קולומביה – זה לא שנהיה קל יותר, זה אנחנו שהפכנו מנוסים יותר.

Medellín, El Poblado

השכונה התוססת La Comuna 14 – El Poblado, מוכרת גם בשם Milla de Oro.

את ארבעת הלילות שעברו עלינו בשכונה הזאת כנראה לא נשכח לעולם.

Life is full of surprises, some good, some not so good

Pablo Escobar

אילו רק הייתי פוקחת עיני בזמן, יתכן והייתי מבחינה ברמז המקדם שהיקום שלח אלי כבר בשמו של המקום: סוי לא קל

תרגום מספרדית: אני מקומי
תרגום המשלב משחק מילים בעברית וספרדית ורמז מקדם: אני לא קל!

אחרי שהתרגלנו לאבק הדרכים, החלטתנו שהפעם נתפנק בטיסת פנים ונחסוך מעצמנו החלפת אוטובוסים ו- mas o menos שמונה עשרה שעות נסיעה באוטובוס, זמן קולומביה כמובן! כלומר זה יכול לקחת גם הרבה, הרבה יותר שעות!

שום דבר, לא הכין אותנו לבאות…

הטיסה שארכה שעה וחצי, חלפה בנעימים. מזג האוויר היה מושלם. נהג המונית שהסיע אותנו משדה התעופה Jose Maria Cordova International Airport אל העיר Medllín, דאג שהנסיעה תהיה חווייתית ומגניבה.
לשם שינוי, הזמנו מבעוד מועד מקום בהוסטל ולא השארנו זאת ליד הגורל, כהרגלי בקודש.

בעקבות המלצה של אחת המשפחות המטיילות, בקבוצת WhatsApp כלשהי, הזמנו דירה ב- Hostel Soy Local. ירדנו בפינת הרחוב Carrera 34 ו- Calle 10. הדפנו את הקבצנים ששעטו לעברינו מכל עבר כמו להקת צבועים המשחרת לטרפה וצעדנו בזריזות כארבעים מטרים עד להוסטל.

הצוות בהוסטל מאוד ידידותי! התקבלנו בחמימות לטינית אופיינית.

הזמנתי דירה עבור ארבע נפשות, הכי זולה שיש לאכסניה להציע. עלינו לחדרינו בקומה השלישית, בעקבות הבחור החתיך שקיבל את פנינו. הוא הראה לנו את החדר ושאל "האם אתם מרוצים מהחדר?"

"למה? יש עוד חדרים לארבעה?" התעניינתי, בעודי מביטה בדאגה באתר הבנייה מול חלוננו העצום!

"יש עוד אפשרויות" הוא ענה והלך לבדוק האם אחת הדירות הנוספות במתחם, פנויות למספר הלילות שהזמנו. עד מהרה הוא שב ובפיו בשורה "ישנה דירה אחרת פנויה!"

צעדנו בעקבותיו לראות את האפשרות הנוספת. הדירה ממוקמת באגף אחר, שקט הרבה יותר לדבריו. הדירה הייתה גדולה יותר ומתאימה לשש נפשות, מרווחת ונוחה, אפלה מידי לטעמי וחנוקה משהו אבל הפמיליה התלהבה מהמרחב ואני בחוסר רצון זרמתי… וכאן אכניס טיפ לאימהות שביננו: "כשהלב שלכן לא שלם, תעמדו איתן על דעתכן. אימהות תמיד צודקות!"

כששאלתי לגבי ההפרש במחיר החדר, הוא חייך אלי ואמר "טרנקילה, סניורה! השדרוג על חשבון הבית".

יצאנו לעיר, שכונת Poblado שוקקת חיים ו… קבצנים.

ליל ראשון – אובדן התמימות

לתוך חלומי השתלבו אנקות חיה פצועה. לקח לי רגע ארוך אחד להתעורר, להבין איפה אני ולקלוט שהתעוררתי מקול אנקות אישה.
"אוקי, לפחות מישהו עושה חיים הלילה" גיחכתי לעצמי בנמנום.
ברגעים שאחרי, האנקות התגברו לעוצמות ווקאליות מפתיעות, עד מהרה התברר לי שגם בן זוגי ערני וער למצב.

שנינו התכווצנו במקומנו, בתקווה ששני המתבגרים שלנו לא מתעוררים מהרעש.

מתישהו האקט הסתיים והג'קוזי במרפסת הופעל ואתו הגיע סבב ב' שנמשך עד עלות השחר.

בחמש לפנות בוקר, הם סיימו את האקט ועברו לנהל שיחה קולנית בנושא האקלים בקולומביה. היא החלה להסביר לו בפירוט ולפי מחוזות מהם תנאי האקלים במדינה. בעוד הוא משווה למדינה שלו. סמוך לשעה שש בבוקר, הסתיימו להם שיעורי הגאוגרפיה ותחזית מזג האוויר.

