לוגו האתר יום אחד

קולומביה – עמק הקפה

מעולם לא אהבתי את טעמו המריר של הקפה ובכל זאת, הקפה של קולומביה הצליח להרטיט את בלוטות הטעם שלי. אני נהנית לשאוף לקרבי את הארומה הנפלאה, של פולי הקפה אשר גדלים בחוות המטופחות בעמק הקפה. זהו אזור גאוגרפי גדול מאוד, עם היסטוריה מרשימה ותרבות קפה מרתקת. קולומביה נחשבת למדינה מספר אחד בעולם בגידולי הקפה האיכותי שלה ובצדק!

הביקור שלנו בעמק הקפה, הותיר אותנו נפעמים.

Manizales

בירת מחלקת Caldas, באזור המכונה "eje cafetero" (אזור הקפה) נקראת Manizales.

מצאנו את העיר למשעממת למדי, למעט הלילה האחרון שבו חווינו 'טלנובלה' קולומביאנית במיטבה. הסיבה המרכזית להגעתנו לעיר הייתה הביקור הבלתי נשכח שלנו ב- Nevado del Ruiz, אשר ממוקם בלב אזור הקפה.

Nevado del Ruiz

הביקור בהר הגעש הפעיל Nevado del Ruiz, היה גולת הכותרת במסענו לאורך יבשת אמריקה. אומנם כל ביקור בהר געש גרם לנו להתרגשות עצומה אולם הפעם עמדנו נפעמים אל מול יופיו המדהים של ההר המכוסה בקרחון.

יצאנו לסיור עם אלחנדרו, ישראלי ממוצא ארגנטינאי שחי בקולומביה. הסיור בהדרכתו יוצא בימי שני וחמישי בלבד. הפעם, שלא כהרגלו, הוא החליט להקדים את מועד האיסוף מהמלונות לשעה ארבע לפנות בוקר במטרה להספיק להגיע לתצפית על ההר בשעת הזריחה. לאחרונה, מזג האוויר היה הפכפך והסיכוי לראות את ההר המעשן חשוף מעננים, היה עניין של מזל.

למזלנו הטוב, ההר ומזג האוויר לא אכזבו, כשהגענו לאחר שעת נסיעה בג'יפ, בדרך חתחתים, קרני שמש ראשונות כבר החלו להאיר את קו האופק. פסגת ההר המושלג הציצה לעברינו ואט אט נחשפה מלאת הוד והדר.

תצפית על פסגת הר הגעש רואיז
Nevado del Ruiz
Los Nevados National Park

ממול לנקודת התצפית נמצאת Laguna Negra. אור השחר העמום, שיווה למימיה מראה חום בוצי אולם כאשר השמש האירה מימיה הפכו שחורים.

Valle del frailejon

המשכנו בנסיעה לשמורת הטבע Valle del frailejon. שם חזינו במראהו המרשים של העמק המכוסה צמחי Espeletia grandiflora.

שיחקנו "מחבואים" והלכנו לאיבוד בין התפרחות הצהובות.

צמחי Espeletia grandiflora - frailejones.
Espeletia grandiflora – frailejones

הצמח המיוחד, מוכר גם בכינויי "big monks". בתי הגידול שלו נמצאים בוונצואלה, קולומביה ואקוודור. הצמח גדל ב- Páramo (מערכת אקולוגית של הטונדרה האלפינית).

למרבה הצער הוא בסכנת הכחדה בגלל עקירתו עבור הכשרת שטחים לחקלאות, בעיקר גידולי תפוחי אדמה.

העפלנו לגובה 4,000 מטר מעל פני הים. עד מהרה איציק וכפיר החלו להרגיש תסמיני מחלת גבהים. הם נטלו את הכדור לנטרול השפעת הגובה ונחו מעט על מנת לאפשר לגופם להסתגל כשהתאוששו התקדמנו.

Termales del Ruiz

טבלנו במי המעיינות החמים. ריח עז של גופרית עמד באוויר הקפוא. הנחתי למים החמים להרפות את גופי הדאב. הרמתי את מבטי ופגשתי במבטו של כפיר. הוא נראה שונה, שקט מידי. הוא אמר שאינו מרגיש טוב ויצא להתלבש. מיהרתי לצאת אחריו. נהג הג'יפ ששמר על חפצינו הבחין בנו ואמר שהוא הולך לקרוא למדריך.

אלחנדרו הגיע מיד ועזר לו לטפס החוצה מאזור הנהר, הוא הגיש לו מיכל חמצן ונשאר עמו להשגיח ולוודא שהוא מתאושש.

