לוגו האתר יום אחד

קוסטה ריקה – שמורות טבע קסומות

Puerto Viejo de Talamanca

העיירה הציורית שוכנת על חוף הים הקריבי.

חיפוש אחר מקום לינה הניב תוצאה נפלאה Colina secreta glamping. המלון מרוחק מעט ונמצא במעבה יער גשם טרופי. זהו מלון משפחתי המנוהל על ידי משפחה ארגנטינאית מקסימה. יחידת הדיור LA CASA del ARTISTA בה התארחנו, מעוצבת בניחוח איטלקי מיוחד. על מנת להגיע אליה, היה עלינו לצעוד בשביל ביער ולחצות גשרים מעל פלגי מים.

בכל יום התעוררנו לתוך עולם קסום רוחש חיי בר סוערים. קופים ביקרו אותנו, צפרדעים קיפצו מתחת לרגלינו, מיני עכבישים בגדלים עצומים טוו את קוריהם סביב חלונות חדרינו ועוד.

צפרדע חץ ירוקה ושחורה עומדת על עלה
צפרדע חץ ירוקה-שחורה

Parque Nacional Cahuita

הפארק נמצא במרחק נסיעה קצר מ- Puerto Viejo de Talamanca, בעיירה Cahuita. הכניסה אינה כרוכה בתשלום. אולם המבקרים מתבקשים לתרום כרוחב ידם. הפארק יפיפייה! שביל מסודר מוביל אל חוף ים נפלא.

הפארק עשיר בחרקים, זוחלים, דו-חיים, קופים והוא מהווה גן עדן לציפורים.

עצלן דו-אצבע

עצלן דו-אצבע חמוד התמקם על עץ ברחוב הסמוך לפארק. הוא סיים לזלול ארוחה דשנה, התגרד במשך דקות ארוכות, התעייף ונרדם.

עצלן דו-אצבע מתגרד

תצפית על חיי הבר לאורך הכביש ל- Manzanillo

בנסיעה לאורך הכביש ל- Manzanillo צפינו במגוון רחב של ציפורים וקופים.

מ-Manzanillo ישנו מסלול רגלי שמגיע עד Punta Manzanillo אולם החלטנו לוותר. השמים היו אפורים ונראה היה שעוד מעט שוב ירד גשם.

הסתפקנו בביקור קצר באחד החופים הסמוכים. ב- Manzanillo חופים מהיפים שראינו בקוסטה ריקה.

San José

מצאנו את עיר הבירה San José למשעממת להחריד. למעט הזדמנות נפלאה להיפגש שוב עם חברתי רוני ומשפחתה לא ממש חיבבנו את העיר.

למבקרים בעיר מומלץ לבקר במוזיאון Museo del Jade. המוזיאון מציג אוסף של חפצים אנתרופולוגים, ארכיאולוגים, גיאולוגים ואבני ירקן.

העיר מהווה בסיס יציאה לביקור ב- Parque Nacional Volcán Poás.

Parque Nacional Volcán Poás

עומס תנועה כבד ביציאה מהעיר האריך את זמן הגעתנו לפארק בחצי שעה מעל המתוכנן. השמים הבהירים החלו להתכסות בעננים ומידי פעם החל טפטוף מציק. הצצתי בחשש לעבר פסגת ההר, מודעת היטב לטיפוס המיותר במידה והעננים יכסו את פסגתו.

כשהגענו לאתר, התברר לנו שהיה עלינו לרכוש כרטיסי כניסה באתר האינטרנט. בהיתי בקופאית באכזבה. היא חייכה אלי באהדה. "תחני בצד את הרכב ותחזרי אלי, אני אעזור לכם. הבעיה שהקבוצה הבאה תכנס רק בשעה 12:40 ואני לא בטוחה שיהיה אפשר לראות משהו. הפסגה מתחילה להתכסות בעננים." היא אמרה.

"ועכשיו אפשר לראות את המכתש?" שאלתי. "עכשיו עדיין אפשר" ענתה ושלפה את מכשיר הנייד שלה. היא הראתה לי את תמונה עדכנית מהמכתש. המראה היה כל כך יפה.

"כל כך קיוויתי לראות את המכתש." לחשתי בשקט.

"אני מבינה אותך, הגעת מרחוק במיוחד?" היא שאלה. הנהנתי בחיוב.

החניתי בזריזות בצד הדרך וחזרתי אליה.

בצענו הרשמה מהירה לאתר אולם האינטרנט קרס שוב ושוב "תשתית האינטרנט של חברת Claro לא יציבה במיוחד באזור הזה. אתם יכולים לבצע את התשלום דרך הנייד שלי" היא הציעה. שלב אחר שלב הדריכה אותנו בהתמצאות באתר, על מנת שלא נאבד זמן מיותר.

לבסוף הצלחנו לבצע את ההזמנה והתשלום. "חכי רגע" היא ביקשה ויצרה קשר עם עמיתיה. הקשבתי לשיחתה ועד מהרה הבנתי שהיא מנסה להכניס אותנו עם הקבוצה הנוכחית.

היא הסתובבה אלי בחיוך. "תשלמו בזריזות עבור החניה ותגיעו לכניסה לפארק, מצפים לכם שם." היא קרנה מאושר לנוכח שמחתנו.

מיהרנו פנימה והגענו בזמן לחלוקת הקסדות לראש ולהקרנת סרטון הבטיחות. משם צעדנו בשביל מסודר אל תצפית על המכתש.

