעלי רגליים גדולות.

Los Antiguos

עיירת הגבול, שקטה ונעימה יחסית לערי גבול. עצרנו ב- ‎ Informes Subsecretaria De Turismo De Los Antiguos, על מנת לקבל מידע אודות המשך נסיעתנו המתוכננת דרומה.

בחור ידידותי קיבל את פנינו בלבביות. הוא נתן לנו מידע חיוני ומפות להמשך הדרך. על גבי המפות סימן נקודות עניין, תחנות דלק וקטעי כביש הרוסים, שזה בערך רובה הגדול של הדרך.

"איפה אפשר להחליף פסו ציליאני לפסו ארגנטינאי?" שאלתי לפתע בלי מחשבה מוקדמת. הוא סימן לנו במפה מינימרקט ומסעדה.

היה ברור לנו שלא נשוב לצ'ילה והחלטנו לנסות את מזלנו ולהחליף את כמות הפסו האדירה שנתקענו אתה. "עדיף ציפור אחת ביד מאשר שתיים על העץ" אמרתי לאיציק שהביט בי במבט אומלל. "אחרת נזרוק את כל תשע-מאות השקלים האלו לפח, שלא לדבר על העמלה המטורפת שחויבנו בבנק הצ'ילאני אשר כבר גבה מאתנו שבעים וחמש ₪ בגין אותה משיכה וזאת לפני המרת המטבע והעמלה שנשלם בבנק בישראל, נמיר ונגיד תודה רבה על מה שיתנו לנו!"

נסענו אל המינימרקט הקטן שסומן על המפה. כפיר ואני נגשנו להמיר את הכסף. הקופאית קיבלה אותנו בשמחה מוגזמת. לשאלתי אם ניתן להמיר אצלם את הפסו הצילאני לפסו ארגנטינאי ענתה בחיוב אולם רק כאשר הבוס שלה נמצא והוא מסתבר בחופשה ועתיד להגיע רק בצהרי יום המחרת כשאנו מתכננים להיות הרחק משם, אם ירצה הגורל כמובן ונצליח להתעורר מוקדם בבוקר.

"רק כדי שיהיה לי מושג כלשהו תוכלי לומר לי מהו שער ההמרה?"

היא רשמה לי על פתק קטן את הסכום וחזרה ואמרה "אבל רק כשהבוס נמצא זה אפשרי". הבטתי בשער וחישבתי בזריזות את הסכום. "המממ…" יצאנו משם.

בדרך אל הרכב, אמרתי לכפיר שזה ממש מוזר כי לפי שער ההמרה שהיא רשמה לנו, נראה שיכלנו להרוויח ולא להפסיד, קצת התבאסנו שהבוס לא היה.

נסענו לאפשרות הבאה שסומנה על המפה, המסעדה. שאלתי אם אפשר להמיר את כספנו לפסו ארגנטינאי. הפעם שער ההמרה שנאמר לנו היה מאוד נמוך, חמש-מאות ₪ הפסד! כפיר ואני הבטנו המומים זה בזה. "את בטוחה שזהו שער ההמרה?" שאלתי בייאוש, מנסה להזכיר לעצמי "עדיף ציפור אחת ביד מאשר שתיים על העץ'". היא הביטה מסביב, רכנה לעברי ולחשה בשקט. "תנסי בהמשך הרחוב, במלון."

הפעם איציק וכפיר עשו את דרכם לעבר המלון, אני שבתי אל הרכב והמתנתי בעייפות. הם חזרו קורנים מאושר, הם קיבלו שער המרה מצוין, כזה שכיסה גם את עמלות המשיכה ויותר.

השעה התאחרה והחלטנו לבלות את הערב בעיירה ולהמשיך בנסיעה רק למחרת בבוקר. הצטיידנו בכמות מזון ליומיים בסופרמרקט קטן ומבולגן ובדקנו מספר דירות פנויות. לבסוף בחרנו בדירה נעימה וזולה: Cabaña/Departamentos Oasis שלמרבה המזל הייתה פנויה.

