"מה עוד יכול להשתבש?" חשבתי. ההגה רטט בין ידי, כאשר צלחתי את הכביש מספר 60 המשובש בדרך אל הגבול. תנאי הדרך היו קשים והנסיעה התארכה הרבה מעבר למתוכנן. נדמה היה ששלוש עשרה הקילומטרים האחרונים העוברים ב- Parque Nacional Lanin, לעולם לא יסתיימו. ממולנו התנשא Volcán Lanín.
כשהגענו למעבר הגבול Tromen Mamuil Malal, השמש כבר עמדה גבוה בשמים.
הבטתי בייאוש בתורים הארוכים להחתמת הדרכונים ביציאה מארגנטינה.
כשסוף סוף הגיע תורינו, פקיד ההגירה הביט בי בחשדנות.
"תוציאי את הדרכון הקודם שלך" לחשתי לשחף. היא איתרה אותו בזריזות בעודי מסבירה לפקיד שהחלפנו את הדרכון שלה בשגרירות ישראל בבואנוס איירס כיוון שהוא עמד לפוג תוקף.
הוא חייך בהקלה והנהן בראשו תוך כדי שהוא מעיין בקפדנות בדרכונה הישן. הוא עדכן את הפרטים במחשבו, כל כך לאט, דומה שהתהליך נמשך נצח, אחר כך הגיש לי את ארבעת הדרכונים והסביר לי את המשך התהליך במעבר עם רכב. הקשבתי בניסיון לעקוב אחרי כל ההנחיות אבל איכשהו הדיאלקט המדובר בארגנטינה נשגב מבינתי וכך יצא שבמשך שעה ארוכה עמדנו בתור הלא נכון! היינו אמורים לעמוד בתור המכוון ל- Aduana (מכס ומעבר לרכבים).
הטעות עלתה לנו בזמן יקר, וכששבנו לרכב וחצינו בנסיעה של כק"מ אחד לצד הצ'ילאני כבר נעשה מאוחר כל כך.
לפחות בצ'ילה, מעבר הגבול Cristo Paso Mamuil Malal, היה ברור יותר ועל אף שהבירוקרטיה בו רבה, צלחנו אותו בזריזות יחסית.
חשוב לדעת, בגבול נערכות בדיקות קפדניות של תיקי הנסיעה והרכבים העוברים מארגנטינה. חל איסור מוחלט של העברת פירות, ירקות ומוצרי מזון באריזות פתוחות. ניסיונות הברחה עלולים לגרור קנסות כבדים. במידה ויש ספק, עדיף להראות למפקח את מלאי המזון והוא מוודא שאין מצרכים האסורים בהעברה. המפקח שבדק את תכולת תיקנו היה איש נעים ואדיב אשר עשה ככל יכולתו לבדוק את מוצרי המזון שלנו ולהימנע מזריקתם לפח ייעודי להשמדה ללא צורך.
הכביש בצד הצ'ילאני היה סלול ונוח לנהיגה וכך נפתח לו מסע מרתק באחת המדינות היפות עלי אדמות.
עצרנו למנוחה קצרה ב- Mirador Del Lago Quillelhue. ככל שהעמקנו פנימה, הנוף הלך והשתנה, חלפנו על פני לגונות טורקיז מרהיבות, הרים מוריקים ותחושת חופש נפלאה ומשכרת אפפה אותנו.
Pucon
בשעות הערב המוקדמות הגענו לעיר Pucon. בעלת ההוסטל Nora, גברת מבוגרת וחביבה כבר המתינה לבואנו. היא הובילה אותנו לחדר לארבעה אנשים ששמרה עבורנו. הבטתי בבהלה במיטת הקומתיים נטולת המעקה. קיוויתי לא לצנוח אל מותי מתוך שינה. על אף התנאים המאוד בסיסיים בהוסטל, אהבנו אותו. בהוסטל חדרי שירותים משותפים ומטבח רחב ידיים לשימוש האורחים.