העננים איימו להסתיר את הנוף הנפלא, הספקנו לצלם תמונות אחדות בטרם כיסו העננים את המכתש. הבטתי בתקווה שהעננים יתפזרו "הם יתפזרו! אל תדאגי, הרוח חזקה למדי" עודד אותי השומר שהבחין בהבעת פני.

דקות ספורות אחר כך העננים התפזרו ושוב נחשף המראה הקסום של המכתש. שאר שבילי הפארק היו סגורים למבקרים ואחרי עשרים דקות עשינו את דרכינו חזרה.

הגשם החל לרדת שוב. והערפל הקשה לפלס את דרכנו חזרה מההר, רוח קרה חדרה לעצמותינו אולם החוויה נחרתה בזיכרוננו לעד.

תצפית אל הלגונה בגוון טורקיז-תכלת של הר הגעש פואז
Volcán Poás

המעבורת ל- Montezuma

מ- San José נסענו לעיר Puntarenas, תכננו לעלות על המעבורת ל- Montezuma, אולם לספונטניות יש מחיר לשלם. הגענו בצהרי היום ומצאנו תור ארוך של רכבים ומשאיות שתכננו לחצות ואם לא די בכך הרי שהסתבר שהיה עלינו להזמין יום קודם כרטיסי נסיעה כדי לשמור מקום לרכב. הבטנו בייאוש בתור. ניסיתי לבדוק מהן האפשרויות העומדות לפנינו לאור העובדה שלא הייתה בידינו הזמנה. נהג משאית הבחין בי וירד מהקבינה. הוא הציג את עצמו ואמר "בואי אני אנסה לעזור לך." הוא ליווה אותי לאחד הסדרנים ובירר עבורי מה נוכל לעשות.

התבקשתי לעמוד בתור עם יתר הרכבים ובמידה ויישאר מקום פנוי על המעבורת נוכל לעלות. במידה ולא נאלץ להמתין למעבורת הבאה, שוב על בסיס מקום פנוי.

המתנו… הרכבים החלו להתקדם לאיטם לעבר המעבורת. אחד הסדרנים ניגש אלי והגיש לי כרטיס פלסטיק צהוב. נהג המשאית החביב כבר הכין אותי מבעוד מועד שאם אקבל כרטיס צהוב, אוכל לגשת לשלם על ההפלגה ואעלה על המעבורת הקרובה.

כחצי שעה אחר כך המעבורת הפליגה לדרכה. היה לנו מזל. הספקנו להגיע בשעות האור ולנסוע בדרכי העפר הבוציות לפני רדת החשיכה.

למתכננים לבקר ב- Montezuma, Tambor, Santa Teresa, Malpaís, Paquera או בחופי חצי האי Nicoya. חשוב להזמין מקום במעבורת בהקדם האפשרי ולא יאוחר מיום לפני ההפלגה המתוכננת, אחרת ההפלגה תהיה על בסיס מקום פנוי. בעונת התיירות העמוסה עלולים להמתין במשך שעות ארוכות או פשוט לא לעלות על המעבורת.

איך להגיע מעבורת מסן חוזה?

הנסיעה מ- San José לעיר Puntarenas, אורכת כשעתיים, בכביש המהיר (כביש אגרה).

יש להגיע ל- “Paseo de los Turistas,” הממוקם ממש בקצה העיירה Puntarenas. בגוגל מפות המיקום יופיע תחת השם “Naviera Tambor ferry

שעות יציאת המעבורת כדלקמן:

Puntarenas – Paquera: 7 AM, 10 AM, 12:30 PM, 3 PM, 6 PM
Paquera – Puntarenas: 6 AM, 10 AM, 12:30 PM, 3 PM, 5 PM

לרכישת כרטיסים: Quickpay CR website

אם בכל זאת איתרע מזלכם והגעתם ללא כרטיסים תאלצו להמתין בתור, לקבל כרטיס פלסטיק צהוב, לגשת למשרד הכרטיסים שנמצא מעבר לרחוב מרציף המעבורת. תמצאו אותו בצד ימין ותזהו אותו לפי שלט כחול גדול עם הכיתוב “BOLETERIA”.

Montezuma

Montezuma התגלתה כעיירה קטנה וחביבה, עמוסה מאוד בתיירים, ניסנו למצוא מלון או הוסטל אולם ספונטניות בסופי שבוע יכולה להיות בעיה רצינית. המשכנו בנסיעה לעבר Cabuya והתמקמנו במלון נחמד. למחרת יצאנו לפארק Reserva Natural Cabo Blanco.

Santa Tereza

מ- Montezuma המשכנו ל- Santa Tereza. דרך העפר הבוצית הייתה קשה למעבר. אולם הגברת ב- Waze המשיכה בעיקשות להדריך אותנו במסלול הבעייתי הזה עד שלבסוף הגענו לנהר.

סירבתי לחצות את הנהר. הוא נראה היה לי עמוק מידי. שני גברים מבוגרים למדי שצעדו לאורך הנהר האיצו בי לחצות. הם טענו שאין בעיה לחצות.

"זה הנהר היחידי שעלינו לחצות לכיוון Santa Tereza?" התעניינתי.