סימנתי לשחף, לצאת מהמים החמים והתחלתי להתלבש במהירות כדי לעלות למעלה ולבדוק את כפיר. שחף הגיעה אלי, חייכה את חיוכה הזוהר ושאלה מה קרה לכפיר.

התחלתי לומר לה שהוא לא מרגיש טוב ושאני ממהרת אליו, שתתארגן גם היא בזריזות ותצטרף אלינו. היא לא ענתה. הרמתי את מבטי. היא בהתה בי במבט מזוגג.

"אמא כואבות לי הרגליים". היא פלטה יבבה

"הרגליים שלי…" ואז נשרה עלי בכבדות.

הספקתי לאחוז בה ולמנוע ממנה להתרסק אל הקרקע הסלעית.

"תסתכלי אלי" צרחתי בבהלה. "שחף, אל תעצמי עיניים, תסתכלי אלי" הצמדתי אותה אלי, תומכת בראשה. עיניה התגלגלו בחוריהן.

שני צעירים מהקבוצה שלנו הבחינו במתחולל והגיעו אלינו בזריזות, הם הניחו תיק רך על הקרקע, כדי שאוכל להניח את ראשה בעדינות ולהרים את רגליה. ענבר, הרטיבה במים את פניה בעדינות, ואני סירבתי להניח לה לשקוע לתוך עילפון

"שחף, דברי אלי, את לא מתעלפת, את לא…" גוש מחנק עמד בגרוני, התגברתי בקושי רב על הדמעות שאיימו לפרוץ החוצה.

בינתיים, הבחור רץ להזעיק עזרה. אלחנדרו הגיע במהירות. הוא נשא אותה בזרועותיו על מנת להוציא אותה מאזור הנהר, האדים החמים שעלו מהמים, החום הכבד שנפלט מהקרקע והאוויר המצחין מגופרית לא הקלו על שחף. באותו רגע הבחנתי בכפיר מתקרב אלינו, נושא בידיו את מיכל החמצן בידיו. לא הצלחתי לעזור לאלחנדרו להרים את בתי. הוא ביקש שמישהו יעזור לו וכפיר מיד התייצב לסייע.

"לא אתה!" נזעק אלחנדרו. "אתה חייב לנוח!" הוא מיהר לטפס למעלה, אל הדרך הראשית, שם הנהגים כבר פרסו מגבות, וגלגלו מעיל שישמש ככרית כדי שאלחנדרו יוכל להניח את ראשה בעדינות. הרמנו את רגליה וכפיר הניח את המסכה על פניה כדי שתוכל לנשום חמצן נקי.

סוף סוף, שחף פקחה את עיניה היפות.

איציק הגיע מהבריכות בצדו המרוחק של הנהר, הוא חיבק את שניהם בחוזקה. החלטנו שעדיף ששלושתם לא ימשיכו בסיור אלא ייסעו בג'יפ למרגלות ההר, וינוחו בהשגחת הנהג, עד ששאר הקבוצה תצטרף אליהם.

Armero

המשכתי עם שאר הקבוצה אל הלגונות ומשם אל תצפית על נהר הגופרית, זהו שבר גיאולוגי שבו מפל עצום מפלס דרכו בעוצמה אל קניון רחב ידיים.

בתצפית למדנו על הטרגדיה הקשה של הכפר Armero בעקבות התפרצות הר הגעש בשנת 1985. עמדתי מול הנוף המרהיב והקשבתי לסיפורה הטראגי של הנערה אומיירה סנצ'ז שהתפרסם ברחבי העולם.

לאחר שהבטתי בתמונתה נזכרתי שבילדותי ראיתי במהדורת החדשות את הריאיון שנערך עמה.

ליצירת קשר: אלחנדרו מדריך בנוואדו דל רואיס, והמעיינות החמים: 573004303004+

טלנובלה קולומביאנית – קווים לדמותה

האירוע הבא תפס אותנו בשלוש לפנות בוקר.

אני מודה שהטקסטים הבאים נשמעו הרבה יותר מרגשים בספרדית, אבל אנסה בכל זאת לתרגם את הסצנה ולהישאר נאמנה ככל האפשר לדמויות ולאירועים.

קול חבטות, העיר אותי משנתי. האזנתי לרגע כדי להבין, מה קורה הפעם? שני הלילות הקודמים עברו עלינו בנעימים במלון המפנק שבחרנו לנו. הזיכרון של הלילות מהעיר Medllín, הדהד בראשי וצמרמורת חלפה במורד גווי.

"לא שוב!" לחשתי לחלל החדר החשוך.

רק אז גיליתי שהפעם אני האחרונה להתעורר.