Nora WhatsApp: ‎+5492976236417

למחרת הצלחנו לצאת רק בשעה 9:30 בבוקר, שעה מאוחר יותר מהמתוכנן. יום נסיעות ארוך ציפה לנו. הדרך דרומה התחילה בנסיעה בכביש סלול ונוח. עם התקדמות הנסיעה, החל הנוף להשתנות ויחד עימו גם איכות הכביש.

כביש 40 חוצה את פטגוניה הארגנטינאית דרומה ומתואר על ידי מטיילים רבים ככביש משעמם ומרדים. הנסיעה חולפת לאורך קילומטרים רבים בנוף מדברי, דליל באוכלוסייה ובצמחייה.

נהנינו מהנסיעה במישורים האינסופיים של המדבר הפטגוני, המציג נוף בראשית פראי ומרשים. לאורך מישורי פטגוניה ראינו עדרי גוואנקו, להקות ננדו, שועלים, מארות ועוד.

על אף הפיתוי לעצור למנוחה ולצילומים, המעטנו בהפסקות וצלחנו את הכביש מלא המהמורות בסבלנות רבה.

מיכל הדלק הלך והתרוקן. לאורך 450 קילומטר, לא ראינו ולו תחנת דלק אחת!

נהגנו במשך עשר שעות. ניווטנו בעזרת מפה אזורית אופליין של גוגל מפות, אותה השכלנו להוריד מבעוד מועד, אולם לא היה לנו מושג האם הנתונים המוצגים לנו מדויקים. לבסוף הבחנו בשילוט לתחנת דלק Estacion de Servicio Tres Lagos – YPF.

רוח חזקה נשבה כאשר הגענו לתחנת דלק נטושה למראה ורק חסר היה שתתנגן מוזיקת רקע מתוך סרט אימה כדי לתאר את התחושה שליוותה את המקום.

הצטיידנו במאפים היבשים האחרונים שנותרו על המדף, כדי להשתיק את הרעב המציק.

על אף השעה המאוחרת, היה עדיין אור ברקיע. נסענו בכביש לעבר אל צ'טלן וכשהגענו ירד כבר החושך על העיירה הקטנה.

El chaltén

העיירה הייתה עמוסה במבקרים. התחלנו להסתובב בעיירה הקטנה בניסיון למצוא מקום לינה במחיר שפוי.

השעה כבר הייתה מאוחרת, מרבית ההוסטלים היו מלאים. לבסוף מצאנו דירה פנויה ללילה אחד ב- Senderos Suites & Aparts.

למחרת בבוקר שכרנו שני חדרים ב- Hostería Confín Patagónico, החדרים נקיים מאוד, חמימים והמארחים נחמדים.

Claudia +5492966560466 (WhatsApp).

קיבלנו מידע על מסלולי טיול ומפות ב- Centro de Informes Turisticos.

מסלול Lago del Desierto

יצאנו מאל צ'לטן בנסיעה על כביש 23 לכיוון Lago del Desierto. בדרך אל האגם, נסענו בנוף ההרים עוצר נשימה. עצרנו ב-  Río De la Cascada ו- Chorrillo del Salto. במקום חנייה מסודר ומסלול הליכה קצר עד המפלים.

משם המשכנו בנסיעה עד Estancia Los Huemules וצפינו אל Glaciar Huemul.

אחר כך נסענו אל Mirador Laguna Cóndor  ולאחריו הגענו Muelle de embarque, Lago del Desierto.

האזור עשיר בנחלים, לגונות ומגוון רב של בעלי כנף כגון ברווזים, אווזים, ברבורים, עופות דורסים ועוד.

מזג האוויר הקר וטפטוף גשם החזיר אותנו אל העיירה מוקדם יותר מהמתוכנן. עצרנו לשתות שוקו חם ולאכול ואפל מתוק ב- La Waflería.