כשהבנתי שלפני ארבעה נהרות החלטתי לחזור לכביש הראשי ולהגיע מכיוון Cóbano. בדיעבד, הייתה זאת החלטה נכונה. מאוחר יותר, נודע לנו שהנהרות היו סוערים למדי בעקבות הגשמים הרבים שירדו לאחרונה ומספר רכבים נתקעו ונזקקו לחילוץ.

את Santa Tereza פחות חיבבנו. אולם למזלנו מצאנו מקום לינה מושלם עבורנו ב- Little Escape, מלון דירות חדש השייך למשפחה פולנית צעירה Emilia ו- Michal ושלושת ילדיהם המתוקים.

במרחק הליכה ניתן להגיע ל- Pescadería Mal País ולהצטייד בדגים טריים לארוחה דשנה.

מפגש עם דולפינים במהלך ההפלגה

יומיים אחרי כבר עשינו דרכינו חזרה לעבר המעבורת. שוב לא הזמנתי כרטיסים מבעוד מועד. באמת שניסיתי אולם חוקי מרפי פעלו לרעתי כאילו אמרו לי "הי, גברת ספונטניות! ממתי את מתארגנת מבעוד מועד?!"

האפליקציה נתקעה ולא אפשרה לי להזמין כרטיסים להפלגה. יצאנו בשעת בוקר מוקדמת. כשהגענו גילינו לשמחתנו שאנו שניים בתור וכך הצלחנו לעלות למעבורת ללא עיכובים מיותרים.

בהפלגת הבוקר ציפתה לנו הפתעה נעימה. לפתע הכרוז הכריז בקול נרגש: "דולפינים בצד ימין!" להקת דולפינים ליוותה אותנו כברת דרך ונעלמה לעבר האופק.

גשם שוב החל לרדת כשהגענו ליבשת והתחלנו את דרכנו לעבר Jaco.

Parque Nacional Carara

הכניסה לפארק כוללת שני חלקים וניתן לצפות בעיקר במגוון רחב של בעלי כנף. הצטרפנו לסיור מודרך בהנחייתו של Maurice Vasquez.

למדריך יש חיבה עמוקה ובלתי מוסברת לישראלים ועל אף שהיינו בקבוצה מעורבת הוא כרכר סביבנו, היה קצת מוזר ומצחיק. הוא עשיר בידע וצילם עבורנו דרך עדשת הטלסקופ שלו את בעלי החיים שפגשנו.

גחנתי לצלם את הגומצן החניתי, הוא הסווה את עצמו היטב בין צמחי היער והאדמה הבוצית. התקרבתי מעט יותר כדי להטיב את הצילום. Maurice דאג, "אל תתקרבי אליו יותר מידי. הוא מסוכן מאוד, למעשה זהו אחד הנחשים המסוכנים ביותר באזור."

גומצן חניתי, הינו מין של צפע הנפוץ במרכז אמריקה. הכשתו גורמת למוות מהיר. את שמו העניק לו מבנה ראשו המאורך כחנית.

הצלחנו לזהות על גזע עץ גבוה, אשמן חדקוני, מין של עטלף זעיר, פעיל בעיקר בשעות היום וניזון מיתושים, "זהו חברו הטוב של האדם." אמר לנו Maurice בחיוך.

Parque Nacional Manuel Antonio

פארק Parque Nacional Manuel Antonio מונגש ומטופח.

זהו אחד הפרקים הפופולריים ביותר בקרב תיירים בקוסטה ריקה.

רכישת הכרטיסים נעשית באתר האינטרנט בלבד ובעונת התיירות רצוי להזמין מקומות מוקדם ככל האפשר.

הגענו לפארק לפני השעה שמונה בבוקר. אוטובוסים עמוסים במבקרים כבר עמדו בתור בכניסה לפארק. התלבטנו האם שוב לקחת הדרכה או פשוט לחקור את השבילים המסודרים. מחירי ההדרכה בפארק היו גבוהים מאוד. החלטנו לוותר הפעם על ההדרכה. מצוידים בידע שרכשנו בהדרכות קודמות מפארקים אחרים בהם ביקרנו, נכנסנו לפארק והתחלנו לאתר את מקורות המזון של בעלי החיים אותם חיפשנו.

עד מהרה מצאנו שפע של בעלי חיים מסתתרים במעבה יער הגשם.

להקות קפוצ'ין לבני ראש התקוטטו מעל ראשינו, סרטנים חצו בריצה צידית מהירה את השבילים הבוציים. בעלי כנף הציצו מבין הענפים הסבוכים, פרפרים רפרפו בכנפיהם הכחולות, חרקים יצרו תצורות מעניינות על גזעי העצים. עדר קטן ומפוחד של איילי מזאמה אפורה חלף על פנינו במהירות. חוטמן חום תר באדמה הרטובה אחר מזון, מתעלם לחלוטין מנוכחותנו. קופי שאגן רעמה נהמו בזעף. עצלן דו-אצבע זלל להנאתו ועצלני תלת-אצבע (חום גרון) השקיפו אל האופק. מדי פעם מתנהלים לאיתם על ענפי העץ הדקים.

את מרכז תשומת ליבנו לכדה, אמא עצלנית ובנה התינוק השובב.

עצלן תלת-אצבע
Bradypus

את הסיור בחלק המונגש של הפארק סיימנו ברצועת חוף הים הנפלאה. לאחר מנוחה ותצפית בעצלן דו-אצבע שהתמקם על עץ נמוך בחוף, המשכנו בשביל מעגלי, בוצי וקשוח עמוק אל תוך יער הגשם.