הצטרפתי לחבורה שבהתה דרך חלון הזכוכית הגדול בחדרינו. מיד עודכנתי בפרטים: ברחוב מתחתינו, מריבה התגלעה בין שני גברים שתויים. האחד גבוה, שרירי ונראה מפחיד למדי חבט בזעם בגבר, נמוך ממנו בראש. הגבר הצנום ברח והתרחק בעוד אשתו עמדה חוצץ בגבורה בין שני הגברים הניצים.

בכי קורע לב נשמע.

לבקשת הקהל, התחלתי לתרגם את הנפשות הפועלות:

"בבקשה, בשביל אהבת אשתך, בשביל אהבת הבן שלך" אשתו של הגברתן אחזה בו. היא ליטפה והרגיעה, תוך כדי שהיא מתחננת בפניו להירגע ולהתרחק מהמקום.

הפגנת אהבתה לא הרשימה אותו, הוא המשיך לצעוק ולקלל…

אוקי, את החלק הזה לא תרגמתי על אף מחאות הקהל.

הרעש, הוציא את איש הביטחון של המלון החוצה, הוא ביקש מהם להירגע ולפנות את המקום לטובת מנוחת אורחי המלון.

מהחלון הסמוך, שכן עצבני צרח שוב ושוב בזעם "!respeto" (תכבדו).

כמה אירוני לצרוח "תכבדו!" כשכל הארוע התפרץ בגלל כבוד!

ראשים החלו מציצים בסקרנות מבעד לחלונות הבניינים הסמוכים. ניידת משטרה הוזמנה.

שני שוטרים יצאו ממנה באדישות, דשדשו לאיטם לעבר הגברים הניצים.

הבחור הנמוך והצנום, שנסוג עד כה מאימת הגברתן, הזדקף לפתע, תפס אומץ, התקדם במהירות לעברו ומבלי להסס, הנחית אגרוף אדיר הישר לתוך עינו של הגברתן.

השוטרים, קפאו על מקומם, נשותיהם צרחו באימה, הגברתן הגיב ביללה קורעת לב.

אנחנו עצרנו את נשמתנו.

השוטרים התעשתו וניגשו להפריד ביניהם בעוד הצנום המשיך לחבוט בפניו בזעם. "אני אהרוג אותך!" צרח וחבט "אני אהרוג אותך".

השוטרים מיהרו לאזוק אותו. בעוד הגברתן, נאנק מכאבים. אשתו מהרה אליו ביבבות, מנגבת באצבעותיה את הדם שטפטף מאפו בזרם הולך וגובר.

אשתו של האזוק, התחננה בפניה "קחי אותו לרופא."

מונית האטה את נסיעתה לקראתם.

אשת הגברתן עודדה אותו להיכנס למונית בקול תחנונים, "בוא אהובי, בוא חיים שלי" אולם הוא הסתובב על עקבותיו. הביט בייאוש סביבו.

"אתה היית כמו אח שלי" קרא לעבר הצנום בקול בוכים.

"אתה היית הלב שלי" המשיך בעוד הצנום הפנה אליו את גבו.

"אני תמכתי במשפחה שלך" קולו נסדק לרסיסים. "אתה…"

הצנום, אזוק בידיו מאחורי גבו, פנה לרכב לבן שחנה בסמוך לכניסה למלון.

הוא התחנן להיכנס לרכב "אני לא יכול לשמוע אותו!" זעק בדרמטיות אל השמיים

"תנו לי להיכנס לאוטו". פרץ ביבבות. "אני לא יכול יותר לשאת את זה…"

הנוכחים עמדו המומים נוכח הסצנה. איש לא זז.

"אני מעדיף למות ולא לשמוע אותו שוב" זעק בשנית הצנום בקול סדוק.

נהג המונית נבהל ופתח בנסיעה מהירה, נס על נפשו מתעלם מהעובדה שהדלת האחורית במוניתו פתוחה במקצת.

לא יכולתי להתאפק, פרצתי במחיאות כפיים סוערות! שוב קולומביה במיטבה, בדיוק כמו שאני אוהבת! 'אפשר סוף, סוף ללכת לישון?!'

הגברתן, המשיך לזעוק לעבר הצנום, בעוד אשת הצנום התחננה לאשת הגברתן "קחי אותו לטיפול רפואי! תמהרו!"

ניידת נוספת גלשה לאיטה במורד הרחוב, אחרי השתרכה אחת נוספת. מכל ניידת יצאו שני שוטרים. לאחר דיון קצר החליטו שאחד מהם ייקח את הגברתן וזוגתו לטיפול רפואי. בעוד השאר יישארו ויתחקרו את האירוע. הזוג נכנס לניידת ונסע משם.

נאנחתי בהקלה. "אפשר לחזור לישון" צייצתי בעייפות למשפחה, דוחקת בהם להניח לעמדתם בחלון.