Fitz Roy

פיץ רוי מוכר גם בשם סרו צ'לטן (Cerro Chaltén). ההר ממוקם ליד הכפר אל צ'לטן, בשדה הקרח הפטגוני הדרומי, על הגבול בין ארגנטינה וצ'ילה ומתנשא לגובה 3,375 מטר.

חוקר ומגלה הארצות הארגנטינאי פרנסיסקו (פריטו) מורנו ראה את ההר לראשונה ב-2 במרץ 1877. הוא קרא לו פיץ רוי, על שם רוברט פיצרוי, שהיה קפטן של ספינת המחקר הבריטית "ביגל" ומיפה חלק גדול מקו החוף הפטגוני.

סרו פירושו בספרדית הר, וצ'לטן בשפת טהואלצ'ה של ילידי המקום ופירושו "ההר המעשן".

ישנם מספר מסלולים היוצאים מהעיירה אל Fitz Roy. בגלל צפי לתנאי מזג סוער בהמשך היום בחרנו במסלול קצר אל מרגלות ההר ויצאנו לדרך מוקדם בבוקר.

הטרק אל מרגלות פיץ רוי

מהעיירה יוצאים אל כביש 23 ונוסעים כ- 18 קילומטר עד rio Eléctrico. על גדת הנהר, ניתן להחנות את הרכב (אל תשאירו ברכב חפצי ערך) וחוזרים ברגל אל השער של Hosteria Pilar. נכנסים דרך הפתח להולכי רגל, הוא נמצא ליד השער למעבר מכוניות מעט נסתר מהעין. ממשיכים לעבר Hosteria Pilar, מאתרים את השלט המורה על השביל אל Fitz Roy. השביל מסודר וקל לניווט.

בדרך עוצרים ב- Mirador Piedras Blancas. משם ממשיכים אל Laguna de los Tres ול- Laguna Sucia. העלייה אל הלגונות ארוכה וקשה אולם כמו שאומרים בספרדית Vale la pena!

בשעות הבוקר המוקדמות זכינו למפגש עם מגוון חיות בר.

מזג האוויר היה בהיר, אולם כשהתחלנו לעלות בשביל התלול, עננים כבדים החלו לכסות את פסגת ההר, מזג האוויר התקרר וכשהגענו לבסוף לתצפית על Lagoon de los Tres שנמצאת למרגלות Fitz Roy, ערפילים כיסו אותה ושיוו לה מראה מיסטי.

החלטנו להמתין בתקווה שהעננים יתפזרו מעט ואכן כעבור זמן מה הצלחנו לראות את הלגונה היפה. כדי לצפות ב- Laguna Sucia, ירדנו לחוף Lagoon de los Tres ופנינו שמאלה, טיפסנו על הסלעים החלקלקים ואז היא נגלתה מול עיננו ברוב חן והדר.

El Calafate

אל קלפטה נמצאת בפטגוניה, על הגדה הדרומית של Lago Argentino, במרחק נסיעה של כ- 200 קילומטר מאל צ'לטן. הדרך עוברת לאורך Lago Viedma הקסום.

Lago Argentino

זהו אגם המים המתוקים הגדול ביותר בארגנטינה. האגם מפורסם בזכות קרחון פריטו מורנו הזורם אליו. האגם שוכן בתוך הפארק הלאומי Parque Nacional Los Glaciares, באזור השופע בקרחונים והוא מוזן ממי קרחונים שהפשירו על ידי מספר נהרות, מים מאגם ויידמה שזורמים מנהר לה-לאונה ומי ערוצים רבים מן ההרים באזור.

מקור השם אל קלפטה

קלפטה הוא השם הספרדי של שיח קטן בעל פרחים צהובים. פירותיו שימשו את הספרדים כסותם סדקים לספינותיהם כשהגיעו לראשונה לפטגוניה. שם הצמח קיבל  את המשמעות "סותם סדקים".