בוחרים יעד חדש למסע

החודש חלף במהירות, מרבית הימים היו גשומים ויוקר המחיה גרם לנו לעשות "חשב מסלול מחדש". כולנו פה אחד, מיצינו את הביקור הגשום בקוסטה ריקה. נותר רק לבחור את היעד הבא. התכנית המקורית הייתה לחצות את הגבול לכיוון פנמה אולם לאחרונה, היא סבלה משביתות ומהומות. כבישים נסגרו לתנועה ונראה היה ששורר כאוס במדינה.

"בואו נטוס לקולומביה" הצעתי בהיסוס. כולם סקרו אותי במן מבט לא ברור.

"טוב" ענתה שחף ראשונה.

"אוקי" ענה איציק בסתמיות.

דממה. הבטנו בכפיר. הוא הביט בנו בחזרה "אני זורם" ענה בטון משועמם.

בדרכנו ל-San José, התקשרתי ל- Mauricio, סוכן הנסיעות שלנו מברזיל. "אני זקוקה לכרטיס טיסה הכי מהר שיש לך לבוגוטה." תוך דקות הוא חזר אלי. נרשמנו לטיסה שעמדה לעזוב תוך יומיים.

שוב נפרדת מחברתי הטובה

כשהגענו ל- San José, חברתי רוני ומשפחתה כבר המתינו לנו במלון הדירות Urban Green Hotel & Suites, הם הגיעו לעיר בירה, כדי שנוכל לבלות ביחד יומיים אחרונים לפני שנעזוב.

היומיים חלפו ביעף. הגיע זמן לומר שלום. אימצתי את רוני חזק אל ליבי ולחשתי על אוזנה "קוסטה ריקה לא הייתה נפלאה כל כך בלעדיכם!" הם יצאו לדרכם, חזרה לעבר Tamarindo, הבטתי ברכב המתרחק לאיטו. ליבי התכווץ בגעגוע. 'מי יודע כמה שנים יחלפו עד שניפגש שוב…'

טיסת הקונקשיין שלנו עמדה לצאת לפנות בוקר. הגענו מוקדם מידי לשדה התעופה, אולם זה אפשר לנו להתכנס איש, איש במחשבותיו.

הבטתי במשפחתי, הם נראו עייפים כל כך, כאילו אבק הדרכים אחז בהם וסירב לעזוב.

מרכז אמריקה הייתה שונה מכל מה שדמיינתי, קראתי או חשבתי. חששתי מעט מהשיבה לדרום אמריקה, אל הנופים המוכרים. אל הזיכרונות המרגשים. "מה יהיה אם הכל השתנה? ומה אם הקסם פג?"

קריאה אחרונה לקבוצה 5, לעלות לטיסה, קטעה את מחשבותיי. אספנו בזריזות את חפצינו המועטים ונעמדנו בתור הקצר.

"And so our journey in Central America comes to an end…"

חשבתי בעודי מדדה לאיטי לעבר השער.

Suddenly you just know it's time to start a new journey and trust the magic of beginnings

Mister Eckhart

אולי יעניין אותך גם...

אישה מקומית מקהילת הנשים הצוללות צלילה חופשית באי ג'ג'ו שבקוריאה

האי ג'ג'ו – אומנות הצלילה החופשית של נשות הים

באי ג'ג'ו הסמוך לחופיה של קוריאה הדרומית, התפתחה לאורך השנים קהילת נשים המכונות "האניאו" נשות הים. הן פיתחו מסורת צלילה חופשית לעומק ולצידה התפתחה מסורת ותרבות מרתקת הנמצאות בסכנת העלמות.
מי הן נשות הים המסתוריות? קראו במאמר

לפוסט המלא »
שחף מאופרת ולבושה כמאיקו

עולמן המסתורי של המאיקו והגיישה

ליפן מסורת תרבותית מרתקת וייחודית.
בתרבות המסורתית העכשווית תפקיד הגיישה להיות מעין מארחת על מנת להנעים את זמנו של הלקוח ולשחררו מטרדות היום. בנוסף, הן משמשות כמדריכות לתוך עולם התרבות היפני, בריקוד, נגינה או שירה, בטקסיות מסורתית ועוד.
גיישה מתחילה את הכשרתה לתפקיד בתור מאיקו, כאשר היא נערה צעירה בת 15. במשך 5 שנים היא מתמחה במגוון מקצועות אומנות.
עם סיום לימודיה היא תוכר כגיישה.
עולמן של המאיקו נראה נוצץ אולם ישנו צד אפל המעיב על חיי הזוהר שלהן.

לפוסט המלא »
ארה כחולה בביצות פנטנל - צולם בשנת 2017

ברזיל

היה זה ביקורינו השני בברזיל, נראה היה שזה סיום נאות למסע שהתחיל אי שם בשלהי קיץ 2017.
יקבים ועיירות ציוריות היוו תפאורה מושלמת לימים מרגשים.
עבורי זהו הביקור הרביעי במדינה היפה והקסומה ולראשונה בחיי הרגשתי שזהו, סוף סוף, אני יכולה להניח לה ולחקור מקומות חדשים.