סוף-סוף השתררה דממה. או אז הצלחנו להירדם.

מאוחר יותר בבוקר, נשמנו לרווחה כשהבנו שהצאצאים שלנו ישנו שנת ישרים ולא חוו אתנו את כל הטוב הזה.

את היום בילינו ב- La Comuna 13, San Javier, היה מעורר השראה!

לילה שני – לילה קולני ומתיש

שלוש לפנות בוקר, ארבעתנו זינקנו בבהלה מהמיטות לקול רעש המים הזורמים בג'קוזי, צרחות התלהבות של נשים, נהמות גבריות, מוזיקה הושמעה בפול ווליום, כל אלו ועוד, גרמו לי עד מהרה להתלבש ולרדת זועמת לקבלה.

"החתימו אותנו על שמירה על שקט החל מהשעה עשר בערב, הפרה של התנאי הזה, גוררת אחריה קנס כבד, אז למה לעזאזל אנחנו נמצאים בתוך מועדון לילה המשמיע מוזיקה בדציבלים שרק מי שביקר בקולומביה יכול להבין?!"
השומר הביט בי במבוכה "אני אדבר איתם", אמר וניגש לדפוק על דלתם.

הוא שוחח עם הגבר בפתח הדלת ואני טיפסתי במדרגות הברזל אל הקומה העליונה.

החבורה הנמיכה את המוזיקה בעוד אני נכנסתי לחדרנו, קטנת אמונה שהשקט יחזיק מעמד… ואני שאוהבת בדרך כלל להיות צודקת, הפעם שנאתי להיות צודקת.

עד מהרה בג'קוזי שבמרפסת מתחתינו, פתחו הארבעה באורגיה ו… ביפפפ (צליל צנזורה, שמא מסתובבים ילדים במרחב הבלוג).

התכווצנו בדממה במקומנו, בתקווה שהעסק יגמר מהר אבל הוא נמשך ונמשך…
הפעם השיחות שאחרי עסקו ב- jefe (בוס) של הבנות. קיבלנו שיעור מרתק על איך הוא מנהל את העסקים. היו שם טיפים מעניינים, אולי יום אחד נחשוב על הסבה מקצועית.

בבוקר ירדנו לקבלה במטרה לעזוב את ההוסטל.
"אנחנו נדבר אתו ונאסור עליו להכניס נשים מהרחוב" הבטיח לנו הבחור והתנצל שוב ושוב. הקשתי ככל שאפשרה לי הספרדית שלי והיא אפשרה לי! הוא נתן לנו מילה של קולומביאני ולבסוף החלטנו לתת הזדמנות נוספת לשהות לילה אחד נוסף, רק מאחר והמחשבה על לבזבז יום במציאת מקום ובמעברים ביאסה ממש.
עלינו להתייעץ עם הילדים ועד מהרה יצאנו לבלות את היום במוזיאון המדע Parque Explora או כמו שכפיר, בננו בן השלוש-עשרה וחצי הגדיר זאת: "בלילה שיעור ביולוגיה וביום שיעור מדעים."
זה הזמן לציין בהתלהבות: המוזיאון אתר חובה! חווינו בו שש שעות של הנאה צרופה!

לילה שלישי – לילה מתוח עבר על כוחותינו

הלכתי לישון בסטרס קל. תהיתי מה צופן הלילה בחובו.
ובכן, לילה שקט עבר על רוב כוחותינו.
עד חמש לפנות בוקר, השעה בה ריטואל הג'קוזי והאנקות חזר על עצמו אולם הפעם ניכר היה שנעשו מאמצים להישאר דיסקרטיים.

את היום בילינו ב- Casa Museo Pablo Escobar בהדרכה באנגלית.

הפסיכופת מתברר היה גאון ויצירתי שהצליח לסובב את כולם סביב אצבעו הקטנה.

עם התקדמות הסיור, בעיניו של בננו הצעיר נידלק ניצוץ מדאיג משהו.

לילה רביעי ואחרון

עייפים, צנחנו אל מיטותינו ונרדמנו.

השעה אחת לפנות בוקר, רעש מזוודות נגררות על גבי מדרגות הברזל שמחוץ לחדר, טריקת דלת וקולות דיבור רמים, העירו אותנו משנתנו אולם איכשהו הצלחנו להירדם שנית.
פתע נשמעו צרחות מקפיאות דם.
ארבעתנו התיישבנו במיטות בבהלה (זה כבר הפך להרגל!) צרחות התלהבות נמשכו ונמשכו.
חטפתי את בגדי התלבשתי במהירות ודהרתי במורד מדרגות הברזל לקבלה, הפעם בן זוגי ובני הצטרפו אלי.