Hostel Nora: WhatsApp +56996609935
Villarrica National Park
נסענו על כביש S-887 לעבר Villarrica National Park. הכניסה לחלק הזה של הפארק נמצאת במרחק של כעשרה ק"מ מהעיר. הביקור אינו כרוך בתשלום (באזורים אחרים של הפארק הביקור כרוך בתשלום וכדאי לקבל מידע במרכז לתייר ב- Pucon).
בכניסה לפארק ניתן להתייעץ עם הריינג'רים לגבי מסלולי הטיול בפארק. כך הסתבר לנו שהנסיעה בתוך הפארק מתאימה לרכבי 4X4 בלבד ולכן בחרנו להחנות את רכבנו בכניסה ולצעוד במסלול Los Pioneros. זהו מסלול רגלי וכליל האורך כשעה הליכה לעבר תצפית מרהיבה על ההר.
בדרך חזרה, התפצלנו לשני זוגות, שחף ואני ירדנו ראשונות בטרמפ. וכפיר ואיציק הגיעו בטרמפ אחר.
נפגשנו ליד הרכב בחניה ונסענו בכביש המוביל לכיוון אתר הסקי Centro de Ski Pucón, לצערנו בגלל הרוחות החזקות אשר הלכו והתגברו, הוחלט לסגור את הרכבל העולה אל האתר.
הומלץ לנו לעלות בהליכה בת עשרים דקות בשביל חשוף ותלול. טיפות גשם גדולות החלו לרדת והיה כל כך קר. תכניתנו להתחמם עם כוס שוקולטה חם בקפיטריה שבאתר הסקי נגוזה עד מהרה.
הבטנו בדממה בנוף הנפלא, אחר כך הבטנו במבטים שואלים זה בזו, כאשר לפתע ללא מילים כולנו שעטנו בריצה חזרה לכיוון הרכב. הקור הקשה על אצבעותיי לתפקד כאשר הנעתי את הרכב בקושי רב והדלקתי את החימום. חיככנו במהירות את כפות ידינו הקפואות בניסיון נואש לחממן.
כשעשינו את דרכנו חזרה ל- Pucon הבחנו בשילוט המורה לכיוון Caburgua. השעה הייתה מוקדמת יחסית והחלטנו לנסוע לבקר ב- Lago Caburgua.
למחרת נסענו על כביש 199 הסמוך ל- Lago Villarrica, עצרנו בתצפית על האגם ב- Parque Mirador Playa Pucará. בשלב זה עדיין לא היינו בטוחים לאן נמשיך. עוצמות הטבע בכל מקום בו עצרנו גרם לנו להרגיש שאנו רוצים וזקוקים לעוד מכל הטוב הזה שסביבנו. החלטנו להמשיך ל- Valdivia.
Valdivia
עצרנו בתצפית Mirador Letras Valdivia ונשבנו ביופיו של האזור. מצאנו מקום לינה יקר מעט אך מקסים Hotel Nueve Ríos במבנה עתיק ומשופץ בטוב טעם, הכולל ארוחת בוקר מעולה ויצאנו לחקור את העיר.
56992245913+ :Hotel Nueve Ríos
ב- Valdivia ניתן לצאת לשייט על סירות לאורך הנהר. או לטייל בטיילת הארוכה ולצפות בעופות מים ואריות ים ששוחים להנאתם במי הנהר. חלקם מטפס ומגיע לשוק המקומי Mercado Municipal Valdivia, בניסיון להשיג דגים מאת המוכרים בדוכנים הרבים.
עם שקיעה, אריות הים טיפסו מן הנהר והתמקמו על הטיילת תוך כדי שהם מתקוטטים בינם לבין עצמם על מקום המנוחה שבחרו לעצמם. מעולם לא עמדנו כה קרובים לאריות הים. הזכרים גדולים, חושפים שיניים אכזריות אותן הם נועצים בזעם בזכרים אחרים אשר העלו בהם את חמתם, מותירים בהם פצעי נשיכה מדממים.