לפני בואו של האדם הלבן אל האזור, חיו שם שבטים ילידיים אשר התפרנסו מרעיית עדרי גואנקו.

לינה באל קלפטה

הגענו בשעת צהריים אל אל קלפטה. הגענו לאחת הדירות המומלצות בעיר אולם התברר לנו שהיא כבר הוזמנה. דירה אחרת הייתה מאובקת מאוד עם ריח מוזר ביותר. החלטנו לוותר עליה.

חלפנו על פני מלון חדש והחלטנו לבדוק אפשרות לינה במקום. לשמחתנו הייתה זמינות במלון שנפתח חודש קודם לכן. החדר גדול ויפה, נקי אך מעט יקר לתקציבנו אולם מצאנו אותו מתאים לצרכינו וכך התמקמנו במלון Destino Calafate.

ניצלנו את שעת אחר הצהרים לביקור בשמורת טבע עירונית הממוקמת לא רחוק מהמלון שלנו.

Reserva Laguna Nimez

בשמורה Reserva Laguna Nimez ישנו מסלול הליכה באורך של כ- 3 קילומטר. השמורה מהווה בית למגוון רב של בעלי כנף והיא גן עדן לצפרים וצלמי טבע.

Parque Nacional Los Glaciares

הפארק Parque Nacional Los Glaciares נוסד בשנת 1937 והוכרז בשנת 1981 על ידי אונסקו כאתר מורשת עולמית.

הקרחונים בפארק נוצרו לפני אלפי שנה והם עדות לקרח שכיסה את פני כדור הארץ בעידן הקרח.

רכישת כרטיס כניסה לפארק מעניקה הנחה של 50% בכניסה שנייה לפארק תוך 72 שעות.

באזור הדרומי של הפארק, נמצא קרחון פריטו מורנו. הוא מפורסם בזכות תנועתו המתמשכת, המייצרת תופעה מחזורית של התקדמות ונסיגה עם ניתוקים מרהיבים מחזית הקרח שלו.

ביקרנו בפארק פעמיים. ביום הראשון זכינו לסדרה ארוכה של התנתקות קרחונים המתנפצים אל המים ברעש מחריש אוזניים. ביום המחרת זכינו לכמות קטנה בלבד של התנקות קרחונים אולם גולת הכותרת של היום הייתה מסלול הליכה על הקרחון עצמו.

לאחר שנעלנו נעלי הליכה מיוחדות לצעידה על הקרח זכינו לראות את הקרחון המדהים מקרוב. את החוויה הזו קשה לתאר במילים או לצלם במצלמה. זוהי ללא ספק חוויה שנצרבה עמוקות בזיכרוננו.

לסיור יצאנו דרך Hielo&Aventura.

Puerto Deseado

חצינו את מישוריה פטגוניה בנסיעה שארכה שעות ארוכות עד Puerto Deseado, הגענו בשעת לילה מאוחרת לעיירה. המלונות המועטים היו מלאים עד אפס מקום. נאלצנו להתפשר על מקום לינה, אומנם היה זה מקום נקי ומטופח אולם לאחר שנקבו במחיר ואמרו שנוכל לשלם באשראי ללא עמלה, בבוקר הם שינו את דעתם וניצלו בצורה צינית ומבישה את העובדה שהיינו לחוצים במזומנים. הם דרשו סכום עמלה באשראי הזוי, בסופו של דבר שילמנו במזומן והסתדרנו. אולם המלצתי למגיעים לאזור, להצטייד במלאי מזומנים על מנת לא לשלם עמלות מוגזמות לתשלום בכרטיס אשראי.

אי הציפורים Isla de los Pájaros

כשביקר בחלק זה של פטגוניה, כתב צ'ארלס דרווין שמעולם לא ראה מקום כה מבודד כמו שפך הנהר והסביבה של פוארטו דסיאדו – הידוע אז כפורט דזירה.