לפוסט המלא »
תצפית על הקרחון פריטו מורנו

ארגנטינה – אל "ארץ בעלי הרגליים הענקיות"

מסע אל נופיה העוצמתיים של פטגוניה. טרקים בין לגונות טורקיז ותצפית על הר הפיץ רוי. תצפית על קרחון פריטו מורנו המכונה הקרחון המתנפץ ומסלול הליכה על הקרחון.
מופעי טנגו ברחוב ולסיום ביקור מרגש במפלי האיגואסו המרהיבים.

לפוסט המלא »
שלדג

צ'ילה

צ'ילה – פארקים ושמורות טבע יפות ומטופחות מציגות טבע עוצמתי, אגמים בגווני טורקיז ונהרות גועשים.
במסע ספונטני חצינו את הקרטרה אוסטרל. מסלול שבחלקו נוח לנהיגה וכולל מעבר במעבורות ובהמשכו מאתגר אך בלתי נשכח.

לפוסט המלא »
כוס המחילות עומד על גזע עץ

ארגנטינה

ארגנטינה – מולדת הטנגו, ארוחות אסדו ערב לחיך ויין משובח אל מול נופים עוצרי נשימה.
חלקו הראשון של המסע.

לפוסט המלא »
להקת פלמינגו ג'יימס

בוליביה

בוליביה הייתה הפתעת המסע שלנו. פתחנו בטיול באי השמש שבאגם טיטיקקה.
את השנה האזרחית החדשה קיבלנו בלה פאז. טיילנו בעמק הירח ובשוק המכשפות הקריפי.
זכינו למפגש מרגש עם הכורים במכרות פוטוסי, למדנו על אורח חייהם, עבודתם הקשה והאמונות שלהם.
ביקרנו בסלאר דה איוני הבלתי נשכח והלגונות ולסיום סיירנו ביקבים של בוליביה והרמנו לפרידה כוסית סינגני, המשקה הלאומי והמושלם של בוליביה

לפוסט המלא »
פסגת ההר הצעיר מתנשאת מעל חורבות העיר מאצ'ו פיצו

פרו

Chiclayo הצצתי בגוגל מפות, ככל שהאוטובוס התקרב לעיר Chiclayo, התחושה המבשרת רעות, גדלה והתעצמה בתוכי. כשהגענו לבסוף, שלוש שעות אחרי הזמן שנאמר לנו. מצאנו את

לפוסט המלא »
קוליברי ורוד-אוזן נוצץ

אקוודור

מעבר הגבול קולומביה אקוודור – Rumichaca International Bridge חצינו את גשר הידידות והגענו לכניסה למשרדי ההגירה בצד האקוודורי. התבשרנו שביום הקודם בוטלו תקנות הקורונה ואין

לפוסט המלא »
תוכי Orange-chinned Parakeet

קולומביה – זיכרונות ותקוות

חלקו האחרון של הביקור במדינה הכי אהובה עלי בעולם כולו: קולומביה!
בחלק זה של המסע, הציף אותי גל געגועים לחברים מהעבר. בקרנו בקאלי, פופאין, סן אגוסטין ופסטו.
בדרכנו לאקוודור, עצרנו לבקר בבזיליקת Santuario de Las Lajas היפיפייה.

לפוסט המלא »
אומיירה סנצ'ז כפי שהוצחה לפני מותה על ידי הצלם הצרפתי פרנק פורנייה

קולומביה – הטרגדיה בעקבות התפרצות הר הגעש רואיז

סיפורה הטראגי של הנערה הקולומביאנית אומיירה סנצ'ז בעקבות התפרצות הר הגעש בשנת 1985 הסעיר את העולם כולו. הצלם הצרפתי פרנק פורנייה הנציח אותה במצלמתו שעות אחדות לפני מותה. תמונתו האייקונית משמרת את זכרה ומספרת את הטרגדיה שלה ושל כפרה.

לפוסט המלא »
תצפית על פסגת הר הגעש רואיז

קולומביה – עמק הקפה

מעולם לא אהבתי את טעמו המריר של הקפה ובכל זאת, הקפה של קולומביה הצליח להרטיט את בלוטות הטעם שלי. אני נהנית לשאוף לקרבי את הארומה

לפוסט המלא »
כרבולתן הסלעים

קולומביה – שבוע בגן עדן

Jardín הכפר הצבעוני והפסטורלי לא היה בתכניות שלנו. כשהבטנו במפה כדי לתכנן את המשך טיולנו, הבנו שעל מנת להימנע משעות נסיעה ארוכות ומתישות, מוטב יהיה

לפוסט המלא »
תצפית על מאגר המים

קולומביה – העיירה הכי צבעונית בעולם!

סיפורה המרתק של העיירה גואטפה. עיירת תיירות יפיפייה וצבעונית אשר עלתה על המפה בזכות מונוליט גרניט המתנשא מעל מאגר מים קסום ומשקיף אל הכפרים באזור.
מגואטפה ניתן לצאת לסיור אל שרידי הכפר פניול ולהריסות האחוזה של פבלו אסקובר.

לפוסט המלא »
הגרפיטי הנחבא מעט מהעין, מעלה מסר חשוב של שוויון וחופש לתושבי הקומונה האפרו-קולומבינית אשר במשך שנים רבות הופלו לרעה.

קולומביה – "עיר האביב הנצחי"

אמנם הלילות בעיר מדיין היו מפוקפקים אולם הימים היו מרתקים!
הפעם חוש ההומור המשובח והיצירתיות המדהימה שייכים לפבלו אסקובר, ברון סמים ונרקו-טרוריסט מהאכזרים שידעה האנושות.
קראו על סיפורו המדהים של אסקובר ועל סיפורה המרגש של קומונה 13.