Puerto Montt
התמקמנו בדירת Airbnb, מרוחקת מעט מהמולת העיר ויצאנו להצטייד במצרכים ובציוד לו נזקקנו עבור מסלול ה- Carretera Austral.
העיר Puerto Montt, מהווה בסיס יציאה ל- Carretera Austral. בסופרמרקט Jumbo ניתן להצטייד במצרכי מזון.
בעיר ישנם סניפי בנק בהם ניתן למשוך מזומנים. הבנק המועדף למשיכה הוא Banco del Estado de Chile. בנק זה גובה עמלת משיכה נמוכה יותר משאר הבנקים בצ'ילה.
מומלץ לבקר במרכז מידע לתייר: Oficina Municipal de Turismo. השרות חינמי. ניתן לקבל מידע על היעדים המעניינים והחשובים לאורך המסלול, מפות ועדכונים חשובים.
Parque Nacional Vicente Pérez Rosales
בפארק Parque Nacional Vicente Pérez Rosales ישנם מספר מסלולים בדרגות קושי שונות.
Carretera Austral
כביש מספר 7 בצ'ילה (מסומן CH-7) זכה לכינוי Carretera Austral. בעבר הכביש נודע בשם "דרך הנשיא Pinochet".
הכביש משתרך לאורך 1,240 ק"מ. הוא מתחיל ב- Puerto Montt, חולף על פני נופים מגוונים המשתנים ככל שמדרימים. בחלקו הצפוני הכביש סלול ונוח לנהיגה ובהמשך הופך לדרך עפר קשה ומאתגרת. הגשמים העזים חורצים בורות עמוקים בדרך העקלקלה. באזורים מסוימים הכביש מסוכן לנהיגה ומצריך מידה רבה של ריכוז ותשומת לב.
היום הראשון למסע:
העמסנו בזריזות את הרכב. תדלקנו את מיכל הדלק במלואו ויצאנו לעבר כביש 7, תחילת ה- Carretera Austral. התרגשות רבה אחזה בי. אם מישהו היה אומר לי שישה ימים קודם לכן שנעשה את דרכנו לאורך הכביש הזה, הייתי מביטה בו בספקנות.
נסענו 46 ק"מ בכביש סלול לכיוון Caleta La Arena, שם עלינו למעבורת ל- Caleta Puelche.
המעבורת של חברת TRANSPORTES DEL ESTUARIO, פעילה 24 שעות ביממה ואין צורך להזמין מקום מראש. נעמדים בתור, משלמים במזומן ועולים למעבורת על בסיס מקום פנוי. לוחות הזמנים משתנים על פי העונות וניתן לבדוק את זמני יציאת המעבורת ואת העלויות לפי סוגי רכב או עבור נוסע, באתר האינטרנט של החברה.
ההפלגה ארכה כחצי שעה, במהלכה חלפנו על פני נוף מרשים. משם המשכנו בנסיעה לכיוון Hornopirén. תכננו לבקר ב- Parque Nacional Hornopirén, אולם מאחר ושכרנו רכב נמוך, עם הנעה קדמית, נאלצנו לוותר שכן הדרך המובילה אל הפארק מיועדת לרכבי 4X4 בלבד.
העיירה הקטנה Hornopirén, נחשבת לשער הצפוני של ה-Carretera Austral. העיירה מציעה מבחר רב של מקומות לינה. במרכז העיירה ישנו סופרמרקט קטן וסניף בנק למשיכת כסף.
מצאנו מקום לינה ב- Hosteria Rublas. בקתת העץ קטנה ובסיסית אולם מצוידת היטב. עלות הלינה לארבע נפשות 50,000 פסו צ'יליאני. יתרונה הגדול במיקומה הסמוך לשרות המעבורת של חברת Somarco Ferry.