יצאנו לסיור באי הציפורים דרך סוכנות Los Vikingos עם מדריכה שנטל, ביולוגית ימית המקדישה את חייה לפרויקט שימור ולחיבור הקהילה לשמירה על ערכי הטבע.

השייט עובר בחלק הפנימי של שפך דסאדו, במהלכו זכינו לתצפיות מרהיבות על מגוון חיות ימיות.

יצאנו מהמזח לכיוון שפך הנהר, צפינו על Chaffers Island באי שוכנת מושבת הפינגווינים הגדולה ביותר בשפך הדסאדו.

שנטל ניסתה לאתר במים הסוערים Commersons Dolphins, הנקראים בספרדית Tonina Overa אולם לצערנו באותו הבוקר הם לא הופיעו.

זיהנו מגוון רחב של ציפורים כגון Snowy sheathbill, King Cormorants, Rock Shag, Black oystercatcher, Steamer Duck ו- Red-legged Shag

המשכנו בניווט לכיוון פנים השפך עד ל- Barranca de los Cormoranes (איסלה אלנה). מקום הקינון האידיאלי ל- Cormorán Gris – ומינים של שחפים ואנפות חולקים את אותו בית גידול. הסירה האטה את מהירותה, שנטל הסבירה לנו על כל מין ומין שתצפתנו עליו.

בהמשך הגענו אל האי הארוך אשר על סלעיו נחו להקות אריות ים, South American Sea Lions.

כשהגענו אל Isla de los Pájaros". ירדנו מהסירה וסיירנו לאורך החוף, ראינו את ה- zampa -הצמחייה המכסה חלק משטח האי, מספקת הגנה לקנים של מושבת פינגווין מגלן. במרכז האי הצמחייה מועטה, ולכן הפינגווינים חופרים את הקינים שלהם מתחת לאדמה. זהו המקום היחיד בשפך הנהר בו מקנן קורמורן הביגואה, המתמחה בבניית קיניה בשיחים. ניתן לראות גם שחפי אצות.

חזרנו בשיט לאורך הגדה הצפונית של שפך הנהר.

ב-Isla Quiroga ולאורך Isla Quinta, ראינו Pato Vapor- מין של ברווז.

שטנו בסמוך לנמל המקומי, בו עוגנות ספינות דיג ומסחר גדולות, סיירנו ליד האתר בו נטרפה ספינת מלחמה אנגלית "HMS Swift" בשנת 1770. קורבטה 0ספינת מלחמה) זו התגלתה בתחילת שנות ה-80 על ידי קבוצת צעירים מקומית ומהווה את פרויקט ארכיאולוגיה תת-ימית ראשון בארגנטינה.

חזרה לברילוצ'ה

חזרנו לדירה היפה שלנו מול Lago Nahuel Huapi הקסום. במשך ימים אחדים נחנו מהמסע הארוך והקסום שלנו בפטגוניה, עיבדנו את החוויות והמראות המרהיבים שחלפנו על פניהם.

באחד הימים, שחף החליקה על הקרח במתחם Rapanui, בעוד אנו זללנו מלא הפה שוקולדים מתוקים וטעימים.

אוטובוס לעיר מנדוזה יוצא מ- Terminal Autobuses Bariloche.

מנדוזה

העיר מנדוזה מוכרת בעיקר בזכות היקבים ומרתפי היין שלה. היא נחשבת לבירת היין של ארגנטינה והספקית הראשית של יינות לרחבי ארגנטינה ויצואנית יין עיקרית. יש בה כ- 800 יקבים.

מנדוזה ממוקמת באזור מדברי עם בסה"כ 200 מ"ל גשם בשנה וכ- 320 ימי שמש בשנה. תנאים אלו גרמו לבנית מערכת תעלות משוכללת עוד מהתקופה הפרה-קולומביאנית, המובילה מי שלגים שנמסו, אל הכרמים הרבים. האדמה האיכותית מאפשרת גידול זני גפן איכותיים. האזור מוכר בזכות יין המלבק המופק מענבי המלבק שמוצאם בצרפת אולם התפתחו היטב באזור זה. לצד יין מלבק, מיצרים במנדוזה יינות נוספים כגון פינו נואר, בונרדה, קברנה סובניון, שרדונה, סובניון בלאן ועוד.