לפוסט המלא »
מצנחי רחיפה בצ'יקאמוצ'ה

קולומביה – מרחפים בין עבר להווה

בחלקו השני של מסענו בקולומביה, הגענו לפסטיבל העפיפונים שהתקיים ב- Villa de Leyva, עיירה קטנה וקסומה. בסמוך לעיירה נמצאים שרידיו של מאובן פליוזאורוס.
בעיירה סאן חיל, גלשנו במצנחי רחיפה מעל הקניון השני בעולם.

לפוסט המלא »
ציור קיר של אישה צעירה ופרפר

קולומביה

הנחיתה בקולומביה הציפה בי זיכרונות מרגשים מן העבר. לשמחתי שני המתבגרים שלי התאהבו במדינה המשוגעת והמיוחדת הזאת, באנשיה הצבעוניים ובתרבות המרתקת. לגמרי במקרה נקלענו לטקס ההשבעה ההיסטורי של נשיא קולומביה השנוי במחלוקת גוסטבו פטרו. שמענו את הקולות בעד ונגד ונשארנו עם תפילה בלב, שאנשיה של המדינה האהובה עלינו יזכו למנהיג טוב שיוביל אותם לחיי בטחון ושלווה.
במבחן הזמן, נראה שהמתנגדים אשר השמיעו קולם במחאה צדקו.

לפוסט המלא »
שחף וכפיר בשיעור גלישה

קוסטה ריקה

קוסטה ריקה – אחד המונחים שכדאי להכיר לפני ביקור בקוסטה ריקה הינו: ¡Pura Vida! פירושו המילולי: "חיים טהורים" אולם זוהי אינה סתם אמירה, זוהי דרך חיים!
חלקו הראשון במסע אל קוסטה ריקה ואוצרותיה

לפוסט המלא »
כפיר גולש במורד ההר

ניקרגואה

ניקרגואה – מדינה שידעה מלחמת אזרחים אלימה וקשה, עוני וסבל רב עליה למדנו בסיור שקיעה "ההיסטוריה האפלה"
טיול הרפתקאות אל הר הגעש הפעיל Cerro Negro וגלישה על לוח עץ במורדותיו.

לפוסט המלא »
שלושה תוכי ארה ארגמנית על ענף

הונדורס

הונדורס – חורבות קופן והצד האפל של שליטיה.
פרויקט שימור תוכי המקאו.
צלילות ושחיה עם שנורקל באי אוטילה וטרגדיית זיהום האוקיינוס.

לפוסט המלא »
טחן נקוד

מערכת שונית המחסום המסו – אמריקאית

מערכת שונית המחסום המסו-אמריקאית (MBRS או MAR) היא המערכת האקולוגית הגדולה ביותר של השונית באמריקה והשנייה בגודלה בעולם אחרי שונית המחסום הגדולה באוסטרליה. גודלה כ- 1,000 ק"מ מצפון חצי האי יוקטן במקסיקו ועד לחופי בליז, גואטמלה והונדורס. היא מרוחקת כ- 300 מטר מקו החוף ומורכבת מסדרה של שבע שוניות אלמוגים קשים ורכים המשמשים בתי גידול למגוון עצום של מינים ימיים.

לפוסט המלא »
במכתש של Volcán de Santa Ana יש לגונה בגווני טורקיז בהיר

אל סלבדור – שחר חדש מפציע

אל סלבדור – המדינה שהייתה מוכרת בגלל מלחמת האזרחים הקשה, אלימות ועוני רב, שינתה את פניה.
פגשנו אנשים ידידותיים וטובי לב.
השינוי ניכר בכל פינה במדינה הקטנה והיפה.
גם הפעם גולת הכותרת של מסענו היה ביקור בהר געש אשר במכתשו לגונה יפה בגווני טורקיז.

לפוסט המלא »
זריחה - קרן שמש ראשונה מאירה

גואטמלה

גואטמלה – טיקאל האתר הארכיאולוגי המרתק, ערים עתיקות, כפרים ססגוניים המשמרים על תרבות ומסורת. אגם אטיטילן הציורי,
הרי געש מרשימים וחוויות בלתי נשכחות

לפוסט המלא »
קוף עכביש

בליז

חגיגות בר המצווה לכפיר ביעד קסום ומרגש האי סן פדרו. לאחר צלילות מרתקות והמאתגרות בשונית המחסום המסו אמריקאית, הפלגנו לאי קולקר. נפעמנו מבתי הגידול הרבים והמגוונים באי ובים.
המשכנו לביקור מיוחד בפנים היבשת וחווינו טיולים מרהיבים אל עומק האדמה.

לפוסט המלא »
מראה מיסטי שנוצר כאשר קרן שמש חודרת למערה ומאירה את השכבות העליונות של המים הצלולים.

מקסיקו – לצלול במסתורי הסנוטס

מקסיקו היא ביתם של כמה מאתרי הצלילה הייחודיים והמרתקים ביותר בעולם – אתרי צלילה ב- Cenotes. מרבית הסנוטס ממוקמים בחצי האי יוקטן.
הצוללים חווים תחושת ריחוף במרחב הקסום של מערות תת קרקעיות בנות אלפי שנה.
מרחב זה משלב תופעות טבע ייחודיות והיסטוריה מרתקת.