טלפון: Hosteria Rublas: 02902493964
לקראת ערב, יצאנו לסייר בסביבה. במים שייטו להם מינים שונים של ברווזים, אווזים, ברבורים, קומוראנים ושלדגים.
לשרות המעבורות של Somarco Ferry החוצה מ- Hornopirén ועד Caleta Gonzalo חשוב מאוד להזמין מקום מבעוד מועד. רצוי ימים אחדים לפני מועד ההפלגה המתוכנן. אנו ביצענו את ההזמנה במשרדי החברה ב- Puerto Montt ולמזלנו הרב, הייתה זמינות למעבורות בתאריך שרצינו. אולם בעונת התיירות, ספונטניות עלולה להיות הימור רציני. פרטים על שרות המעברות, עלויות וזמינות ניתן לקבל גם באתר האינטרנט של החברה.
לרכישת כרטיסים אונליין ניתן להיכנס לקישור: www.barcazas.cl
היום השני למסע:
הגענו למזח שעה טרם ההפלגה כפי שהתבקשנו. בכביש הגישה אל המעבורת, כבר המתין תור ארוך של רכבים בסדר מופתי.
המעבורת יצאה בזמן.
רוח קרה הבריחה אותנו פנימה לתוך אולם הנוסעים החמים.
ההפלגה ארכה שלוש וחצי שעות. המעבורת חלפה על פני האי Isla Pelada ועל פני האי Isla Llancahué. בהמשך היא צלחה על פני פיורדים מרשימים, Fiordo Quintupeu ו- Fiordo Cahuelmó. במרחק קיפצו מידי פעם דולפינים, בעוד בשמים מעלינו, התעופפו עופות ים אשר צללו מידי פעם אל הקצף הלבן שהותיר מאחוריה המעבורת הגדולה.
כאשר הגענו ל- Leptepu. הסדרנים כיוונו אותנו לירידה בצורה מסודרת מהמעבורת. נסענו במשך כעשרים דקות בדרך עפר סבירה אל Fiordo Largo, שם עלינו על המעבורת הנוספת שכבר המתינה לנו. לאחר ארבעים וחמש דקות הפלגה, הגענו ל- Caleta Gonzalo.
המשכנו בנסיעה עד Chaitén. עיר קטנה ונעימה. גם היא מציעה מבחר מקומות לינה, אולם בעונה רובם עמוסים למדי. מצאנו מקום לינה בבקתה נקיה ונעימה במיקום מצוין, במתחם הבקתות Cabañas Central Chaitén הממוקם סמוך לכיכר המרכזית, בנק Banco del Estado וסופרמרקט. עלות הלינה לארבע נפשות: 70,000 פזו ציליאני.
טלפון: 56968107042+ :Cabañas Central Chaitén
בערב, כפיר ואני צעדנו לאיטנו לאורך הטיילת. נהנו מזמן האיכות שלנו ביחד ומהאוויר הקר והנקי. השקיעה המרהיבה מעל האוקיינוס השקט, השאירה אותנו נפעמים.
לאורך הטיילת ישנן עמדות תצפית עם משקפות נייחות והסברים על מיני הליוויתנים והדולפינים הפוקדים את האזור.
Barnacles
על הסלעים החשופים בחוף בעת השפל מצאנו מושבות של בלוטי ים. אלו הם מיני סרטנים זעירים הנקראים Barnacles, על גבי הקונכייה שלהם חרוטים ציורים ייחודיים. מין ייחודי זה נחקר על ידי דרווין בשנות החמישים של המאה התשע-עשרה. במהלך ההתפתחות האבולוציונית של אורגניזם זה, אבדה יכולת ההליכה שלהם. ה-Barnacles חי כל חייו בתוך הקונכייה שלו, כאשר המים מכסים אותה בזמן הגאות, היא נפתחת והוא צד את הפלנקטון אשר מגיע לפתחו בעזרת צבתותיו הקטנות.