השומר קיבל את פני בברכה והתנצל על המהומה. הוא ציין שכבר ביקש לשמור על השקט אולם זה לא עזר.
כשהבעתי את כעסי, השיב בכנות שאני צודקת ואכן זה אינו מקום שמתאים למשפחות עם ילדים ופתח חופשי על הבוס שלו, שהוא שקרן ורק רוצה כסף ואם הוא רק היה יכול לאפשר לעצמו, הוא היה עוזב את המקום.
רגע לפני שזה הדרדר למפגש פסיכולוגי שבו אני אמורה להכיל את כל השיט הזה, עצרתי את שיח והחלטנו לעלות לחדר לנסות לספור כבשים עד שהשמש תחליט שהגיע זמן לזרוח וללכת מהמקום ולא לשוב עוד לעולם (כן, אני יודעת שאני נשמעת דרמטית).

אולם, כשהגענו לחדר ולצרחות ההתלהבות נוסף גם קול מוזיקה רמה, נשברתי מלנסות לספור כבשים, בשלב זה כבר הייתי יותר בכיוון של שוורים זועמים.

השם 'קורל' כיכב שוב ושוב ובן זוגי הסביר לי בזהירות רבה, שבנות עמינו נמצאות בחדר הסמוך. הרמתי את הכפפה וצעדתי בראש החבורה לדפוק על הדלת ולקוות לטוב ולהבנה.
דפקנו על הדלת.

עלמה צעירה פתחה לנו את הדלת, שלוש עלמות אחרות כבר היו שרועות להן על המיטות.
"היוש", אמרנו להן "אנחנו השכנים מימין ויהיה ממש נחמד אם תנמיכו את הקול ואת המוזיקה."
העלמה הביטה בבן זוגי, בבני ובי בהתלהבות שהזכירה את הארנב של אנרג'ייזר. "יואווווו! איזה מגניבים אתם, מטיילים עם הילדים!" היא פתחה לרווחה את הדלת, "תראו, קנינו את כל האוכל הזה, ואנחנו מכינות ארוחה רוצים להצטרף אלינו?" שאלה נרגשת ולא המתינה לתגובתנו.
"הם מטיילים עם הילדים שלהם" שאגה לאחור לעבר חברותיה. "ראיתם איזה מגניבים?"
הודנו לה בחיוך ורק ביקשנו להנמיך אולם כדרכו של הארנב של אנרג'ייזר, היא המשיכה לפטפט וללהג בקול נרגש.
"תראי, אני פונה אל הלב שלכן, היו לנו שלושה לילות מהגיהינום, יש מצב שעוד מעט אפילו תזכו בעצמכן לחוות את הרעש מהג'קוזי שהשכן מלמטה מפעיל ומארח בו זונות."
היא שמעה ג'קוזי וצרחה באושר "יש פה ג'קוזי?"
"יואווווו! איזה כיף!" היא הסתובבה לחברותיה "שמעתן יש כאן ג'קוזי."
רציתי לומר לה ממש לאט "חמודה תתרכזי, הכניסה לזונות בלבד ולא נראה לי שאת עונה להגדרה" אבל בסוף הסתפקתי בלהסביר לה שג'קוזי יש רק בדירות בקומה התחתונה. ביקשנו שוב שינמיכו את הקול כדי שנצליח לישון ויבוא לציון גואל.
הן הבטיחו, התנצלו ואנחנו חזרנו לחדרינו.

בתנו שהמתינה לנו בחדר, הייתה סקרנית לשמוע מהן ההתפתחויות האחרונות בסאגת הרעש.
שבנו למיטות. מהדירה הסמוכה עלו קולות הכנת ארוחת הלילה שהכינו שכנתנו הצעירות (אני אפילו לא רוצה לדמיין איך נראה המטבח ברגעים ההם) הן דיברו וליהגו וכשכבר היה נראה שהנה עוד מעט זה יסתיים ונלך כולנו לישון סוף סוף (רק מציינת לפרוטוקול שבינתיים השעה כבר 04:00 לפנות בוקר). במסדרון מתחתינו, נשמעו נקישות על הדלת ואישה מברכת בקולי קולות Hola!
הדלת נסגרה והמהומה התחילה גם בקומה התחתונה. כצפוי גם הלילה, מילאו את הג'קוזי במים. הגברת התלוננה בקולניות שהמים קרים מידי לטעמה והיא רוצה ג'קוזי עם מים חמים.
"ג'קוזיייי, ג'קוזייייי" צווחה בקול מתפנק.

באותו רגע מכונן, השכנות הצעירות מימין, שמו בקולי קולות "שירי הופ ילדות ישראלית" והתבייתו על השיר: "אצא לי השוקה."