לפוסט המלא »
ציור קיר של פומה

מקסיקו

Ciudad de México "אמא, את מתרגשת?" כפיר שאל, מבטו חקר את פני. היססתי לרגע. מזה שעות אחדות תחושת בטן מבשרת רעות העיקה עלי. "אני מניחה

לפוסט המלא »
עיטם לבן ראש

ארצות הברית – ריצ'מונד

הגענו מוקדם לתחנה המרכזית, במטרה להספיק לשקול את תיקי הגב הכבדים ולעמוד בתור בתקווה לתפוס מקומות ישיבה מוצלחים. גשם החל לרדת. "מזל שהקדמנו!" חייכנו בהקלה,

לפוסט המלא »
האגם בסנטרל פארק, העצים מסביב בצבעי שלכת אדום זהוב וירוק

ארצות הברית – ניו יורק

ניו יורק מרתקת ומיוחדת. נדמה שהעיר לא נחה לרגע. יש בה שלל מוזיאונים מרתקים. חנויות שוקולד מיוחדות וקונדיטוריות משובחות. הסנטרל פארק בצבעי שלכת נפלאים.
כל אלו ועוד מהווים תפאורה נהדרת לתחילת מסענו החדש ביבשת אמריקה.

לפוסט המלא »
מוזיאון האשליות בתל אביב-שחף כאילו אוכלת את כפיר מתוך צלחת

מסע חדש בפתח

החזרה לארץ הותירה אותנו מבולבלים ואומללים. נדמה היה שבשנתיים בהם נעדרנו הכל השתנה ללא היכר.
לאחר תקופת החלמה של בתנו, הבנו שנכון לנו לשוב אל המסע. הפעם אל צדו האחר של כדור הארץ, אל יבשת אמריקה.

לפוסט המלא »
ציור גרפיטי של ילד יושב על המדרכה וראשו מכוסה בדלי

לאוס – פרידה

המסע שלנו בלאוס הגיע אל קיצו. נפרדנו בעצב מחברינו היקרים.
נפרדנו מחפצנו הרבים, את חלקם מכרנו ואת חלקם תרמנו.
יצאנו למסע הארוך הביתה. מסע שנמשך שבעה ימים ארוכים ומטלטלים רגשית ופיזית.

לפוסט המלא »
בודהה

לאוס – חגיגות השנה החדשה

חגיגות השנה הבודהיסטית בלאוס, משלבות מסורות עתיקות לצד מסיבות מים פרועות רוויות אלכוהול ואוכל.
אחרי החגיגות ההמוניות, התפרצה מגפת הקורונה. לאחר תקופת סגר קצרה חזרנו לשגרה נפלאה.
היו אלו הימים האחרונים שלנו במדינה שהפכה להיות לנו לבית שני.

לפוסט המלא »
ספינת אור - בצורת דרקון לבן

לאוס – חגים ופסטיבלים

לאוס – מסורות עתיקות ומרתקות נשמרות לאורך דורות.
המקומיים מציינים ימים חשובים בלוח השנה הבודהיסטי וגם חגיגות האלווין, חג המולד והשנה האזרחית החדשה.
בלואנג פראבנג מתקיימים אירועי התרמה לבית החולים לילדים ופסטיבלים של אוכל ופולקלור מקומי.

לפוסט המלא »
גרפיטי של TONA HIDE N SEEK

לאוס – אמנות רחוב

במרחב הציבורי מפוזרות עבודותיו הייחודיות של האומן TONA.
יצאנו לחקור מיהו האמן ומהם המסרים אותם הוא מעביר באמצעות יצירותיו.

לפוסט המלא »
נזירים צועדים בלואנג פראבנג, לאוס בדרכם לקבל מנחות.

לאוס – מרגישים בבית

הזמן חלף ואנו הסתגלנו לחיים החדשים שלנו בלואנג פראבנג.
מיום ליום הכרנו טוב יותר את האזור ואת תושביו.
הכרנו מקומות יפים לטיול. מסעדות ובתי קפה לסעוד ולציין ימי הולדת.
מאפיות, שווקים, בתי ספר, חוגים, בתי חולים (לצערנו) ועוד.
במדריך "לאוס – מרגישים בבית", ריכזנו את המידע כדי לסייע למבקרים להרגיש בבית!

לפוסט המלא »
חותמת ויזה ללאוס בדרכון

לאוס – ויזה והארכת ויזה

כיצד להגיש בקשה לויזה ללאוס? ויזת תייר מונפקת עבור שלושים יום בלבד ומאפשרת כניסה אחת למדינה. תוקפה: שלושה חודשים מיום הוצאתה. לאורך שנים, ניתן היה

לפוסט המלא »
גדת המקונג, נטושה בתקופת מגיפת הקורונה

לאוס – זה קורה שהדרך מתמשכת…

רחובותיה של לואנג פראבנג התרוקנו. סגר הוכרז ותחושת אי וודאות הורגשה מסביב. מצאנו בית לשהות בו ומצאנו חברים חדשים.
חגגנו את ליל הסדר וציינו את יום השואה ויום הזיכרון לחללי צה"ל.
הזמן חלף בעצלתיים ואנו התלבטנו לאן ימשיך מסענו.