על מנת להתרבות הוא שולח את איבר מינו הארוך החוצה, הוא נחשב למין בעל איבר הרבייה הארוך ביותר ביחס לגודלו.
במים הרדודים, מינים רבים של עופות מים שלו את טרפן באור הדועך לאיטו. בשעה תשע וחצי בערב, אור אחרון דעך אל קו האופק של מימי האוקיינוס השקט.
פארק שעשועים נגיש
עשינו את דרכינו חזרה על הטיילת הארוכה. התרגשנו למצוא פארק שעשועים חדש מונגש לילדים עם צרכים מיוחדים. הייתה זאת פעם ראשונה שבה מצאנו ביבשת הדרומית, פארק מונגש כה גדול ומטופח.
למחרת, בשעת בוקר מוקדמת המשכנו במסענו לאורך Carretera Austral, אחרי שהקפדנו לתדלק את מיכל הדלק.
קטע הכביש באזור זה היה משובש למדי.
עצרנו ב- Parque Nacional Pumalín Douglas Tompkins. הכניסה לפארק אינה כרוכה בתשלום.
ישנם מספר מסלולים בעלי דרגות קושי שונות. בחרנו במסלול הליכה מעגלי, קליל ויפה: Sendero Ranita de Darwin. אורכו 3 ק"מ.
משם המשכנו דרומה לכיוון Puyuhuapi, נסענו על גשר תלוי מעל Rio Yelcho רחב הידיים, הנשפך אל הלגונה Yelcho בעלת גווני טורקיז בהיר.
לפתע שחף הסבה את תשומת ליבנו לקרחון עצום, תכלכל הנישא מעל צמרות העצים. נשמתנו נעתקה. היה זה מחזה מרהיב.
בשעת ערב הגענו ל-Puyuhuapi, כפר קטן ופסטורלי הממוקם לצד פיורד ולגונה מרהיבים. לנו ב- Hostería Alemana, בחדר מקסים ומרווח המתאים לארבעה אורחים. מחיר הלינה אומנם יקר 78,000 פזו צ'יליאני, אולם כלל ארוחת בוקר טעימה ומפנקת. היה קשה לעזוב אולם היה עלינו להמשיך במסענו.
היום השלישי למסע:
בטרם יצאנו לביקור ב- Parque Nacional Queulat, ביצענו הזמנה באתר האינטרנט כנדרש. חשוב לבצע הזמנה טרם ההגעה מכיוון שאין באזור קליטת אינטרנט.
באתר הרשמי, ניתן להתעדכן בשעות וימי הפתיחה של הפארק, לבצע הזמנה, לאחר קבלת אישור ביצוע ההזמנה בדואר אלקטרוני, ניתן להגיע לפארק. להציג את אישור ההזמנה ולשלם במזומן בלבד.
לביצוע הזמנה באתר הפארק, יש להיכנס לאתר הרשמי aspticket.cl.
הדרכה לביצוע ההזמנה לביקור ב- Parque Nacional Queulat:
בלשונית Precios, יש לבחור ב- Parque Nacional Queulat. בדף תוצג טבלת מחירים. יש לגלול את הדף למטה וללחוץ על לשונית: Comprar. כעת יש לבחור ב- Parque Nacional Queulat (Reserva). בחלונית Sector לבחור באפשרות השנייה: Sector Ventisquero Colgante. להמשיך להזין פרטים כנדרש, בתום התהליך, ההזמנה תשלח לתיבת הדואר האלקטרוני. את ההזמנה יש להציג בכניסה ולשלם במזומן.
מסלולי טיול ב- Parque Nacional Queulat
על מנת להגיע לכניסה לפארק, המשכנו דרומה בכביש 7, כ- 23 ק"מ אחר-כך פנינו לכביש עפר. המשכנו בנסיעה של קילומטר וחצי עד לכניסה. שם קיבלנו הדרכה לגבי מסלולי הטיול באתר.