אולם אז חל טוויסט חד בעלילה!

הצנום שוחרר מהאזיקים. הוא ניער ועיסה את ידיו קלות, והחל לשאת נאום חוצב להבות, בקולי קולות, על השתלשלות האירועים שגרם להתפרצות רגשות כה דרמטית.

השוטרים הקיפו אותו במעגל בעוד הוא עובר בניהם, מניח יד על כתפו של אחד, דוחף קלות את האחר, מדגים בתנועות ידיים מוגזמות את קורותיהם. סיפורו החל בחברות האמיצה שנרקמה בין השניים משחר ילדותם בשכונה בעיר Barranquilla, סיפורו נמשך דרך גיל הנעורים ועד לרגע שבו הם החליטו לבלות את חופשת סוף השבוע ב- Manizales. שני הזוגות יצאו לבלות בבר סמוך, הם חגגו ושתו אלכוהול (הרבה מידי לעניות דעתי) ו…

הצנום הנמיך לפתע את קולו והסתודד בשקט עם קהל מאזיניו.

"רגע, מה קורה פה?" חשבתי בעוד הוא ממשיך ומסתודד בשקט. "דווקא עכשיו בשיא המתח, הוא פתאום לוחש?!"

נראה היה שהשוטרים גילו כלפיו אמפתיה.

"זה לא מתקדם לשום מקום" נאנחתי. "הנה, עוד לילה לבן עומד לעבור על כוחותינו!" חשבתי בעגמומיות.

"אנחנו חוזרים ל- Barranquilla", קטע לפתע הצנום את שיחתם והורה לאשתו לעלות לחדרם ולארוז את חפציהם. היא תהתה אם הוא מסוגל לנהוג. "כן, אהובה שלי, חיים שלי אל תדאגי!" אמר מתנדנד מעט על מקומו.

היא נכנסה למלון. הוא לחץ את ידי השוטרים ההמומים ונפרד לשלום הסתובב ונכנס למלון בעקבות אשתו.

השוטרים המתינו דקות ארוכות בדממה ברחוב החשוך, לבסוף נכנסו לניידות ונסעו לדרכם. הזוג בחדר הסמוך לחדרינו, סיימו לארוז ברעש את חפציהם ויצאו לדרכם.

סוף סוף, השקט חזר אל קנו.

Hallucinatory – that's just the way everyday life is, in Colombia. All the time, you say to yourself, did I just see that?

Barbet Schroeder

אולי יעניין אותך גם...

שחף מאופרת ולבושה כמאיקו

עולמן המסתורי של המאיקו והגיישה

ליפן מסורת תרבותית מרתקת וייחודית.
בתרבות המסורתית העכשווית תפקיד הגיישה להיות מעין מארחת על מנת להנעים את זמנו של הלקוח ולשחררו מטרדות היום. בנוסף, הן משמשות כמדריכות לתוך עולם התרבות היפני, בריקוד, נגינה או שירה, בטקסיות מסורתית ועוד.
גיישה מתחילה את הכשרתה לתפקיד בתור מאיקו, כאשר היא נערה צעירה בת 15. במשך 5 שנים היא מתמחה במגוון מקצועות אומנות.
עם סיום לימודיה היא תוכר כגיישה.
עולמן של המאיקו נראה נוצץ אולם ישנו צד אפל המעיב על חיי הזוהר שלהן.

לפוסט המלא »
שלדג

צ'ילה

צ'ילה – פארקים ושמורות טבע יפות ומטופחות מציגות טבע עוצמתי, אגמים בגווני טורקיז ונהרות גועשים.
במסע ספונטני חצינו את הקרטרה אוסטרל. מסלול שבחלקו נוח לנהיגה וכולל מעבר במעבורות ובהמשכו מאתגר אך בלתי נשכח.

לפוסט המלא »
כוס המחילות עומד על גזע עץ

ארגנטינה

ארגנטינה – מולדת הטנגו, ארוחות אסדו ערב לחיך ויין משובח אל מול נופים עוצרי נשימה.
חלקו הראשון של המסע.