"… התרנגול קו-קו ריקו קו
הוא יזמר עד אור הבוקר…"

הבית עם החתול כבר התנגן לו ברקע והן שרות בקולי קולות, שולטות במילים ולא מפספסות שום קו-קו, ריקו קו…

עכשיו, אני לא חושבת שישנה שפה כלשהי בעולם עם אוצר מילים מתאים שבה אוכל לתאר את הזעם שאחז בשלב זה בבתי למשמע השיר בקולי קולות.
היא קמה מהמיטה, התנצלה שהיא מדליקה אור כי היא צריכה להתלבש ולצאת לטפל בעניין הזה.
אנו, שלא מורגלים ברמת אסרטיביות כזו אצלה הבטנו בה ספק בהפתעה, ספק בחשדנות.
היא התלבשה ויצאה.

את התסריט הבא, הטוב בתסריטאי בוליבוד לא היה מצליח לכתוב!
היא פסעה נמרצות החוצה ובעוד אני במיטה, תוהה שמא עלי ללוות אותה או פשוט להניח לה להתמודד בעצמה עם הסיטואציה, נשמעו חבטות זעם על הדלת הסמוכה.

בתנו שוויסות כוח מעולם לא היה הצד החזק שלה, חבטה כל כך חזק שהצליל הרם התגלגל באקו מחריד במסדרון ואז באחת, בשני החדרים השתררה קול דממה דקה.
היא עמדה בחוץ דקות ארוכות בעודה ממתינה שהדלת עליה חבטה זה עתה תיפתח, אולם היא לא נפתחה והשקט נשמר. לבסוף היא חזרה פנימה לחדרינו.

באופן מפתיע גם בדירה מתחתינו נשמרה הדממה.
היא נעמדה מולנו, זקופת קומה, נשפה את האוויר מראותיה החוצה בחוזקה, מעיפה את שיערה מפניה ואמרה "וככה עושים את זה!"
כפיר, איציק ואני ישבנו במיטותינו ובהינו בה בתדהמה!

היא התכרבלה לצדי. שאלנו אותה מה בעצם היא תכננה לעשות אם הדלת הייתה נפתחת? היא חייכה את חיוך השמש שלה "האמת התכוונתי לדבר איתן בטוב."
צחקקנו בשקט.

הזוג בדירה מתחתינו שיצא מהמים הקרים מידי לטעמם, נכנסו פנימה לחדרם. עד מהרה נשמעו האנקות המפורסמות.
בננו ציין שזה נשמע כנהימות זאב סובל. כשהם המשיכו, לחשה לי בתי: "זה הסקס הכי חופר ששמעתי!"
נקרעתי מצחוק, "מתי כבר הספקת לשמוע?" תהיתי.
מסתבר שכבר בליאון שבאל סלבדור, היא זכתה לשמוע זוג צרפתים מתנים אהבים בזמן שישבה בשולחן האוכל הסמוך לאחד מחדרי הדורם.

הפעם, העניין נגמר יחסית מהר וללא שיחות שאחרי. וכך, יכולנו סוף סוף להירדם.

בבוקר, שחף סיימה להתארגן ונעמדה מולי בחיוכה הזוהר.

"אמא, את קולטת שאם הן היו פותחות את הדלת הן היו פוגשות אותי?!" היא הצביעה על עצמה בשובבות, לקול צחוקינו המתגלגל.

ארזנו את חפצינו, בזריזות ועזבנו ל- Guatapé.

מה אגיד ומה אומר, בהחלט היה LO CAL!

ציור של אישה מחזיקה בקוליברי.

אולי יעניין אותך גם...

אישה מקומית מקהילת הנשים הצוללות צלילה חופשית באי ג'ג'ו שבקוריאה

האי ג'ג'ו – אומנות הצלילה החופשית של נשות הים

באי ג'ג'ו הסמוך לחופיה של קוריאה הדרומית, התפתחה לאורך השנים קהילת נשים המכונות "האניאו" נשות הים. הן פיתחו מסורת צלילה חופשית לעומק ולצידה התפתחה מסורת ותרבות מרתקת הנמצאות בסכנת העלמות.
מי הן נשות הים המסתוריות? קראו במאמר

לקריאת המאמר המלא ←
שחף מאופרת ולבושה כמאיקו

עולמן המסתורי של המאיקו והגיישה

ליפן מסורת תרבותית מרתקת וייחודית.
בתרבות המסורתית העכשווית תפקיד הגיישה להיות מעין מארחת על מנת להנעים את זמנו של הלקוח ולשחררו מטרדות היום. בנוסף, הן משמשות כמדריכות לתוך עולם התרבות היפני, בריקוד, נגינה או שירה, בטקסיות מסורתית ועוד.
גיישה מתחילה את הכשרתה לתפקיד בתור מאיקו, כאשר היא נערה צעירה בת 15. במשך 5 שנים היא מתמחה במגוון מקצועות אומנות.
עם סיום לימודיה היא תוכר כגיישה.
עולמן של המאיקו נראה נוצץ אולם ישנו צד אפל המעיב על חיי הזוהר שלהן.