חצינו ברגל את הגשר התלוי. ופנינו לטפס אל Mirador Ventisquero Colgante. תצפית אל הקרחון התלוי. הטיפוס ארך כשעה וחצי. מזג האוויר הבהיר השתנה לפתע. השמיים התכדרו בעננים כבדים וכאשר הגענו סוף סוף לרום ההר העננים כבר כיסו לחלוטין את הקרחון העצום. סירבתי לעזוב את התצפית. חדורת אמונה שהרוח תגרום לחלון קטן ממנו נוכל להשקיף על הקרחון. חצי שעה אחר כך, הקרחון נחשף לרגע קט.
ירדנו חזרה ופנינו למסלול המוביל אל הלגונה, אשר אומנם איבדה מגווני הטורקיז הצלול שלה בעקבות גשם הזלעפות שניתך אך לא איבדה מקיסמה.
כאשר יצאנו מהפארק כבר היה מאוחר. קצת הצטערתי של נשארנו לילה נוסף ב- Puyuhuapi. המשכנו דרומה, עצרנו בבית קפה קטן ב- Lago Verde להתרעננות קלה. המשכנו דרומה ועצרנו להשקיף על Laguna de las Torres, מזג האוויר הקודר לא גרע מיופיו העוצמתי של הטבע.
בשעה תשע וחצי בערב הגענו סוף סוף ל- Coihaique. לנו בהוסטל Hostel Las Quintas, להוסטל מראה משונה למדי, אולם החדרים נקיים וחמימים. Aurelia בעלת ההוסטל החביבה, הסכימה לשמור עבורנו שני חדרים ללא העברת פיקדון, על בסיס אימון וקבלה את פנינו בחמימות רבה. גשם הזלעפות החל לרדת שוב, בעודנו מחנים את הרכב בתוך החניה החשוכה.
מחיר עבור ארבע נפשות בשני חדרים, כולל ארוחת בוקר: 110,000 פזו צ'יליאני.
Aurelia: WhatsApp +56672231173
היום הרביעי למסע:
התעוררנו ליום גשום, ערפל כבד כיסה את ההרים. החלטנו להמשיך בדרכנו דרומה בתקווה שיחול שיפור במזג האוויר. חלפנו על פני Cerro Castillo, הבחנו אך בקושי בתצורות הטבע היפות של פסגות ההרים.
נאלצנו לוותר על ביקור בשמורת הטבע, תנאי מזג האוויר לא אפשרו לנו לעצור אפילו על מנת לצלם. הכביש הבוצי והבורות העמוקים העלו דאגה בליבנו.
המשכנו דרומה בתקווה להגיע ל- Puerto Río Tranquilo. השעה התאחרה ומזג האוויר הסוער, הקשה על ההתקדמות. מרגע לרגע היה נראה שניאלץ ללון לצד הדרך.
לרגע הסבתי את מבטי ימינה. "תראו את הבקתות האלו" אמרתי בשקט. עצרתי את הרכב וארבעתנו בהינו בשתי בקתות. דמות הציצה מהחלון וסימנה לנו מרחוק להתקדם פנימה.
למרבה המזל, אחת הבקתות הייתה פנויה. המתנו דקות אחדות עד שיסיימו לנקות אותה והכנסנו את חפצינו.
הבקתות חדשות, יפות ומשקיפות אל Lago General Carrera. מפי הבעלים למדנו שהם פתחו לאחרונה את מקום האירוח שלהם. ובנו הכל במו ידיהם.
Piedra de Cóndores: +56994788279
באזור אין קליטת אינטרנט וכך מצאנו את עצמנו משחקים בקלפים ומבלים את הערב ביחד. חלף זמן כה רב מאז הפעם האחרונה שבילנו כך ביחד.