לפוסט המלא »
צילום של כובעים

לאוס

לאוס – הגענו אליה במטרה לחצות את הגבול לסין השכנה. אולם לאלוהי המסע היו תכניות אחרות עבורנו.
התאהבנו במדינה המיוחדת, בתושביה העדינים ובנופיה הקסומים.
באותם ימים לא ידענו שלאוס תהפוך עד מהרה לביתנו השני.
פרק ראשון במסענו המופלא בלאוס.

לפוסט המלא »
צב בסכנת הכחדה במרכז שימור שבים

וייטנאם

הנופים בוייטנאם הם מהיפים בדרום-מזרח אסיה.
מערות נטיפים, מפרץ הלונג בי הציורי. נופי לופ הג'יאנג המפורסם, הותירו אותנו נפעמים אל מול עוצמתו של הטבע.

לפוסט המלא »
קוף חושף שיניים

קמבודיה

מקדשי אנגקור המרשימים לאור זריחה. נחשפים מתוך הג'ונגל, מספרים היסטוריה מרתקת טבולה בדם.
העדות לעבר הרצחני של החמר רוז נמצא בכל פינה במדינה.

לפוסט המלא »
חולות לבנים וים בגוון טורקיז באי קופנגן

תאילנד-איים אבודים

איים אבודים? טוב נו, לא באמת… מעבר הגבול ממיאנמר לתאילנד עבר באופן חלק. ביציאה מאזור הגבול השתרך תור עצום של אנשים שהמתינו לבידוק בטחוני. אחד

לפוסט המלא »
ילדות מנפחות בלונים

מינאמר – תם אך לא נשלם

חלקו האחרון של מסענו במיאנמר. ביקרנו במקדשים עתיקים.
שמורות טבע קסומות.
חזרנו להיפרד מחברינו בינגון
והבטחנו לעצמנו שיום אחד נשוב למדינה המופלאה הזו בשנית.

לפוסט המלא »
דיג בתלבושת מסורתית מדגים שיטות דיג עתיקות

מיאנמר – המסע אל הלא נודע

הטרק הקסום אל אגם אינלה, מפגיש אותנו עם מסורות דייג עתיקות, כפריים ידידותיים ונופים מרהיבים.
בהמשך הכרנו את עברה המפואר של העיר בגאן, נחשפנו למסורות ולתרבות המרתקת.
משם יצאנו להכיר את הכפרים המרתקים של שבטי הצ'ין והנשים המקועקעות, זכינו לחוויות מרגשות ובלתי נשכחות.

לפוסט המלא »
צב ים ירוק

לצלול בדרום-מזרח אסיה

בים אנדמן, קו פיפי מושך צוללים בזכות מימיו הצלולים והחיים הימיים המגוונים שלו. חקרו שוניות אלמוגים תוססות ומערות תת-מימיות, שבהן אתם עשויים לפגוש בלהקות דגים צבעוניים. בנוסף, קו טאו, "אי הצבים" אשר במפרץ תאילנד, מציע מקלט לצבי ים ושלל אתרי שנורקלינג וצלילה המתאימים לצוללים מתחילים וותיקים כאחד. מה שהופך אותו ליעד שחובה לבקר בו לחקר תת ימי בדרום מזרח אסיה.

לפוסט המלא »
כפיר צולל במי הנהר הצלולים

תאילנד – צפון המדינה

מסענו בתאילנד המשיך צפונה, אל האזור ההררי הירוק והשלו.
יצאנו לטרק הראשון שלנו. טרק אל שבט הקארן.
ביקרנו בפינות חן בטבע הקסום והמשכנו לעיר הגבול Mae Sot, במטרה לחצות למיאנמר השכנה.

לפוסט המלא »
צילום תקריב של פסל הבודהה השוכב

תאילנד – המסע מתחיל

עם שוך ההתרגשות הראשונית, כל אחד מאתנו עבר תהליך של הסתגלות מרגש. לצד החוויה התרבותית, חווינו משברים וגעגועים אל החברים והמשפחה שהותרנו בארץ. עם הזמן התחלנו ליהנות מיופייה של תאילנד, מהאנשים המיוחדים שפגשנו ומהדברים הקטנים והטיפשיים שנקרו בדרכנו.

לפוסט המלא »
טביעות רגלינו בחולות ז'יז'וקה דה ז'ריקואקוארה, ברזיל 2017

יום אחד

הזרעים לקיומו של המסע המשפחתי שלנו בעולם, נזרעו בשלהי חורף 1993, כשיצאתי לטיול הגדול אחרי צבא. מאז יצאתי למסעות רבים אולם המסע הנוכחי, עם בני משפחתי, הוא אינו עוד מסע של נופים ותרבויות אלא מסע אל מעמקי הנפש וההוויה של כל אחד מאתנו, כשהעולם מסביב, משמש לנו תפאורה מושלמת של יופי טהור.

לפוסט המלא »
החז'נה החצוב בסלע הורדרד-אדמדם

אל אוצרותיה הקדומים של ירדן

מסע בעקבות תרבות עתיקה, אשר נעלמה אל חולות הזמן. הנבטים, שבט נוודים מסתורי שנדד וסחר לאורך דרך הבשמים והותיר אחריו את אחד המקומות היפים בעולם, העיר האבודה פטרה.
התחקינו אחר עקבותיהם המרתקים, בשמורת ואדי רם היפיפייה, דרך סיק אל בריד ופטרה, העיר באדום.

לפוסט המלא »