לקריאת המאמר המלא ←
ארה כחולה בביצות פנטנל - צולם בשנת 2017

ברזיל

היה זה ביקורינו השני בברזיל, נראה היה שזה סיום נאות למסע שהתחיל אי שם בשלהי קיץ 2017.
יקבים ועיירות ציוריות היוו תפאורה מושלמת לימים מרגשים.
עבורי זהו הביקור הרביעי במדינה היפה והקסומה ולראשונה בחיי הרגשתי שזהו, סוף סוף, אני יכולה להניח לה ולחקור מקומות חדשים.

לקריאת המאמר המלא ←
תצפית על הקרחון פריטו מורנו

ארגנטינה – אל "ארץ בעלי הרגליים הענקיות"

מסע אל נופיה העוצמתיים של פטגוניה. טרקים בין לגונות טורקיז ותצפית על הר הפיץ רוי. תצפית על קרחון פריטו מורנו המכונה הקרחון המתנפץ ומסלול הליכה על הקרחון.
מופעי טנגו ברחוב ולסיום ביקור מרגש במפלי האיגואסו המרהיבים.

לקריאת המאמר המלא ←
שלדג

צ'ילה

צ'ילה – פארקים ושמורות טבע יפות ומטופחות מציגות טבע עוצמתי, אגמים בגווני טורקיז ונהרות גועשים.
במסע ספונטני חצינו את הקרטרה אוסטרל. מסלול שבחלקו נוח לנהיגה וכולל מעבר במעבורות ובהמשכו מאתגר אך בלתי נשכח.

לקריאת המאמר המלא ←
להקת פלמינגו ג'יימס

בוליביה

בוליביה הייתה הפתעת המסע שלנו. פתחנו בטיול באי השמש שבאגם טיטיקקה.
את השנה האזרחית החדשה קיבלנו בלה פאז. טיילנו בעמק הירח ובשוק המכשפות הקריפי.
זכינו למפגש מרגש עם הכורים במכרות פוטוסי, למדנו על אורח חייהם, עבודתם הקשה והאמונות שלהם.
ביקרנו בסלאר דה איוני הבלתי נשכח והלגונות ולסיום סיירנו ביקבים של בוליביה והרמנו לפרידה כוסית סינגני, המשקה הלאומי והמושלם של בוליביה

לקריאת המאמר המלא ←
פסגת ההר הצעיר מתנשאת מעל חורבות העיר מאצ'ו פיצו

פרו

Chiclayo הצצתי בגוגל מפות, ככל שהאוטובוס התקרב לעיר Chiclayo, התחושה המבשרת רעות, גדלה והתעצמה בתוכי. כשהגענו לבסוף, שלוש שעות אחרי הזמן שנאמר לנו. מצאנו את

לקריאת המאמר המלא ←
קוליברי ורוד-אוזן נוצץ

אקוודור

מעבר הגבול קולומביה אקוודור – Rumichaca International Bridge חצינו את גשר הידידות והגענו לכניסה למשרדי ההגירה בצד האקוודורי. התבשרנו שביום הקודם בוטלו תקנות הקורונה ואין

לקריאת המאמר המלא ←
תוכי Orange-chinned Parakeet

קולומביה – זיכרונות ותקוות

חלקו האחרון של הביקור במדינה הכי אהובה עלי בעולם כולו: קולומביה!
בחלק זה של המסע, הציף אותי גל געגועים לחברים מהעבר. בקרנו בקאלי, פופאין, סן אגוסטין ופסטו.
בדרכנו לאקוודור, עצרנו לבקר בבזיליקת Santuario de Las Lajas היפיפייה.

לקריאת המאמר המלא ←
אומיירה סנצ'ז כפי שהוצחה לפני מותה על ידי הצלם הצרפתי פרנק פורנייה

קולומביה – הטרגדיה בעקבות התפרצות הר הגעש רואיז

סיפורה הטראגי של הנערה הקולומביאנית אומיירה סנצ'ז בעקבות התפרצות הר הגעש בשנת 1985 הסעיר את העולם כולו. הצלם הצרפתי פרנק פורנייה הנציח אותה במצלמתו שעות אחדות לפני מותה. תמונתו האייקונית משמרת את זכרה ומספרת את הטרגדיה שלה ושל כפרה.

לקריאת המאמר המלא ←
תצפית על מאגר המים

קולומביה – העיירה הכי צבעונית בעולם!

סיפורה המרתק של העיירה גואטפה. עיירת תיירות יפיפייה וצבעונית אשר עלתה על המפה בזכות מונוליט גרניט המתנשא מעל מאגר מים קסום ומשקיף אל הכפרים באזור.
מגואטפה ניתן לצאת לסיור אל שרידי הכפר פניול ולהריסות האחוזה של פבלו אסקובר.