היום החמישי למסע:
בבוקר מוקדם המשכנו ל- Puerto Río Tranquilo. העיירה הקטנה סבלה קשות מנזקי הסופה העזה. במשך שעות ארוכות היו מנותקים מחשמל וצינור המים הראשי נשבר ונסחף בשיטפון. ליבי עלץ בקרבי שהתעכבנו בדרך ובחרנו לישון ב- Piedra de Cóndores, לא היינו רוצים למצוא את עצמנו בהוסטל בלי אפשרות להתקלח או להדיח את המים באסלה .
בינתיים התבשרנו שקטע כביש בדרך ל- Chile Chico, נחסם לתנועה מאחר והוצף בעקבות הגשמים העזים באזור וקרס.
לא רצינו להישאר בעיירה המנותקת מחשמל ומים אולם גם לא רצינו לקבל החלטות נמהרות. הבטנו באגם Lago General Carrera. מי האגם נראו סוערים מעט, החלטנו לצאת לסיור השייט הקצר ל- Catedral de Mármol.
לאחר סקר קצר בין הסוכנויות הרבות, בחרנו לצאת דרך סוכנות Marmol expediciones agencia de viajes. המחיר למשתתף: 15,000 פזו צ'יליאני.
לפני היציאה לשייט ציידו אותנו במעילי גשם ארוכים וחגורות הצלה.
הסיור כולל הדרכה בספרדית ואנגלית, שייט במי טורקיז צלולים אל תצורות סלע יפיפיות אשר המים חצבו ויצרו מראות מיוחדים כגון: מערות שיש, קתדרלת שיש וגולת הכותרת: קפלת שיש.
במהלך הסיור זכינו לראות זוג קונדורים מקנן במדף סלע גבוה המשקיף על קתדרלת השיש. וזוג קונדורים נוסף דאה מעל ראשינו.
כאשר חזרנו מהסיור התבשרנו שהדרך ל- Chile Chico, נפתחה לתנועה. הזמנו במסעדת Casa Bruja, ארבע מנות דג סלומון ארוזות. מחשש שמא תחסם הדרך בשנית ונאלץ לישון באחת מהבקתות בדרך, החלטנו ליתר ביטחון להצטייד בעוד מזומנים, משכנו כסף מכספומט של Banco Santander, בעמלה שערורייתית של 75 ₪ למשיכה ומיהרנו לצאת דרומה לכיוון Chile Chico.
העבירות בכביש הייתה קשה עד כמעט בלתי אפשרית. בנסיעה איטית מאוד הצלחנו להתקדם.
השעה התאחרה מאוד לכן החלטנו לעצור בכפר קטן ונפלא Puerto Guadal.
התמקמנו בשלושה חדרים ב- Hosteria Huemules, חדר זוגי וחדר קטן לכל ילד. חדרי השירותים משותפים אולם השהות בחדרים נפרדים מילאה את ילדנו באושר צרוף. מחיר הלינה 20,000 פזו צ'יליאני לאדם, כולל ארוחת בוקר טעימה ומגוונת.
Larisa: +56998256731
היום השישי למסע:
בדרך ל- Chile Chico עצרנו ב- Río las Dunas, הנהר רחב הידיים זרם בשצף קצף בגווני טורקיז. מזג האוויר התבהר.
ככל שהתקדמנו, הנוף השתנה והפך אט אט לנוף מדברי.
ב- Chile Chico, שכרנו בקתה גדולה ומרווחת עם חדר נפרד לכל אחד מאתנו ב- Iz snova, עלות הלינה לארבעה נפשות 60,000 פזו צ'ילאני. במקום ניתן לקבל שרותי כביסה תמורת 10,000 פזו צ'ילאני.
את יתרת היום העברנו במנוחה בבקתה ובשוטטות קצרה בעיר. הנסיעה האינטנסיבית ברכב קטן במשך שעות, גרמה לאווירה מתוחה בנינו. כולנו הינו זקוקים למעט פרטיות.
היום השביעי למסע:
התעוררנו מאוששים חדורי מרץ ליום האחרון שלנו במסלול ה- Carretera Austral.