לפוסט המלא »
להקת פלמינגו ג'יימס

בוליביה

בוליביה הייתה הפתעת המסע שלנו. פתחנו בטיול באי השמש שבאגם טיטיקקה.
את השנה האזרחית החדשה קיבלנו בלה פאז. טיילנו בעמק הירח ובשוק המכשפות הקריפי.
זכינו למפגש מרגש עם הכורים במכרות פוטוסי, למדנו על אורח חייהם, עבודתם הקשה והאמונות שלהם.
ביקרנו בסלאר דה איוני הבלתי נשכח והלגונות ולסיום סיירנו ביקבים של בוליביה והרמנו לפרידה כוסית סינגני, המשקה הלאומי והמושלם של בוליביה

לפוסט המלא »
פסגת ההר הצעיר מתנשאת מעל חורבות העיר מאצ'ו פיצו

פרו

Chiclayo הצצתי בגוגל מפות, ככל שהאוטובוס התקרב לעיר Chiclayo, התחושה המבשרת רעות, גדלה והתעצמה בתוכי. כשהגענו לבסוף, שלוש שעות אחרי הזמן שנאמר לנו. מצאנו את

לפוסט המלא »
קוליברי ורוד-אוזן נוצץ

אקוודור

מעבר הגבול קולומביה אקוודור – Rumichaca International Bridge חצינו את גשר הידידות והגענו לכניסה למשרדי ההגירה בצד האקוודורי. התבשרנו שביום הקודם בוטלו תקנות הקורונה ואין

לפוסט המלא »
תוכי Orange-chinned Parakeet

קולומביה – זיכרונות ותקוות

חלקו האחרון של הביקור במדינה הכי אהובה עלי בעולם כולו: קולומביה!
בחלק זה של המסע, הציף אותי גל געגועים לחברים מהעבר. בקרנו בקאלי, פופאין, סן אגוסטין ופסטו.
בדרכנו לאקוודור, עצרנו לבקר בבזיליקת Santuario de Las Lajas היפיפייה.

לפוסט המלא »
אומיירה סנצ'ז כפי שהוצחה לפני מותה על ידי הצלם הצרפתי פרנק פורנייה

קולומביה – הטרגדיה בעקבות התפרצות הר הגעש רואיז

סיפורה הטראגי של הנערה הקולומביאנית אומיירה סנצ'ז בעקבות התפרצות הר הגעש בשנת 1985 הסעיר את העולם כולו. הצלם הצרפתי פרנק פורנייה הנציח אותה במצלמתו שעות אחדות לפני מותה. תמונתו האייקונית משמרת את זכרה ומספרת את הטרגדיה שלה ושל כפרה.

לפוסט המלא »
כרבולתן הסלעים

קולומביה – שבוע בגן עדן

Jardín הכפר הצבעוני והפסטורלי לא היה בתכניות שלנו. כשהבטנו במפה כדי לתכנן את המשך טיולנו, הבנו שעל מנת להימנע משעות נסיעה ארוכות ומתישות, מוטב יהיה

לפוסט המלא »
תצפית על מאגר המים

קולומביה – העיירה הכי צבעונית בעולם!

סיפורה המרתק של העיירה גואטפה. עיירת תיירות יפיפייה וצבעונית אשר עלתה על המפה בזכות מונוליט גרניט המתנשא מעל מאגר מים קסום ומשקיף אל הכפרים באזור.
מגואטפה ניתן לצאת לסיור אל שרידי הכפר פניול ולהריסות האחוזה של פבלו אסקובר.

לפוסט המלא »
הגרפיטי הנחבא מעט מהעין, מעלה מסר חשוב של שוויון וחופש לתושבי הקומונה האפרו-קולומבינית אשר במשך שנים רבות הופלו לרעה.

קולומביה – "עיר האביב הנצחי"

אמנם הלילות בעיר מדיין היו מפוקפקים אולם הימים היו מרתקים!
הפעם חוש ההומור המשובח והיצירתיות המדהימה שייכים לפבלו אסקובר, ברון סמים ונרקו-טרוריסט מהאכזרים שידעה האנושות.
קראו על סיפורו המדהים של אסקובר ועל סיפורה המרגש של קומונה 13.

לפוסט המלא »
מצנחי רחיפה בצ'יקאמוצ'ה

קולומביה – מרחפים בין עבר להווה

בחלקו השני של מסענו בקולומביה, הגענו לפסטיבל העפיפונים שהתקיים ב- Villa de Leyva, עיירה קטנה וקסומה. בסמוך לעיירה נמצאים שרידיו של מאובן פליוזאורוס.
בעיירה סאן חיל, גלשנו במצנחי רחיפה מעל הקניון השני בעולם.

לפוסט המלא »
ציור קיר של אישה צעירה ופרפר

קולומביה

הנחיתה בקולומביה הציפה בי זיכרונות מרגשים מן העבר. לשמחתי שני המתבגרים שלי התאהבו במדינה המשוגעת והמיוחדת הזאת, באנשיה הצבעוניים ובתרבות המרתקת. לגמרי במקרה נקלענו לטקס ההשבעה ההיסטורי של נשיא קולומביה השנוי במחלוקת גוסטבו פטרו. שמענו את הקולות בעד ונגד ונשארנו עם תפילה בלב, שאנשיה של המדינה האהובה עלינו יזכו למנהיג טוב שיוביל אותם לחיי בטחון ושלווה.
במבחן הזמן, נראה שהמתנגדים אשר השמיעו קולם במחאה צדקו.