לקריאת המאמר המלא ←
הגרפיטי הנחבא מעט מהעין, מעלה מסר חשוב של שוויון וחופש לתושבי הקומונה האפרו-קולומבינית אשר במשך שנים רבות הופלו לרעה.

קולומביה – "עיר האביב הנצחי"

אמנם הלילות בעיר מדיין היו מפוקפקים אולם הימים היו מרתקים!
הפעם חוש ההומור המשובח והיצירתיות המדהימה שייכים לפבלו אסקובר, ברון סמים ונרקו-טרוריסט מהאכזרים שידעה האנושות.
קראו על סיפורו המדהים של אסקובר ועל סיפורה המרגש של קומונה 13.

לקריאת המאמר המלא ←
ציור קיר של אישה צעירה ופרפר

קולומביה

הנחיתה בקולומביה הציפה בי זיכרונות מרגשים מן העבר. לשמחתי שני המתבגרים שלי התאהבו במדינה המשוגעת והמיוחדת הזאת, באנשיה הצבעוניים ובתרבות המרתקת. לגמרי במקרה נקלענו לטקס ההשבעה ההיסטורי של נשיא קולומביה השנוי במחלוקת גוסטבו פטרו. שמענו את הקולות בעד ונגד ונשארנו עם תפילה בלב, שאנשיה של המדינה האהובה עלינו יזכו למנהיג טוב שיוביל אותם לחיי בטחון ושלווה.
במבחן הזמן, נראה שהמתנגדים אשר השמיעו קולם במחאה צדקו.

לקריאת המאמר המלא ←
שחף וכפיר בשיעור גלישה

קוסטה ריקה

קוסטה ריקה – אחד המונחים שכדאי להכיר לפני ביקור בקוסטה ריקה הינו: ¡Pura Vida! פירושו המילולי: "חיים טהורים" אולם זוהי אינה סתם אמירה, זוהי דרך חיים!
חלקו הראשון במסע אל קוסטה ריקה ואוצרותיה

לקריאת המאמר המלא ←
כפיר גולש במורד ההר

ניקרגואה

ניקרגואה – מדינה שידעה מלחמת אזרחים אלימה וקשה, עוני וסבל רב עליה למדנו בסיור שקיעה "ההיסטוריה האפלה"
טיול הרפתקאות אל הר הגעש הפעיל Cerro Negro וגלישה על לוח עץ במורדותיו.

לקריאת המאמר המלא ←
שלושה תוכי ארה ארגמנית על ענף

הונדורס

הונדורס – חורבות קופן והצד האפל של שליטיה.
פרויקט שימור תוכי המקאו.
צלילות ושחיה עם שנורקל באי אוטילה וטרגדיית זיהום האוקיינוס.

לקריאת המאמר המלא ←
טחן נקוד

מערכת שונית המחסום המסו – אמריקאית

מערכת שונית המחסום המסו-אמריקאית (MBRS או MAR) היא המערכת האקולוגית הגדולה ביותר של השונית באמריקה והשנייה בגודלה בעולם אחרי שונית המחסום הגדולה באוסטרליה. גודלה כ- 1,000 ק"מ מצפון חצי האי יוקטן במקסיקו ועד לחופי בליז, גואטמלה והונדורס. היא מרוחקת כ- 300 מטר מקו החוף ומורכבת מסדרה של שבע שוניות אלמוגים קשים ורכים המשמשים בתי גידול למגוון עצום של מינים ימיים.

לקריאת המאמר המלא ←
במכתש של Volcán de Santa Ana יש לגונה בגווני טורקיז בהיר

אל סלבדור – שחר חדש מפציע

אל סלבדור – המדינה שהייתה מוכרת בגלל מלחמת האזרחים הקשה, אלימות ועוני רב, שינתה את פניה.
פגשנו אנשים ידידותיים וטובי לב.
השינוי ניכר בכל פינה במדינה הקטנה והיפה.
גם הפעם גולת הכותרת של מסענו היה ביקור בהר געש אשר במכתשו לגונה יפה בגווני טורקיז.

לקריאת המאמר המלא ←
זריחה - קרן שמש ראשונה מאירה

גואטמלה

גואטמלה – טיקאל האתר הארכיאולוגי המרתק, ערים עתיקות, כפרים ססגוניים המשמרים על תרבות ומסורת. אגם אטיטילן הציורי,
הרי געש מרשימים וחוויות בלתי נשכחות

לקריאת המאמר המלא ←
קוף עכביש

בליז

חגיגות בר המצווה לכפיר ביעד קסום ומרגש האי סן פדרו. לאחר צלילות מרתקות והמאתגרות בשונית המחסום המסו אמריקאית, הפלגנו לאי קולקר. נפעמנו מבתי הגידול הרבים והמגוונים באי ובים.
המשכנו לביקור מיוחד בפנים היבשת וחווינו טיולים מרהיבים אל עומק האדמה.