יצאנו לעבר Cueva De Las Manos Reserva Nacional Lago Jeinimeni (חשוב לא להתבלבל עם מערת הידיים הנמצאת בפרובינציית סנטה קרוס בארגנטינה).
כיצד להגיע ל- Cueva De Las Manos Reserva Nacional Lago Jeinimeni?
הגישה לשמורת הטבע קשה ומומלצת ברכב 4X4, יחד עם זאת אם נוהגים לאט ובזהירות ניתן להגיע גם ברכב 2X4.
יוצאים מ- Chile Chico לכיוון הגבול בדרך Ruta 265 לאחר כשני ק"מ מגיעים לצומת קטנה, פונים ימינה לכביש עפר X-753, לאחר כ- 25 ק"מ מגיעים לעליה תלולה.
העלייה לאתר ברכב משפחתי מאתגרת וקשה מאוד. דומייה השתררה ברכב כשהוא זינק למעלה מחליק מעט על העפר הרטוב והבורות העמוקים, משמאלי נפרשה תהום עמוקה.
"את יכולה לעשות את זה" לחשתי לעצמי בשקט כשהרכב החליק מעט הצידה, הרכב שאג "אין לך ברירה את חייבת לעשות את זה" צעקתי על עצמי בשקט.
"תחשבי על כל החלומות שלנו אמא" קרא כפיר בעידוד.
הרכב צלח את הבור העמוק וזינק בעלייה התלולה.
נשמנו לרווחה, ואז מעבר לעיקול המתינה לי עליה קשה אף יותר.
"אל תסתכלי על התהום, אל תסתכלי על התהום" חשבתי. בתקווה ששום רכב לא יגיח מולי. הצלחתי! בשלב זה התלבטתי אם להמשיך בעלייה או לחזור אחורה, החלטנו להמשיך, נראה היה שעברנו את הדרך הקשה ואכן הגענו עד מהרה אל החניון.
נקודות עניין לאורך המסלול המעגלי
המסלול המעגלי אורך כשבעה וחצי קילומטר. מנקודת היציאה למסלול פנינו שמאלה בדרך עוצרים ב- Alero
משם ממשיכים ל- Piedra Clavada, עוצרים בתצפית מרהיבה ב- Portezuelo. יורדים לעבר Cueva de Las Manos.
Cueva de las Manos
במערה ניתן למצוא ביטויי אמנות בת 10,000 שנה, המכונה "סגנון האמנות הפטגוני".
אמנות זאת נחשבת לעתיקה ביותר בדרום אמריקה. היא נעשתה על ידי אבות אבותיהם של ה- Tehuelches.
בין הפריטים המצוירים על דפנות המערה, ניתן לזהות כפות ידיים וגוואנקו אדום בעל צוואר ארוך במיוחד.
השימוש במגוון צבעים מעיד על תקופות שונות: הציורים בגווני ירוק וכחול הם מתקופה מאוחרת יותר מאשר הציורים בגווני אדום, שחור, לבן וצהוב.
בזכות היותו ממוקם בפטגוניה המבודדת, האתר נשמר עד אשר נחשף על ידי הגיאולוג הגרמני Max Yunge ותואר בשנת 1980 על ידי Hans Niemeyer.
למרבה הצער, כתוצאה מהעדר הגנה, הושחת האתר בוונדליזם.
משם השביל יורד לכיוון Valle Lunar ואז משתדלים לא לאבד את השביל שלפתע נעלם מן העין וחוזרים לנקודת המוצא.
נסענו למעבר הגבול Paso Río Jeinemeni. מעבר הגבול היה ריק מאדם ותוך דקות בודדות סיימנו את החתמת הדרכונים ומסמכי הרכב. ממשרד ההגירה בצד הארגנטינאי נמצא במרחק 6 ק"מ משם.
הבטתי על התמרור המורה בכיוון עיירת הגבול הארגנטינאית Los Antiguos.
נשמתי עמוקות. תם מסלול ה- Carretera Austral! עוד חלום ישן הוגשם.