לפוסט המלא »
שחף וכפיר בשיעור גלישה

קוסטה ריקה

קוסטה ריקה – אחד המונחים שכדאי להכיר לפני ביקור בקוסטה ריקה הינו: ¡Pura Vida! פירושו המילולי: "חיים טהורים" אולם זוהי אינה סתם אמירה, זוהי דרך חיים!
חלקו הראשון במסע אל קוסטה ריקה ואוצרותיה

לפוסט המלא »
כפיר גולש במורד ההר

ניקרגואה

ניקרגואה – מדינה שידעה מלחמת אזרחים אלימה וקשה, עוני וסבל רב עליה למדנו בסיור שקיעה "ההיסטוריה האפלה"
טיול הרפתקאות אל הר הגעש הפעיל Cerro Negro וגלישה על לוח עץ במורדותיו.

לפוסט המלא »
שלושה תוכי ארה ארגמנית על ענף

הונדורס

הונדורס – חורבות קופן והצד האפל של שליטיה.
פרויקט שימור תוכי המקאו.
צלילות ושחיה עם שנורקל באי אוטילה וטרגדיית זיהום האוקיינוס.

לפוסט המלא »
טחן נקוד

מערכת שונית המחסום המסו – אמריקאית

מערכת שונית המחסום המסו-אמריקאית (MBRS או MAR) היא המערכת האקולוגית הגדולה ביותר של השונית באמריקה והשנייה בגודלה בעולם אחרי שונית המחסום הגדולה באוסטרליה. גודלה כ- 1,000 ק"מ מצפון חצי האי יוקטן במקסיקו ועד לחופי בליז, גואטמלה והונדורס. היא מרוחקת כ- 300 מטר מקו החוף ומורכבת מסדרה של שבע שוניות אלמוגים קשים ורכים המשמשים בתי גידול למגוון עצום של מינים ימיים.

לפוסט המלא »
במכתש של Volcán de Santa Ana יש לגונה בגווני טורקיז בהיר

אל סלבדור – שחר חדש מפציע

אל סלבדור – המדינה שהייתה מוכרת בגלל מלחמת האזרחים הקשה, אלימות ועוני רב, שינתה את פניה.
פגשנו אנשים ידידותיים וטובי לב.
השינוי ניכר בכל פינה במדינה הקטנה והיפה.
גם הפעם גולת הכותרת של מסענו היה ביקור בהר געש אשר במכתשו לגונה יפה בגווני טורקיז.

לפוסט המלא »
זריחה - קרן שמש ראשונה מאירה

גואטמלה

גואטמלה – טיקאל האתר הארכיאולוגי המרתק, ערים עתיקות, כפרים ססגוניים המשמרים על תרבות ומסורת. אגם אטיטילן הציורי,
הרי געש מרשימים וחוויות בלתי נשכחות

לפוסט המלא »
קוף עכביש

בליז

קרלוס, נהג המונית שלנו הכיר את הבירוקרטיה הכרוכה במעבר הגבול. הוא חייך בהבנה כשהדגשתי שעלינו לעצור במשרד ההגירה המקסיקני על מנת לקבל חותמת יציאה בדרכוננו.

לפוסט המלא »
מראה מיסטי שנוצר כאשר קרן שמש חודרת למערה ומאירה את השכבות העליונות של המים הצלולים.

מקסיקו – לצלול במסתורי הסנוטס

מקסיקו היא ביתם של כמה מאתרי הצלילה הייחודיים והמרתקים ביותר בעולם – אתרי צלילה ב- Cenotes. מרבית הסנוטס ממוקמים בחצי האי יוקטן.
הצוללים חווים תחושת ריחוף במרחב הקסום של מערות תת קרקעיות בנות אלפי שנה.
מרחב זה משלב תופעות טבע ייחודיות והיסטוריה מרתקת.

לפוסט המלא »
ציור קיר של פומה

מקסיקו

Ciudad de México "אמא, את מתרגשת?" כפיר שאל, מבטו חקר את פני. היססתי לרגע. מזה שעות אחדות תחושת בטן מבשרת רעות העיקה עלי. "אני מניחה

לפוסט המלא »
עיטם לבן ראש

ארצות הברית – ריצ'מונד

הגענו מוקדם לתחנה המרכזית, במטרה להספיק לשקול את תיקי הגב הכבדים ולעמוד בתור בתקווה לתפוס מקומות ישיבה מוצלחים. גשם החל לרדת. "מזל שהקדמנו!" חייכנו בהקלה,

לפוסט המלא »
האגם בסנטרל פארק, העצים מסביב בצבעי שלכת אדום זהוב וירוק

ארצות הברית – ניו יורק

ניו יורק מרתקת ומיוחדת. נדמה שהעיר לא נחה לרגע. יש בה שלל מוזיאונים מרתקים. חנויות שוקולד מיוחדות וקונדיטוריות משובחות. הסנטרל פארק בצבעי שלכת נפלאים.
כל אלו ועוד מהווים תפאורה נהדרת לתחילת מסענו החדש ביבשת אמריקה.