לקריאת המאמר המלא ←
מראה מיסטי שנוצר כאשר קרן שמש חודרת למערה ומאירה את השכבות העליונות של המים הצלולים.

מקסיקו – לצלול במסתורי הסנוטס

מקסיקו היא ביתם של כמה מאתרי הצלילה הייחודיים והמרתקים ביותר בעולם – אתרי צלילה ב- Cenotes. מרבית הסנוטס ממוקמים בחצי האי יוקטן.
הצוללים חווים תחושת ריחוף במרחב הקסום של מערות תת קרקעיות בנות אלפי שנה.
מרחב זה משלב תופעות טבע ייחודיות והיסטוריה מרתקת.

לקריאת המאמר המלא ←
ציור קיר של פומה

מקסיקו

Ciudad de México "אמא, את מתרגשת?" כפיר שאל, מבטו חקר את פני. היססתי לרגע. מזה שעות אחדות תחושת בטן מבשרת רעות העיקה עלי. "אני מניחה

לקריאת המאמר המלא ←
האגם בסנטרל פארק, העצים מסביב בצבעי שלכת אדום זהוב וירוק

ארצות הברית – ניו יורק

ניו יורק מרתקת ומיוחדת. נדמה שהעיר לא נחה לרגע. יש בה שלל מוזיאונים מרתקים. חנויות שוקולד מיוחדות וקונדיטוריות משובחות. הסנטרל פארק בצבעי שלכת נפלאים.
כל אלו ועוד מהווים תפאורה נהדרת לתחילת מסענו החדש ביבשת אמריקה.

לקריאת המאמר המלא ←
מוזיאון האשליות בתל אביב-שחף כאילו אוכלת את כפיר מתוך צלחת

מסע חדש בפתח

החזרה לארץ הותירה אותנו מבולבלים ואומללים. נדמה היה שבשנתיים בהם נעדרנו הכל השתנה ללא היכר.
לאחר תקופת החלמה של בתנו, הבנו שנכון לנו לשוב אל המסע. הפעם אל צדו האחר של כדור הארץ, אל יבשת אמריקה.

לקריאת המאמר המלא ←
ציור גרפיטי של ילד יושב על המדרכה וראשו מכוסה בדלי

לאוס – פרידה

המסע שלנו בלאוס הגיע אל קיצו. נפרדנו בעצב מחברינו היקרים.
נפרדנו מחפצנו הרבים, את חלקם מכרנו ואת חלקם תרמנו.
יצאנו למסע הארוך הביתה. מסע שנמשך שבעה ימים ארוכים ומטלטלים רגשית ופיזית.

לקריאת המאמר המלא ←
בודהה

לאוס – חגיגות השנה החדשה

חגיגות השנה הבודהיסטית בלאוס, משלבות מסורות עתיקות לצד מסיבות מים פרועות רוויות אלכוהול ואוכל.
אחרי החגיגות ההמוניות, התפרצה מגפת הקורונה. לאחר תקופת סגר קצרה חזרנו לשגרה נפלאה.
היו אלו הימים האחרונים שלנו במדינה שהפכה להיות לנו לבית שני.

לקריאת המאמר המלא ←
ספינת אור - בצורת דרקון לבן

לאוס – חגים ופסטיבלים

לאוס – מסורות עתיקות ומרתקות נשמרות לאורך דורות.
המקומיים מציינים ימים חשובים בלוח השנה הבודהיסטי וגם חגיגות האלווין, חג המולד והשנה האזרחית החדשה.
בלואנג פראבנג מתקיימים אירועי התרמה לבית החולים לילדים ופסטיבלים של אוכל ופולקלור מקומי.

לקריאת המאמר המלא ←
נזירים צועדים בלואנג פראבנג, לאוס בדרכם לקבל מנחות.

לאוס – מרגישים בבית

הזמן חלף ואנו הסתגלנו לחיים החדשים שלנו בלואנג פראבנג.
מיום ליום הכרנו טוב יותר את האזור ואת תושביו.
הכרנו מקומות יפים לטיול. מסעדות ובתי קפה לסעוד ולציין ימי הולדת.
מאפיות, שווקים, בתי ספר, חוגים, בתי חולים (לצערנו) ועוד.
במדריך "לאוס – מרגישים בבית", ריכזנו את המידע כדי לסייע למבקרים להרגיש בבית!

לקריאת המאמר המלא ←
גדת המקונג, נטושה בתקופת מגיפת הקורונה

לאוס – זה קורה שהדרך מתמשכת…

רחובותיה של לואנג פראבנג התרוקנו. סגר הוכרז ותחושת אי וודאות הורגשה מסביב. מצאנו בית לשהות בו ומצאנו חברים חדשים.
חגגנו את ליל הסדר וציינו את יום השואה ויום הזיכרון לחללי צה"ל.
הזמן חלף בעצלתיים ואנו התלבטנו לאן ימשיך מסענו.