במנדוזה ניתן לשכור אופנים ולצאת למסלול העובר בין היקבים אולם בתקופה בה ביקרנו קיבלנו אזהרות רבות על מעשי שוד אלימים כנגד רוכבי אופנים במסלול והחלטנו לוותר.

הסתפקנו בביקור בשני יקבים בלבד.

Bodegas López

היקב Bodegas López נוסד בשנת 1898 ובמשך ארבע דורות מנוהל על ידי המשפחה המייסדת.

Bodega Argentina

היקב Bodega Argentina נוסד בשנת 1880, מנוהל על ידי המשפחה המייסדת. בסיור הפרטי הנכד סיפר לנו שהוא משלב בין עולם היין בעסק המשפחתי לבין אהבתו הגדולה למשחקי מחשב. חלומו לעזוב את היקב ולהיות מתכנת משחקי מחשב, מצב שמטיל צל כבד על המשך קיומו של היקב המשפחתי בעתיד.

בואנוס איירס

שכרנו דירה נהדרת בבואנוס איירס שהייתה סיום מושלם לביקור בארגנטינה. היא הייתה במיקום מושלם ואפשר לנו לצאת לטיולים רגליים בעיר או לנסוע במטרו שהיה במרחק צעדים ספורים בלבד.

בסופי שבוע העיר נעורה לחיים, בפארקים היו מופעי טנגו ושווקי אמנות.

Cataratas del Iguazú

מפלי האיגואסו נמצאים מצפון למחוז מיסיונס, על הגבול עם ברזיל. אחד המקומות המרהיבים ביותר באמריקה הלטינית!

מיקומו בלב הג'ונגל וכמות המים העצומה שזורמת בנהר ובמפלים הרבים, הופכים אותו לאתר בלתי נשכח וחובה לראות בכל טיול בארגנטינה.

הפארק Parque Nacional Iguazú נוצר בשנת 1934 והוכרז כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו בשנת 1984. בפארק מגוון רב של חיות בר.

הביקור במפלים בפעם השנייה היה נהדר בדיוק כמו בפעם הראשונה כשביקרנו בהם בשנת 2017, העוצמה והיופי של האתר כה מרשימים. נשארנו שם במשך שעות בוהים ביופי הצרוף ובעוצמה המדהימה של זרימת המים במפלים.

המפל המרשים ביותר ללא ספק הוא גרון השטן. המים זורמים בקול שאון ובעוצמה אל תוך מפל בגובה 82 מטר.

באתר מספר מסלולים העוברים בין המפלים השונים ומיצרים הזדמנות לצפות בחיי הבר. הנפוצים שבהם חוטמנים, קופים, תנינים, לטאות, צבי מים, דגים. פרפרים צבעוניים, מרחפים באוויר. מבקרים, ברי המזל יזכו לנוכחותו של היגואר. בנוסף הפארק הינו בית גידול לכ- 450 מינים של בעלי כנף.

מצאנו מקום לינה בדירה בעיר Puerta Iguasu. הדירה הייתה מעט מרוחקת מהמרכז אולם נמצאה בסמוך לאוטובוס לפארק Cataratas del Iguazú ובעלי הדירה היו נחמדים ומאוד מתחשבים.

המעבר לברזיל היה קליל. נסענו את המרחק הקצר באוטובוס מ- Cataratas del Iguazú אל פוז דו איגואסו.

התרגשנו לשוב אל ברזיל. המדינה בה החל מסענו המשפחתי בשנת 2017 והותיר בנו זיכרונות נפלאים ותשוקה לצאת למסע הגדול.