לפוסט המלא »
מוזיאון האשליות בתל אביב-שחף כאילו אוכלת את כפיר מתוך צלחת

מסע חדש בפתח

החזרה לארץ הותירה אותנו מבולבלים ואומללים. נדמה היה שבשנתיים בהם נעדרנו הכל השתנה ללא היכר.
לאחר תקופת החלמה של בתנו, הבנו שנכון לנו לשוב אל המסע. הפעם אל צדו האחר של כדור הארץ, אל יבשת אמריקה.

לפוסט המלא »
ציור גרפיטי של ילד יושב על המדרכה וראשו מכוסה בדלי

לאוס – פרידה

המסע שלנו בלאוס הגיע אל קיצו. נפרדנו בעצב מחברינו היקרים.
נפרדנו מחפצנו הרבים, את חלקם מכרנו ואת חלקם תרמנו.
יצאנו למסע הארוך הביתה. מסע שנמשך שבעה ימים ארוכים ומטלטלים רגשית ופיזית.

לפוסט המלא »
בודהה

לאוס – חגיגות השנה החדשה

חגיגות השנה הבודהיסטית בלאוס, משלבות מסורות עתיקות לצד מסיבות מים פרועות רוויות אלכוהול ואוכל.
אחרי החגיגות ההמוניות, התפרצה מגפת הקורונה. לאחר תקופת סגר קצרה חזרנו לשגרה נפלאה.
היו אלו הימים האחרונים שלנו במדינה שהפכה להיות לנו לבית שני.

לפוסט המלא »
ספינת אור - בצורת דרקון לבן

לאוס – חגים ופסטיבלים

לאוס – מסורות עתיקות ומרתקות נשמרות לאורך דורות.
המקומיים מציינים ימים חשובים בלוח השנה הבודהיסטי וגם חגיגות האלווין, חג המולד והשנה האזרחית החדשה.
בלואנג פראבנג מתקיימים אירועי התרמה לבית החולים לילדים ופסטיבלים של אוכל ופולקלור מקומי.

לפוסט המלא »
גרפיטי של TONA HIDE N SEEK

לאוס – אמנות רחוב

במרחב הציבורי מפוזרות עבודותיו הייחודיות של האומן TONA.
יצאנו לחקור מיהו האמן ומהם המסרים אותם הוא מעביר באמצעות יצירותיו.

לפוסט המלא »
נזירים צועדים בלואנג פראבנג, לאוס בדרכם לקבל מנחות.

לאוס – מרגישים בבית

הזמן חלף ואנו הסתגלנו לחיים החדשים שלנו בלואנג פראבנג.
מיום ליום הכרנו טוב יותר את האזור ואת תושביו.
הכרנו מקומות יפים לטיול. מסעדות ובתי קפה לסעוד ולציין ימי הולדת.
מאפיות, שווקים, בתי ספר, חוגים, בתי חולים (לצערנו) ועוד.
במדריך "לאוס – מרגישים בבית", ריכזנו את המידע כדי לסייע למבקרים להרגיש בבית!

לפוסט המלא »
חותמת ויזה ללאוס בדרכון

לאוס – ויזה והארכת ויזה

כיצד להגיש בקשה לויזה ללאוס? ויזת תייר מונפקת עבור שלושים יום בלבד ומאפשרת כניסה אחת למדינה. תוקפה: שלושה חודשים מיום הוצאתה. לאורך שנים, ניתן היה

לפוסט המלא »
גדת המקונג, נטושה בתקופת מגיפת הקורונה

לאוס – זה קורה שהדרך מתמשכת…

רחובותיה של לואנג פראבנג התרוקנו. סגר הוכרז ותחושת אי וודאות הורגשה מסביב. מצאנו בית לשהות בו ומצאנו חברים חדשים.
חגגנו את ליל הסדר וציינו את יום השואה ויום הזיכרון לחללי צה"ל.
הזמן חלף בעצלתיים ואנו התלבטנו לאן ימשיך מסענו.