לקריאת המאמר המלא ←
צילום של כובעים

לאוס

לאוס – הגענו אליה במטרה לחצות את הגבול לסין השכנה. אולם לאלוהי המסע היו תכניות אחרות עבורנו.
התאהבנו במדינה המיוחדת, בתושביה העדינים ובנופיה הקסומים.
באותם ימים לא ידענו שלאוס תהפוך עד מהרה לביתנו השני.
פרק ראשון במסענו המופלא בלאוס.

לקריאת המאמר המלא ←
צב בסכנת הכחדה במרכז שימור שבים

וייטנאם

הנופים בוייטנאם הם מהיפים בדרום-מזרח אסיה.
מערות נטיפים, מפרץ הלונג בי הציורי. נופי לופ הג'יאנג המפורסם, הותירו אותנו נפעמים אל מול עוצמתו של הטבע.

לקריאת המאמר המלא ←
קוף חושף שיניים

קמבודיה

מקדשי אנגקור המרשימים לאור זריחה. נחשפים מתוך הג'ונגל, מספרים היסטוריה מרתקת טבולה בדם.
העדות לעבר הרצחני של החמר רוז נמצא בכל פינה במדינה.

לקריאת המאמר המלא ←
דיג בתלבושת מסורתית מדגים שיטות דיג עתיקות

מיאנמר – המסע אל הלא נודע

הטרק הקסום אל אגם אינלה, מפגיש אותנו עם מסורות דייג עתיקות, כפריים ידידותיים ונופים מרהיבים.
בהמשך הכרנו את עברה המפואר של העיר בגאן, נחשפנו למסורות ולתרבות המרתקת.
משם יצאנו להכיר את הכפרים המרתקים של שבטי הצ'ין והנשים המקועקעות, זכינו לחוויות מרגשות ובלתי נשכחות.

לקריאת המאמר המלא ←
צב ים ירוק

לצלול בדרום-מזרח אסיה

בים אנדמן, קו פיפי מושך צוללים בזכות מימיו הצלולים והחיים הימיים המגוונים שלו. חקרו שוניות אלמוגים תוססות ומערות תת-מימיות, שבהן אתם עשויים לפגוש בלהקות דגים צבעוניים. בנוסף, קו טאו, "אי הצבים" אשר במפרץ תאילנד, מציע מקלט לצבי ים ושלל אתרי שנורקלינג וצלילה המתאימים לצוללים מתחילים וותיקים כאחד. מה שהופך אותו ליעד שחובה לבקר בו לחקר תת ימי בדרום מזרח אסיה.

לקריאת המאמר המלא ←
כפיר צולל במי הנהר הצלולים

תאילנד – צפון המדינה

מסענו בתאילנד המשיך צפונה, אל האזור ההררי הירוק והשלו.
יצאנו לטרק הראשון שלנו. טרק אל שבט הקארן.
ביקרנו בפינות חן בטבע הקסום והמשכנו לעיר הגבול Mae Sot, במטרה לחצות למיאנמר השכנה.

לקריאת המאמר המלא ←
צילום תקריב של פסל הבודהה השוכב

תאילנד – המסע מתחיל

עם שוך ההתרגשות הראשונית, כל אחד מאתנו עבר תהליך של הסתגלות מרגש. לצד החוויה התרבותית, חווינו משברים וגעגועים אל החברים והמשפחה שהותרנו בארץ. עם הזמן התחלנו ליהנות מיופייה של תאילנד, מהאנשים המיוחדים שפגשנו ומהדברים הקטנים והטיפשיים שנקרו בדרכנו.

לקריאת המאמר המלא ←
טביעות רגלינו בחולות ז'יז'וקה דה ז'ריקואקוארה, ברזיל 2017

יום אחד

הזרעים לקיומו של המסע המשפחתי שלנו בעולם, נזרעו בשלהי חורף 1993, כשיצאתי לטיול הגדול אחרי צבא. מאז יצאתי למסעות רבים אולם המסע הנוכחי, עם בני משפחתי, הוא אינו עוד מסע של נופים ותרבויות אלא מסע אל מעמקי הנפש וההוויה של כל אחד מאתנו, כשהעולם מסביב, משמש לנו תפאורה מושלמת של יופי טהור.

לקריאת המאמר המלא ←
החז'נה החצוב בסלע הורדרד-אדמדם

אל אוצרותיה הקדומים של ירדן

מסע בעקבות תרבות עתיקה, אשר נעלמה אל חולות הזמן. הנבטים, שבט נוודים מסתורי שנדד וסחר לאורך דרך הבשמים והותיר אחריו את אחד המקומות היפים בעולם, העיר האבודה פטרה.
התחקינו אחר עקבותיהם המרתקים, בשמורת ואדי רם היפיפייה, דרך סיק אל בריד ופטרה, העיר באדום.

לקריאת המאמר המלא ←