לפוסט המלא »
צילום של כובעים

לאוס

לאוס – הגענו אליה במטרה לחצות את הגבול לסין השכנה. אולם לאלוהי המסע היו תכניות אחרות עבורנו.
התאהבנו במדינה המיוחדת, בתושביה העדינים ובנופיה הקסומים.
באותם ימים לא ידענו שלאוס תהפוך עד מהרה לביתנו השני.
פרק ראשון במסענו המופלא בלאוס.

לפוסט המלא »
צב בסכנת הכחדה במרכז שימור שבים

ויטנאם

הנופים בוייטנאם הם מהיפים בדרום-מזרח אסיה.
מערות נטיפים, מפרץ הלונג בי הציורי. נופי לופ הג'יאנג המפורסם, הותירו אותנו נפעמים אל מול עוצמתו של הטבע.

לפוסט המלא »
קוף חושף שיניים

קמבודיה

מקדשי אנגקור המרשימים לאור זריחה. נחשפים מתוך הג'ונגל, מספרים היסטוריה מרתקת טבולה בדם.
העדות לעבר הרצחני של החמר רוז נמצא בכל פינה במדינה.

לפוסט המלא »
חולות לבנים וים בגוון טורקיז באי קופנגן

תאילנד-איים אבודים

איים אבודים? טוב נו, לא באמת… מעבר הגבול ממיאנמר לתאילנד עבר באופן חלק. ביציאה מאזור הגבול השתרך תור עצום של אנשים שהמתינו לבידוק בטחוני. אחד

לפוסט המלא »
ילדות מנפחות בלונים

מינאמר – תם אך לא נשלם

חלקו האחרון של מסענו במיאנמר. ביקרנו במקדשים עתיקים.
שמורות טבע קסומות.
חזרנו להיפרד מחברינו בינגון
והבטחנו לעצמנו שיום אחד נשוב למדינה המופלאה הזו בשנית.

לפוסט המלא »
דיג בתלבושת מסורתית מדגים שיטות דיג עתיקות

מיאנמר – המסע אל הלא נודע

הטרק הקסום אל אגם אינלה, מפגיש אותנו עם מסורות דייג עתיקות, כפריים ידידותיים ונופים מרהיבים.
בהמשך הכרנו את עברה המפואר של העיר בגאן, נחשפנו למסורות ולתרבות המרתקת.
משם יצאנו להכיר את הכפרים המרתקים של שבטי הצ'ין והנשים המקועקעות, זכינו לחוויות מרגשות ובלתי נשכחות.

לפוסט המלא »
צב ים ירוק

לצלול בדרום-מזרח אסיה

בים אנדמן, קו פיפי מושך צוללים בזכות מימיו הצלולים והחיים הימיים המגוונים שלו. חקרו שוניות אלמוגים תוססות ומערות תת-מימיות, שבהן אתם עשויים לפגוש בלהקות דגים צבעוניים. בנוסף, קו טאו, "אי הצבים" אשר במפרץ תאילנד, מציע מקלט לצבי ים ושלל אתרי שנורקלינג וצלילה המתאימים לצוללים מתחילים וותיקים כאחד. מה שהופך אותו ליעד שחובה לבקר בו לחקר תת ימי בדרום מזרח אסיה.

לפוסט המלא »
כפיר צולל במי הנהר הצלולים

תאילנד – צפון המדינה

מסענו בתאילנד המשיך צפונה, אל האזור ההררי הירוק והשלו.
יצאנו לטרק הראשון שלנו. טרק אל שבט הקארן.
ביקרנו בפינות חן בטבע הקסום והמשכנו לעיר הגבול Mae Sot, במטרה לחצות למיאנמר השכנה.

לפוסט המלא »
צילום תקריב של פסל הבודהה השוכב

תאילנד – המסע מתחיל

עם שוך ההתרגשות הראשונית, כל אחד מאתנו עבר תהליך של הסתגלות מרגש. לצד החוויה התרבותית, חווינו משברים וגעגועים אל החברים והמשפחה שהותרנו בארץ. עם הזמן התחלנו ליהנות מיופייה של תאילנד, מהאנשים המיוחדים שפגשנו ומהדברים הקטנים והטיפשיים שנקרו בדרכנו.

לפוסט המלא »
טביעות רגלינו בחולות ז'יז'וקה דה ז'ריקואקוארה, ברזיל 2017

יום אחד

הזרעים לקיומו של המסע המשפחתי שלנו בעולם, נזרעו בשלהי חורף 1993, כשיצאתי לטיול הגדול אחרי צבא. מאז יצאתי למסעות רבים אולם המסע הנוכחי, עם בני משפחתי, הוא אינו עוד מסע של נופים ותרבויות אלא מסע אל מעמקי הנפש וההוויה של כל אחד מאתנו, כשהעולם מסביב, משמש לנו תפאורה מושלמת של יופי טהור.

לפוסט המלא »